החופש הגדול

"תארו לעצמכם עולם שבו לכל אדם יש גישה חופשית למכלול הידע האנושי. זו המשימה שלנו" מכריזים בגאון הויקיפדים – יצרני התכן וכותבי הערכים באנציקלופדיה המקוונת. החזון שלהם נשמע אוטופי, שלא לאמר נאיבי, אבל איך אפשר שלא להתרשם מהעובדה שהוא מתממש ערך אחר ערך, יום אחר יום. ההתמדה של קרן ויקימדיה (עמותה בינ"ל לה סניף מקומי – שניהם פועלים ללא כוונת רווח) והחתירה של כלל הציבור הפועל (בהתנדבות!) לקידום הידע וההשכלה על ידי איסוף, יצירה והפצה של תכנים חופשיים הביאו למימוש חזון שנראה כבדיוני ובלתי אפשרי לפני כמה שנים. את ויקיפדיה, האנציקלופדיה הגדולה בעולם המכילה יותר מ- 18 מיליון ערכים ביותר מ- 250 שפות, אין צורך להציג. כל מי שחיפש מידע על מישהו או הגדרה של משהו הגיע אל האנציקלופדיה המקוונת ונעזר בה. גם לגרסה העברית של ויקיפדיה, שנחנכה ב- 2003, אין מה להתבייש, והיא מכילה כיום כ- 90,000 ערכים במגוון רחב של נושאים. העדרם של ערכים מסוימים מהויקיפדיה האנגלית, הבינלאומית הוא מפתיע, לפעמים נדמה שעוד לפני שתופעות קורות כבר יש להן ערך בויקיפדיה, עד כדי כך היא עדכנית. זו לא ההפתעה היחידה הכרוכה בתופעה המדהימה שהיא "ויקיפדיה" - הגענו למצב בו אנציקלופדיה שנכתבת ונערכת על ידי גולשים הפכה לסמכות, ביטוי נוסף לתקופה בה "התלמידים" הפכו למקור הידע.

איך זה לא הפך לאנרכיה? איך הידע נשאר מוסדר, נגיש, זמין ושומר על תוקפו ועל סמכות המאגר המכיל אותו ללא התערבות של יד מכוונת? תחשבו על מצב בו המורה יוצא לרגע מהכיתה ומשאיר את התלמידים לבד ללא השגחה – סצינה מוכרת מסרטים רבים בהם - בשניות כולם מתחילים להתפרע ולהעיף על כולם את כל מה שנמצא בסביבה. הויקיפדים שיוצרים ועורכים את הידע מתנהגים יפה, ובמידה ולא (כי תמיד יהיו חיכוכים ואי הסכמות) יש סמכות קולקטיבית מסוימת שמפקחת עליהם. אבל הסמכות הזאת אינה היררכית כמו במוסדות חינוכיים – אין כאן הורים, מורים, או מנהל – הסמכות הזאת גם לא מייצגת את מבנה הכח – שבד"כ יש לו צורה של פירמידה - כמו בגופים עסקיים או תקשורתיים אחרים. ויקיפדיה מגלמת את הדמוקרטיה - אין בה מנהיגים, אלא קהילה והיא המכריעה.

ויקי (טכנולוגיה המאפשרת שיתוף ביצירת המידע) אינה רק שיטה וטכנולוגיה אלא פילוסופיה - שיתוף המידע, הנגישות שלו וקלות הקישור בין התכנים השונים (בין אם מדובר במאגרי מידע או אתרי אינטרנט) הביאו לשחרור התכן ולחופש המבנה המכיל (ומפיץ ומאפשר) אותו. אם ה"ויקי" היתה מדינה היתה זו דמוקרטיה אמיתית שמובלת על ידי ערכי שיתוף, עדכון ופתיחות. העכשוויות והזמינות של התוכן בויקיפדיה (שהינה רק מוסד אחד מיני רבים במדינת הויקי הדמיונית) מבוססת על עקרונות חופש – חופש הביטוי, חופש המידע, חופש שמתמרץ את היחיד לתרום מזמנו וממרצו למשהו שהוא גדול ממנו. התוכן החופשי בויקיפדיה מזמין את הגולשים ליצור, לשתף, לעדכן . "חופשי" במקרה זה פירושו חופשי לשימוש, עריכה, העתקה והפצה: חוקי זכויות יוצרים אינם "נועלים" אותו, אומר גיא לוי ממט"ח במאמר "אי למידה או E-Learning" מאפריל 2007.

