פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ימי הרדיו – חלק ב'

      בחלק השני של סקירת הרדיו המקוון, פונה אילנה ניז'ניק לבעיות החוקיות בארץ ובעולם ואף משקיפה לעתיד

      על אף העליה המתמדת במספר המאזינים לרדיו אינטרנטי, לא נראה שהפופולריות מצילה אותו מציפורני נציגויות חברות התקליטים הדורשות שוב להעלות את תשלומי התמלוגים עבור שידור באינטרנט.

      לתפיסתם של בעלי הזכויות ( חלק מהאמנים, חברות תקליטים וכדומה), אז האינטרנט הוא הדבר הכי גרוע שקרה לתעשיית המוסיקה מאז המצאת צורב הדיסקים הביתי. מאחר והאינטרנט הוא רשת עולמית ולא מבוקרת, אין דרך יעילה ואחידה לגבות תמלוגים עבור מדיה באינטרנט. תוכן טלוויזיוני וזה המושמע ברדיו הוא קל לשליטה משום שיש מספר מוגבל של תחנות, תדרים וספקים. רובם ככולם גם מופעלים על ידי חברות גדולות שאינן יכולות להרשות לעצמן שלא לשלם תמלוגים לבעלי הזכויות או הארגונים המייצגים אותם. לעומת זאת, אם אני מחליטה היום לפתוח לי תחנת רדיו משלי באינטרנט שתשדר 24 שעות ביממה את המוסיקה של הלהקה האהובה עלי, חברי הלהקה וחברת התקליטים אינם מרוויחים אגורה מכך שהמאזינים נהנים מהמוסיקה שלהם. לשיטתן של חברות המוזיקה, כל דקה שהמאזינים שומעים מוסיקה שלא שולמו עליה תמלוגים כדין – הם מפסידים כסף. זמינות הטכנולוגיה והקלות בהקמת תחנת רדיו אינטרנטי יצרו בעיה גדולה עבורם, במיוחד בהתחשב בעובדה שכמות המאזינים לרדיו אינטרנטי רק הולכת ועולה מדי יום. נכון לנתונים אחרונים, יש כיום כ-42 מיליון מאזינים בארה"ב לבדה.

      בעוד תחנות רדיו רגילות מוגבלות מבחינת טווח הקליטה של האות על ידי הרשות המנהלת את השידורים באותו אזור או מדינה, באינטרנט הפיקוח הוא לא דבר פשוט. מאחר ותחנת השידור האינטרנטית יכולה להיות בכל מקום בעולם ולשדר מוסיקה שמקורה בכל מדינה שהיא, גביית תגמולים הופך לעניין בינלאומי סבוך. זו למשל, הסיבה העיקרית מדוע אתרים כגון Pandora סגרו את שרתיהם בפני משתמשים מחוץ לארה"ב. הם החלו לקבל דרישות לתשלומי תגמולים מארגוני זכויות יוצרים ברחבי העולם וזה נגס ברווחי החברה שנבעו בעיקר ממשתמשים מקומיים בארה"ב.

      רוב העולם עוקב בחקיקת זכויות יוצרים אחר החקיקה בארה"ב, מקור רוב תכני הבידור הנצרכים בעולם. כך יוצא שהלובי של חברות התקליטים לוחץ על ועדת הקונגרס האמריקאי המטפלת בעניין זכויות יוצרים בחקיקה, להעביר חוקים הדורשים מתחנות רדיו אינטרנטי תמלוגים יותר ויותר גבוהים ובכך חונקים כמעט לחלוטין את התחנות העצמאיות, מה שלאחר מכן מתרחש גם במדינות אחרות.

      מאזינים, אמנים ובעלי תחנות רדיו עצמאיות ומסחריות באינטרנט נלחמים בחקיקה בידיעה שזו תקטין כמעט לאפס את רווחיות התחנות ותגרום לעוד גל של סגירת תחנות רדיו אינטרנטיות. ניתן לקרוא על המאבק ואף להירתם למטרה ולנסות להציל את הרדיו אינטרנטי בקישור המצורף.

      חומר מקומי – רדיו אינטרנטי בישראל

      גם בישראל לא אחרה לבוא הקדמה וכבר בשנת 2000 הוקם הרדיו האינטרנטי הישראלי הראשון Radi-Yo. לתחנה לא היו אולפנים והשדרנים התפרסו מאילת ועד קצרין. אך עם הקדמה הגיעו הקשיים. התחנה נסגרה בשנת 2006, אחרי מאבק משפטי בפדרציה הישראלית לתקליטים, שדרשו מהם תמלוגים רטרואקטיביים לשנתיים אחורה, סכום אסטרונומי בו בעלי התחנה לא יכלו לעמוד.

