פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה השב"כ מפחד מפייסבוק?

      בשב"כ רוצים שתחששו מהאינטרנט בכלל ומפייסבוק בפרט. דידי חנוך חושב שהם דווקא צריכים לאמץ את המדיה החדשה ללבם בשמחה

      בהודעה לעיתונות שפרסם היום (שניי) השב"כ, נאמר כי "מזה זמן רב משמשת רשת האינטרנט את ארגוני הטרור ככלי תעמולה והסברה במלחמה על דעת הקהל, וגם למגוון פעולות טרור אחרות, כגון גיוס כספים, גיוס פעילים חדשים וכן העברת מסרים והנחיות". זאת רק ההקדמה לידיעה שבה מתבקשים אזרחי ישראל לפחד מהיום בו יפנו אליהם חמאסניקים ויציעו להם כסף תמורת תמורת מידע.

      השב"כ רוצה לומר בעצם: "האינטרנט, כפי שאתם ודאי יודעים, היא מקום מפחיד נורא שבו טרוריסטים מתקשרים ומגייסים כספים! ועכשיו היא גם כלי לפעולות ריגול אקטיביות!"

      אתם יודעים מי עוד, חוץ מארגוני הטרור, משתמש באינטרנט כ"כלי תעמולה והסברה, גיוס כספים, גיוס פעילים חדשים והעברת מסרים והנחיות?" כולם. כל מי שיש לו צורך בתעמולה והסברה משתמש באינטרנט. כל ארגון או גוף שמגייס כספים ופעילים ומעביר מסרים משתמש באינטרנט. ברשת יש כיום מגוון עצום של כלים לתקשורת בין אישית, וכל גוף שיש לו מחשב וחיבור אינטרנט משתמש בהם.

      אבל אימת התקשורת האינטרנטית עד כה היא, כאמור, רק ההקדמה. כי כיום, באמצעות רשתות חברתיות כמו פייסבוק, יש "פניות יזומות, ישירות וקונקרטיות לאזרחים ישראלים ... המציעות להם להתגייס לפעילות טרור או להעביר מידע מסווג תמורת תשלום".

      האינטרנט היא אמצעי תקשורת. כלי. אם החמאס והחיזבאללה משתמשים בפייסבוק לגיוס אנשים, הרי שזה שקול לשימוש בטלפון. הרשת מאפשרת למצוא אנשים וליצור איתם קשר בקלות רבה יותר. הרשתות החברתיות מקלות על כך עוד יותר. זה לא דבר רע. זה דבר טוב.

      ובאשר לשימוש של ארגוני הטרור בכלים האלה - שירותי הביטחון הישראלים דווקא צריכים לשמוח בשל כך. פניה בפייסבוק היא פניה ציבורית, ברשת לא מוצפנת, שהגדרות האבטחה שלה באמת לא נהדרות במיוחד. האם היו מעדיפים בשב"כ שהחמאס ישתמש בכלים הישנים, האיטיים והבטוחים בהרבה של פעם?

      ככל שהתקשורת המודרנית הופכת ליעילה ומהירה יותר, כך היא הופכת גם לפחות פרטית. במובנים רבים, מדובר במגמה המבהילה באמת של זמננו. אבל בעבור גופים כמו שירותי הביטחון, מדובר בברכה אמיתית. הנסיון שלהם לעשות דמוניזציה לאמצעי התקשורת החדשים הוא גם עצוב וגם מדאיג.