אם בעבר חשבנו על הטלויזיה כעל חלון דרכו כולם מתעדכנים בכל מה שחדש, אפשר לראות במחשב דלת – דלת לעולם שיש בו המון מידע וידע – כל כך הרבה ידע שלפעמים רוצים לסגור את הדלת כדי לא להיות מוצפים. אחד הביטויים של החזון של וויקיפדיה – חלום על עולם בו לכל אדם יש גישה לכמויות אדירות של ידע – הוא שאנחנו לא רק מתבוננים על גוש הידע הזה, אנחנו חלק ממנו- נמצאים בתוכו. לא רק צופים אלא גם שותפים בהפקתו. הרשת מכניסה אותו לעולם בו לידע יש אופי פתוח ומזמינה אותנו לסדר את הידע ולא רק לצרוך אותו.
טכנולוגית הויקי יצרה מבנה חברתי בו סינרגיה אינה ביטוי ריק. כוחה של הקבוצה עולה על כוחם של היחידים המרכיבים אותה. ויקי הוא דוגמא לתהליך שיכול לקרות רק כקבוצה. אם אדם בודד פותח אתר ויקי והוא היחיד התורם לו – מדובר בעצם באי בודד. זהו אתר או בלוג, אבל לא ויקי. גם שאלת הרכוש – מה שייך למי – עברה חתיכת מהפך בעולם הזה. גם אם כתבתי ערכים שלמים – הם לא "שלי" הם של כולם, אני אולי רשומה כאחד הכותבים של הערך, אבל כל אחד יכול להוסיף, לתקן, לעדכן ואפילו לחבל במידע שהזנתי. האם זה מעודד ונדאליזם? בכנס שערכה אקדמיית ויקיפדיה בארץ השבוע דנו בשאלות של אמינות וניטרליות, שטנה והשחתה שמאיימים על גופי הידע החופשי. אבל קל יותר לתקן חבלה מכוונת בידע המקוון מאשר לייצר אותה. תחשבו על עולם בו קל יותר למחוק גרפיטי מאשר לרסס אותו.

שאלת הרכוש מקבלת טוויסט נחמד כשמדובר במאגרי מידע ציבוריים שהמוסדות הממשלתיים הזניחו את שימורם. גופים כמו "פרוייקט בן-יהודה", "זמרשת" או "פיקי-ויקי" מאפשרים לציבור גישה לחומרים שהוזנחו במשך שנים, לא שומרו, ויתכן שהיו הולכים לאיבוד אלמלא היו מעלים את החומר הספרותי, המוזיקלי או הויזואלי (בהתאמה) אל הרשת. זה אולי מזמין תגובות מצחיקות – כמו של הגברת שביקשה מעורכי "זמרשת" לתקן שיר של ביאליק משום שה"בן" של הציפור הוא גוזל ולא אפרוח – אבל בסופו של דבר הנגשת הידע לא מחייבת את עדכונו. להיפך, גם לשימור של מאגרי מידע והפיכתם ל"חפישים" – מדגימה שילוב (סינרגטי?) בין החזון של חברה מסחרית כמו גוגל (להפוך את כל התכן בעולם לבר חיפוש ונגיש) וויקי – שמשמעותן מידע לכל דורש.על ידי "תקווה, התאחדות הטוב מרצון חופשי למען מוצר ציבורי טהור". "דמיינו עולם ללא רכוש" שר ג'ון לנון פעם, בעולם הוויקי, זה אשכרה קורה. "זה קל אם תנסו"