אכזבה קטנה

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים: אלה ששמעו על עגבניות, ואלה שלא. את האנשים שמעולם לא שמעו על עגבנייה אפשר יהיה לשכנע שהשם הזה מתייחס לדבר אחר עליו לא שמעו – מטוס סילון, למשל. זה יכול להיות משעשע, אנשים שמסתובבים ברחבי העולם וחושבים שמעל לראשם עפות עגבניות. אבל לכו תמצאו אנשים שמעולם לא שמעו על עגבניות. ובאותה ההזדמנות, תמצאו גם אנשים שמעולם לא שמעו על נגני מוזיקה בכלל ועל אייפוד בפרט – אולי אפשר יהיה למכור להם את הרעיון שה'אייפוד שאפל' החדש הוא נגן טוב. לכל השאר? ובכן, זה יהיה ממש קשה.

ליין מוצרי ה-iPod הצליח לכבוש את עולם המוזיקה הניידת מאז שהושק ב-2001. יותר מ-200 מיליון מכשירי אייפוד נמכרו ב-7 וחצי השנים בהם המותג הזה חולש על שוק הנגנים. סדרת ה-Shuffle - הפשוטה והקטנה ביותר מ-3 הסדרות של האייפודים שנמצאות כיום בשוק - הושקה ב-2005, ובמרץ האחרון הגיח הדגם השלישי שלה, מושא ביקורתנו, לאוויר העולם.

מכשירי האייפוד שאפל לעולם היו זעירים ונטולי מסך, והשימוש העיקרי בהם הוא באימוני כושר בהם אתם לא רוצים לבחור שיר אחר שיר, אלא פשוט לשמוע מוזיקה בלי שהנגן יפריע לכם להתעמל. לכן גם שמה של הסדרה הוא Shuffle (ערבוב) – בהיעדר מסך, החליטו אנשי אפל לשווק את המכשיר ככזה שמיועד להשמעה רנדומלית של שירים מתוך הרשימה. הבעיה היא שבדור החדש הם הלכו רחוק מדי עם התפיסה הזו.

השאפל החדש משווק כאחד מנגני המוזיקה הקטנים בעולם, והוא אכן כזה. התגובה הראשונה למימדים הזעירים שלו (45.2 x 17.5 x 7.8 מילימטרים) ברוב המקרים היא "וואו!". זה לא רק הגודל, אלא גם היופי. המכשיר נראה יותר כמו תכשיט ופחות כמו נגן מוזיקה. ואז מגלים שאין עליו כפתורים, אלא רק מתג אחד שבורר בין מצב השמעה של שירים עוקבים לבין מצב בו המכשיר משמיע שירים מהספרייה, 4 גיגהבייטים גודלה, באופן רנדומלי.

כפתורי השליטה של ה-Shuffle הועברו לזוג האוזניות שמגיע עם המכשיר, ונמצאים על החוט של האוזנייה הימנית (שמאליים? חבל!). הם מגיעים בצורה של פס לחיצה זעיר שלא ממש מפריע להסתובב עם אוזניות, ודי נוח ללחיצה. הפס מתחלק לשלושה כפתורים, מהם שניים שולטים בצליל ואחד בכל השאר. הכפתור המרכזי הורסטילי יעביר אתכם לשיר הבא אם תלחצו עליו פעמיים; לשיר קודם אם תלחצו 3 פעמים; קדימה בתוך השיר אם תלחצו פעמים ותמשיכו ללחוץ; אחורה בתוך השיר אם תלחצו 3 פעמים ותמשיכו ללחוץ. האם אפשר להגיד שזה נוח? לא, במיוחד כשמנסים גם לרוץ בזמן הזה.

פונקציה נוספת, עליה שמים דגש רב באפל, מופעלת אם נותנים לחיצה אחת ארוכה על הכפתור המרכזי. במקרה הזה, משמיע לכם המכשיר את שם השיר שמתנגן עכשיו, שמות השירים הבאים, מצב הסוללה ושלל דברים אחרים. כדי להבין איך להשתמש בכל אלה אתם צריכים ללמוד שפה שלא מאוד שונה משפת מורס, בה המסרים מועברים באמצעות אותות קצרים וארוכים. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, אני רק אומר שזה מאוד לא אינטואיטיבי. זאת כשהרעיון עצמו דווקא נחמד, ועובד לא רע בכלל כל עוד שמות השירים כתובים בשפות שהמכשיר מבין.

אבל הבעיה האמיתית היא הזחיחות שבהחלטה לשים את כפתורי השליטה על האוזניות ולא על מתאם מיוחד. ההחלטה הזו מקבעת אתכם לאוזניות הסטנדרטיות (והבינוניות מאוד) של אפל, או לאוזניות שחברות אחרות תייצרנה תוך קבלת רישיון מהחברה. אם תחברו את האוזניות שלכם למכשיר, כל מה שתוכלו לעשות זה לשמוע שירים, בלי האפשרות לשלוט בעוצמת הצליל או במעבר בין שיר לשיר.

נראה כאילו במקרה של ה-Shuffle החדש נכנסה אפל למרוץ נגד עצמה על ייצור הנגן הקומפקטי בעולם – מרוץ ממנו לאף אחד חוץ מאנשי החברה לא באמת אכפת. גם השאפל הקודם היה קטן מספיק לאימוני כושר, והוא היה – איך לומר – נוח. גם זמן הסוללה שלו היה טוב יותר - כ-15 שעות מול ה-10-11 שקיבלתי מהדור החדש.

והדור השלישי של השאפל? הוא תכשיט שמנגן מוזיקה, לא פחות ולא יותר. הנדסת האנוש נזנחה לטובת אסתטיקה והזדמנות להרוויח עוד קצת כסף מרישוי שבב השליטה ליצרניות האוזניות. אם אתם מחפשים נגן ולא תכשיט, אני לא יכול לתת לכם ולו סיבה אחת לקנות אותו.

מחיר המכשיר בחברת iDigital הוא 479 ש"ח.