פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כן לצמצום

      יש שירותים ששואבים אותך פנימה מיד. טוויטר, למרות שהוא פשוט מאד לכאורה, לא נמנה עליהם. דידי חנוך מסביר

      טוויטר הוא האתר המדובר ביותר ברשת כיום, אך נראה לעתים שהוא גם האתר הכי פחות מובן. שירות המיקרו בלוגינג שבו כל הודעה מוגבלת ל-140 תווים הופך לפופולרי יותר ויותר כל יום, וזוכה לתשומת לב תקשורתית רבה. למרבה הצער, לא כל תשומת הלב מגיעה מצד אנשים שמבינים את השירות.

      באתר העין השביעית מתלוננת כרמית גיא ש-140 תווים זה לא מספיק, וקוראת שלא לתת "לממציאי טכנולוגיות שלאיש אין צורך בהן להשתלט עלינו ולקחת אותנו בשבי". קריאת הטקסט של גיא העציבה אותי, מכיוון שמדובר באישה אינטליגנטית שנרשמה לטוויטר מחמת ההייפ ועכשיו כועסת על עצמה ועל השירות.

      הבעיה היא לא בגיא. לא באמת. היא צודקת באמרה שאת מה שאפשר לומר באלפיים מילה אי אפשר לקצר לשתי שורות אליהן מגביל אותנו טוויטר. אבל טוויטר לא בא להחליף את האלפיים מילה, הוא המקום בו תוכלו לספר לחבריכם "קראתי מאמר מעולה, הנה הקישור" ולהפנות אותם למאמר בן אלפיים מילה. וחשוב מכך, הוא המקום בו תוכלו למצוא הפניות מחבריכם למאמרים מעניינים, לסרטונים מוצלחים, לחדשות חשובות

      טוויטר הוא גם המקום בו תוכלו לשאול "אני רוצה סמארטפון חדש, מה לקנות?" ולקבל תשובות וקישורים ממגוון אנשים. זה המקום בו תוכלו לשמוע שירים שמקושרים על ידי גולשים שהופכים לדי.ג'יי לערב בעבור הגולשים שעוקבים אחריהם. זה מקום בו שיחות מתחילות. אי-ההבנה הזו, וניסיון להתייחס לשירות הזה כאל מחליף של בלוגים, היא הסיבה לכך שרק 40 אחוז מהנרשמים לשירות עדיין משתמשים בו כעבור חודש, כפי שפורסם לאחרונה (נתון בעייתי בפני עצמו, מכיוון שהוא לא סופר את המשתמשים שעברו להשתמש בשירות באמצעות הסלולר ובאמצעות יישומים חיצוניים. תודה לקורא א"ק על ההערה).

      הרשת מלאה תוכן. רובו לא שווה את הזמן שלכם. בטוויטר, תוכלו לקבל את התוכן שחברים ממליצים עליו. ובדרך תוכלו להתלונן על כאב הראש, לעקוב אחר מפורסמים שמעניינים אתכם ולהכיר אנשים מעניינים. אבל כל זה לא יקרה אם רק שתירשמו לטוויטר ופשוט תשבו מול המקלדת. זה יקרה כשתתחילו לעקוב אחר העדכונים של אנשים אחרים, תגיבו ותהפכו לחלק מהקהילה - ובדרך תיצרו לעצמכם קהילה שמותאמת בדיוק לצרכיכם באמצעות האנשים אחריהם תבחרו לעקוב.

      בחודשים האחרונים, מצאנו לא מעט ידיעות מחו"ל בטוויטר, מכיוון שהן הופיעו שם לפני שהן הופיעו בקורא ה-RSS שלנו. טוויטר הוא מיידי, והוא קורה בזמן אמת. וכשדברים גדולים קורים, בטוויטר תוכלו לבדוק את הדופק ולראות את התגובות בזמן אמת.

      כשרק התחלתי להשתמש בטוויטר, לא ממש התחברתי לשירות. רק לאחר שהתחלתי לעקוב אחר אנשים, התחלתי להבין. רק לאחר שהתקנתי את TweetDeck, התוכנה שמאפשרת לי לעקוב לא רק אחר זרם העדכונים של החברים כי אם גם לראות את כל התגובות למה שאני כותב, מצאתי את עצמי מחובר באמת.

      אתמול, בדרך אל חברים, בדקתי את עדכוני מוקד התנועה של קול ישראל בטוויטר מהסלולרי שלי. לא כי זה מתקדם טכנולוגית ומגניב, כי אם מכיוון שזאת הדרך המהירה והנוחה ביותר לראות את העדכונים מכל טלפון נייד. וזאת תמצית החשיבות של טוויטר. זה לא תחליף בלוג, ולא גרסה אחרת למשהו שהכרתם קודם. השירות הזה הוא משהו אחר, שנבנה מהצמצום הזה, של 140 תווים, עליו מתלוננת כרמית גיא, והפך להרבה יותר.

      רק 40 אחוז מהנרשמים לטוויטר עדיין משתמשים בו אחרי חודש. זה נתון בעייתי, אבל אלה המספרים שיש לנו. יהיה מעניין לראות כמה מהם חוזרים להשתמש בו בהמשך. לתחושתי - והעליה הבלתי פוסקת בתעבורת הרשת לאתר תומכת בכך - מדובר במספר לא מבוטל של אנשים.