קר על הירח

מתן האפשרות לכל אחד להביע את דעתו ברשת, בלי שום ידע טכנולוגי או מיומנות כתיבה הוליד לא מעט תופעות מעצבנות, אבל רק מעטות מהן משתוות לעדכוני מצב שמורכבים מציטוטי שירים. מילים לא יכולות לתאר כמה מעצבן אותי לראות שחבר X בפייסבוק הוא "חם על הירח" או שמישהו טוען בטוויטר כי "Just the memory remains".

רבות הן הסיבות לכך, אבל נתחיל בתסריט הבא: אתם הולכים ברחוב ופוגשים מכר שלכם. בתשובה לשאלה "מה נשמע?" הוא עונה "הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם, נופל וקם". אצלי, לפחות, התגובה המיידית לדבר שכזה היא "כבר התפללת הלילה, דסדמונה?" והושטת ידיים אל עבר הצוואר של העבריין התרבותי. כי אם רק ציטוטים הוא מבין, אז לפחות שיהיה שייקספיר.

מטרתם של עדכוני המצב היא לספר לאחרים מה קורה אתכם, וצריך לצאת מנקודת הנחה שאם אנשים רואים את העדכונים האלה – זה מעניין אותם. אחרי הכל, גלישה בפייסבוק היא דבר אלקטיבי, לא כורח של משטר טוטליטארי. זה לא אומר שאתם צריכים להיות תמציתיים ויבשים, יש מקום גם להומור, אבל אם אני קורא שמישהו "חם על הירח", מה בדיוק אני אמור להבין מזה? שיש לו חיבה ארוטית לגוף שמימי? שהוא רוצה להודיע לי כי הטמפרטורה על הגוף השמימי הנ"ל, גבוהה לו? או, לחלופין, סתם בא לו לצטט שיר של ברי סחרוף?

מעבר לכך, יש גם את עניין הקול. כשאני רוצה לדעת מה קורה עם בן אדם, אני רוצה לשמוע או לקרוא את זה במילים שלו, ולא באמצעות ציטטות של אנשים אחרים. אני יודע, לפעמים זה דורש יותר השקעה מציטוטים, כי לוקח לאנשים זמן לפתח סגנון משלהם ולחקות אחרים תמיד קל יותר, אבל קורטוב ההשקעה הזה הוא משהו לו אני מצפה. בגלל זה גם מעולם לא הבנתי להקות קאברים שלא עושות שום דבר עם החומר המקורי חוץ מלנסות ולשחזר אותו כמה שיותר טוב. זה כבר נעשה, תכניסו משהו משלכם לחומר הקיים!