לאחר שאנשי אתר הביטורנט 'מפרץ הפירטים' הורשעו בסוף השבוע האחרון ב"סיוע להפרת זכויות יוצרים", הגיבו לגזר הדין אנשים רבים. אחד מהם הוא סר פול מקרטני, חיפושית לשעבר. מקרטני אמר שהוא שמח שהם קיבלו את העונש שמגיע להם, והסביר את הבעיתיות - בעיניו - בשיתוף קבצים. "כל מי שעושה משהו טוב, במיוחד אם יש לך מזל ואתה עושה משהו אמנותי גדול וזוכה ללהיט ענק, אני חושב שאתה צריך לזכות על כך בגמול. אני בעד דברים כאלה". היי, גם אני בעד דברים כאלה!
אבל זה לא כל ההסבר. הנה מה שמקרטני המשיך ואמר: הבעיה היא שיש הרבה להקות צעירות וחלקן לא יישארו לנצח כך שאם יש להן להיט מסיבי שישלם את המשכנתא לנצח. הם יאכילו את הילדים שלהם בכסף הזה ואם הם לא יקבלו את הכסף הזה, אם הם לא יקבלו את הכסף הזה, אני חושב שזה חבל".
לא נתווכח כאן על הצדק החברתי בכך שאנשים יחיו לכל החיים על שיר מצליח אחד. זה לא רלוונטי. לא רלוונטי לוואלה! TECH, ועוד פחות רלוונטי להשפעה של פירטיות על מוזיקה.
האינטרנט ככלי
אנחנו חיים בעידן בו להקות צעירות מדליפות את המוזיקה שלהן לביטורנט, משחררות אותה לביטורנט באופן רשמי ומעלות אותה ליוטיוב. המוזיקאים הצעירים יודעים - ברובם - שהאינטרנט החליפה את הרדיו כאמצעי לקידום מכירות. בעולם ללא אינטרנט, הופעתה של סוזן בויל בסוף השבוע הקודם היתה הופכת אותה ככל הנראה לכוכבת בריטית. האינטרנט הפכה אותה לכוכבת עולמית.
מחקר ששוחרר בשבוע שעבר בנורבגיה טען כי אנשים שמורידים מוזיקה ברשתות שיתוף קבצים קונים מוזיקה ביחס של פי עשר מאנשים שלא עושים זאת. אני חייב להודות שהיחס הזה נשמע לי מופרז. אבל אני יכול גם לומר שאני מוציא כיום יותר כסף על מוזיקה מכפי שהוצאתי לפני שהתחלתי להיחשף למוזיקה באינטרנט.
אבל את פול מקרטני זה לא מעניין. ואני סבור שהסיבה לכך היא בעיקר בורות. הוא פשוט לא מבין את המשמעויות הכלכליות של הרשת ושל רשתות שיתוף קבצים. הוא שמע את התעמולה של חברות המוזיקה, והוא מאמין לה. אחרי הכל, המילייה שלו כיום הוא לא אמנים או מוזיקאים. את החברה בה הוא חי כיום ניתן להגדיר בעיקר כ"אנשים עשירים", וההגדרה הזאת כוללת יותר מנהלים בתעשייה מאשר מוזיקאים. את רוב האמנים הצעירים הוא מכיר בעיקר כקבוצה מעורפלת ותיאורטית שזקוקה לכסף.
פול מקרטני היה פעם מהאמנים המוזיקליים החשובים ביותר בעולם. כיום, הוא מקביל לזקן מנותק שיושב על המרפסת ומתלונן על הילדים הרועשים והשטויות שהם עושים. הדמות ההיסטורית שהוא מזכיר לי כרגע יותר מכל הוא אביו של יוסי שריד, שחסם את הגעת הביטלס לישראל. כי כפי שנכתב כאן כבר בעבר, האינטרנט היום היא מה שהרוקנרול היה בשנות השישים. כוונותיו של מקרטני טובות, אבל הוא כבר לא מייצג שום דבר.