      תחנות נוספות קמו ונפלו, בעיקר עקב חוסר רווחיות בניהול רדיו אינטרנטי בהתחשב בעלויות הגבוהות של תמלוגים. כמוכן, יצירת תוכן איכותי אינה עניין זול שלא לדבר על חוסר הבהירות בחוק הישראלי לגבי שידורי מוסיקה ישראלית ולועזית ברדיו אינטרנטי ולמי וכמה צריך לשלם עבור זכויות שידור. לתחנות רדיו ה-AM/FM לא היתה בעיה – להן כבר היו חוזים מוסדרים מול חברות התקליטים והנציגויות וכאן היה מדובר בשידור במדיום נוסף בלבד.

      כבלי הלידה של הרדיו האינטרנטי בישראל מבחינת החוק וזכויות היוצרים, לא מנעו מבזק להתחיל לשווק למנויי ה-ADSL שלה מכשירי "מדיה זורמת" שמספקים בין היתר גישה לאלפי ערוצי רדיו אינטרנטי באמצעות הרשת האלחוטית הביתית. מן הסתם שבמהירות החלו להופיע מכשירים אלו גם בחנויות אלקטרוניקה ברחבי הארץ.

      ביוני 2008 החליט בית הדין להגבלים עסקיים לחייב את הפדרציה לתקליטים לאפשר לחברות המשדרות באינטרנט או בסלולר לקבל רישיונות לשידור מוסיקה מוקלטת. עד החלטה זו החוק חייב כל מי שמשדר מוסיקה מוקלטת באינטרנט לקבל רשיון מכל אחת מחברות התקליטים בנפרד, דבר כמעט בלתי-אפשרי עבור תחנה ביתית קטנה, למשל. באתר הפדרציה תחת שאלות נפוצות מופיע שבכדי לשדר מוסיקה מוקלטת יש לשלם הן לאקו"ם עבור שימוש במילים והלחן והן לפדרציה. על אף החוק המחייב את הפדרציה להציע רשיונות שידור לתחנות רדיו אינטרנטיות, במחירון רכישת זכויות שידור מופיע הכל החל ממוסיקת מעליות וכלה בזו בחדר-האוכל בקיבוצים – פרט לשרותי רדיו אינטרנטי. מבולבלים? נראה שלא מעט אתגרים עומדים בפני מי שמעוניין לשלם תמלוגים ליוצרים כדין בישראל ולשדר מוסיקה ברדיו אינטרנטי.

      ומכאן לאן?

      חזון ה-WiMax קרב ובא, וכיום ניתן לקלוט רדיו באמצעות האינטרנט עם כל דבר שמתחבר לרשת האינטרנט העולמית במהירות סבירה – החל מטלפונים שתומכים ברשתות דור שלישי וכלה בכל דבר שיודע להתחבר לרשת אלחוטית ולנגן. כמות מכשירי המדיה היעודיים בשוק רק גדלה וגם כלי רכב מצטיידים בחלק מהמדינות ברדיו אינטרנטי לחלוטין. כי מי בעצם כבר צריך מקלט FM כמו פעם?

      השאלה הגדולה כיום, שבתשובה לה תלוי המשך קיומן של תחנות רדיו אינטרנטי המנגנות מוסיקה, היא מה יעשו נציגויות בעלי הזכויות והמחוקקים בארה"ב.

      בניסיונן להשתלט על הפיראטיות בשוק המוסיקה והמדיה בכלל, הן סחפו גם את הרדיו האינטרנטי הנעשה פופולרי מיום ליום למאבק החוקי. האכיפה נעשית נוקשה יותר, התגמולים עולים משנה לשנה בעוד הרווחים עולים פחות ולהיות תחנת רדיו עצמאית ברשת נעשה יותר ויותר קשה בארה"ב וגם בארץ.

      נראה שחברות התקליטים ואף חלק מהאמנים עצמם שכחו משהו מאוד חשוב על תפקיד הרדיו לסוגיו בקידום מכירות הדיסקים וכרטיסי ההופעות. אם תחשבו לרגע, אז הרי את רוב השירים והאמנים שאהבתם ואתם אוהבים, שמעתם לראשונה, קרוב לוודאי, ברדיו כזה או אחר. ואם השיר נוגן מספיק (אבל לא יותר מדי, כמובן) עלתה הסבירות שתקנו את הדיסק, לא? אז בעצם לחנוק את הרדיו האינטרנטי בתמלוגים הוא סוג של גול עצמי עבור חברות התקליטים והאמנים ולא באמת מסיע להלחם בפיראטיות אלא אולי אף עושה את ההפך מכך.

      אם רק לפני כמה עשורים מקלט הרדיו בבית או ברכב קלט במקרה הטוב 10-12 תחנות, אז היום אפשר בלחיצת כפתור להאזין לעשרות אלפי ערוצים המשדרים החל ממוסיקה ודיבור על מגוון נושאים ועד צלילי טבע מרגיעים. קשה לדמיין איך ישמע הרדיו בעוד עשור או שניים, אבל מה שבטוח זה שהאינטרנט לא יהיה זה שיהרוג את כוכב הרדיו.