התוף קורא לצאת למלחמה

פאטא-פאטא-פאטא-פון, צעקו חיילי כשהם צועדים בשדה הקרב. פון-פון-פאטא-פון, נשמע קולם למרחקים. צ'אקה-צ'אקה-צ'אקה-פון, ועוד אויב החל במנוסתו. וכל זה, מכל המקומות בעולם, באוטובוס צפוף בדרך הביתה מהעבודה. אבל לי לא אכפת אם האוטובוס כבר פנה מויצמן לארלוזורוב, כי החלק הכי קשה הוא לא ההמתנה עד שאגיע לתחנה שלי, אלא יציאה מהאוטובוס בזמן הקרב שמתחולל שם בפנים, בתוך ה-PSP.

למי שלא מכיר – ורבים מכם כנראה לא מכירים עדיין – הרשו לי להציג את Patapon 2, כותר ההמשך לאחד המשחקים המוזרים ביותר שהגיעו לקונסולה הניידת של סוני בשנים האחרונות. ארץ המקור: יפן, כמובן. Patapon הוא עוד יצירה של Japan Studio מבית סוני, האנשים שהביאו לנו גם את לוקורוקו החמוד.

כל ניסיון לשייך את Patapon לז'אנר קיים ייכשל, אך תיאור של "שילוב בין משחק אסטרטגיה לבין משחק קצב" יהיה, כנראה, הכי קרוב. בשדה הקרב של פאטאפון, אתם בתפקיד האל, שמעביר פקודות לחייליו באמצעות לחיצות מתוזמנות היטב על תופי המלחמה. "פאטא-פאטא-פאטא-פון" (ריבוע, ריבוע, ריבוע, עיגול) למשל, היא פקודת ההליכה קדימה, שתקפה במשך 4 יחידות זמן.

אם תחלו לבצע פקודה אחר פקודה בצורה נכונה, תגבר המוטיבציה של הפאטאפונים הקטנים וגם יעילותם בקרב. כל חריגה מהקצב, לעומת זאת, לא רק תהרוס את הפקודה הנוכחית אלא גם תבטל את הקומבו שיצרתם עד עכשיו.
וכך הולכים הפאטאפונים ברחבי השלבים, כשהם נתקלים במכשולים דוגמת קירות ויצורים עוינים. כל אלה מצויירים בגרפיקה דו-מימדית חמודה, וקל לאבד את עצמכם בתוך המראות והצלילים של המשחק. אבל מעבר משלב לשלב בוא לא עניין של מה בכך, הצורך להחליט איזו פקודה לתת בכל רגע נתון מוסיף ל-Patapon 2 נפח אסטרטגי, שמצריך מכם תגובות מהירות למצבים מתפתחים.

התיאור הזה היה נכון גם ל-Patapon 1, ובמשחק החדש נוספו לעולם – שברובו ממוחזר מהכותר הקודם – מספר אלמנטים חדשים. העיקרי שבהם הוא הגיבור שילווה אתכם ברוב השלבים. ניתן לשדרג אותו כמו כל פאטאפון מצוי, אך הוא כמעט ובלתי ניתן להשמדה (מה שלא אומר שלא תוכלו להיכשל בשלב עצמו), ויש לו מספר יכולות מיוחדות. כדי להשתמש ביכולת המיוחדת של הגיבור שלכם, תצטרכו לא רק להשיג קומבו גבוה, אלא גם לבצע מספר קומבינציות קצב "מושלמות", כאלה שתואמות לגמרי לקצב שהמשחק נותן לכם.

כמו כן, גם ממשק שדרוג החיילים שלכם הפך לעץ התפתחות שמאפשר לכם ליצור יחידות ייחודיות באמצעות שילוב של פריטים אותם אתם מוצאים ברחבי השלבים. נוספו גם מספר יחידות חדשות ואויבים חדשים, אך אלה באמת שיפורים מינוריים.

היעדר החדשנות הוא אחת התלונות הגדולות שלי ל-Patapon 2. מצד אחד, המשחק הקודם היה מגניב וגם ההמשך שלו שומר על רמת המגניבות הזו. מצד שני, התוספות שלו לא באמת גורמות לשחקן להרגיש שמדובר בכותר המשך מלא – מקסימום בחבילת הרחבה. ועם כל הכבוד למצב חדש שנועד לשני שחקנים ומעלה שמתחברים אחד ל-PSP של השני, זו לא תוספת משמעותית מאוד עבור מרבית השחקנים.

כמו כן, המשחק לא עושה עבודה טובה מספיק בהכרת העולם לשחקנים חדשים שמעולם לא החזיקו בידיהם את Patapon הראשון. הן ההסבר של עיקרי המשחק והן ממשק השדרוג נראים מתוחכמים מדי. בין השאר, קשה מאוד להבין מהי הדרך הנכונה לסדר את הפאטאפונים לפני הקרבות, ומה באמת טבעם של השדרוגים. זו עקומת למידה בעייתית, אבל לא בלתי אפשרית. שעה-שעתיים, ואתם מתרגלים.

התוצאה שמתקבלת בסופו של יום היא משחק חביב מאוד, שכן יכול לעמוד בפני עצמו אם לא שיחקתם בקודמו. צריך חוש קצב וחשיבה מהירה כדי להצליח בו, אבל ברגע בו אתם כבר משתלטים על הממשק ומתחילים להבין מי נגד מי, קל מאוד להתמכר לצלילים של תוף המלחמה. רק תזהרו, אנשים בתחבורה ציבורית לא מאוד אוהבים, כך מסתבר, כשמי שיושב לידם ממלמל בלי סוף "פון-פון-פאטא-פון)