העתיד נראה משחקי

תערוכת אי-3, שניסתה לחזור השנה לימי הזוהר שלה לאחר שנתיים בהן היית מצומצמת מאוד הן מבחינת הזוהר והן מבחינת ההכרזות, נגמרה ביום שישי האחרון. על פי הדיווחים, כ-40,000 אנשים פקדו את E3 השנה. זה מספר שעדיין לא משתווה ל-70-80 אלפים שביקרו בה ב-2006, אבל נראה היה כי לפחות מבחינת החשיבות, חזרה התערוכה למקומה האולי-ראוי בפסגה של תעשיית המשחקים. ה"אולי" נובע מהסיבה שגרמה לצמצומה המאסיבי של התערוכה ב-2007 ו-2008 - הכדאיות שלה עבור התעשייה. אירוע ענקי שכזה דורש מחברות המשחקים לא רק השקעה כספית, אלא גם השקעת מאות שעות עבודה של מפתחים, שחייבים לעמוד בדדליינים קשיחים כדי להגיש דמואים וסרטונים בתאריך מסויים - תהליך שפוגע לעיתים בפיתוח המשחקים עצמם.

אבל מבחינתנו, צרכני החומרים האלה, אפשר להכתיר את התערוכה הזו כמוצלחת מאוד. השאלה המרכזית עליה עונה E3 בכל שנה היא לאו דווקא במה נשחק בשנה-שנתיים הקרובות, אלא איך נשחק. והשנה, שתיים משלוש יצרניות הקונסולות השתמשו בבמה שניתנה להן כדי להראות לנו איך עולם הגיימינג עומד להשתנות בשנים הקרובות, ולמה כדאי לקנות את המניות שלהן עכשיו, למרות המיתון, ולהשאיר אותן אצלכם שנה-שנתיים. באופן לא מפתיע, היו אלה סוני ומיקרוסופט - שתי החברות שצריכות להדוף מדי שבוע האשמות בכך שהן לא מצליחות בתחום הזה כמו נינטנדו ולא פונות לקהל מגוון מספיק כיוון שעדיין לא נחתו בשתי רגליהן על עגלת המשחקים מבוססי-תנועה.

אז כן, שתיהן הראו בתערוכה ממשקים עתידניים שמטרתם לקחת את תואר הקונסולה-להמונים מנינטנדו וה-Wii שלה. פרוייקט Natal של מיקרוסופט היה המרשים מבין השניים, כשהציג ממשק נטול בקר שמזהה את התנועות והדיבור של השחקן ומתרגם אותו לפקודות משחק; אבל אסור לזלזל גם בבקרים הרגישים לתנועה של סוני, כי אמנם Natal נראה מגניב יותר באופן כללי אבל הממשק של סוני נראה מותאם יותר למשחקים. ההערכות אומרות כי תעבור לפחות שנה - וכנראה גם שנה וחצי, עד שנראה את שני המוצרים על מדפי החנויות, אבל זה בדיוק מה שטוב ב-E3 - המבט לעתיד.

באופן אישי, אותי - את כל 1.86 המטרים ו-98 הקילוגרמים שלי - המבט הזה מדאיג. הסיבה לכך היא שמבחינתי לרבוץ על הספה עם בקר קונסולה ביד זה כיף, ואילו לבצע תרגילים אירוביים מסובכים רק כדי להזיז את המכונית שעל המסך מנתיב לנתיב זו טרחה. מעולם לא ביקשתי מהמשחקים שלי להיות ריאליסטיים באמת, ובתמורך לכך אני לא רוצה שהם יבקשו ממני להזיע כמו הגיבור הראשי שקופץ בין גגות ומציל את העולם. לו, לפחות, יוצא מזה משהו - אשה, כוחות על, הערכה מצד הסובבים אותו. אותי זה מקרב להתקף לב.

האכזבה הגדולה, והדי צפויה, של התערוכה מבחינת חדשנות חומרה, שמורה לנינטנדו. החברה, שנמצאת כיום בפסגת השוק, לא מאוד רוצה לחדש או לשנות שום דבר ב-Wii שלה. התוסף החדש לבקר של נינטנדו, שמשפר את הרגישות שלו, הוכרז כבר בשנה שעברה, והכרזת החומרה של החברה הסתכמה בהודעה קריפטית על מד דופק, בלי להסביר מה הפוטנציאל שלו במשחקים.

ואי אפשר להתעלם גם מה-PSP GO - גרסה חדשה לקונסולה הניידת של סוני, שהחליפה את כונן ה-UMD בכונן קשיח ותאפשר רכישת משחקים רק באמצעות הורדתם מהחנות. אין ספק שהעולם כבר מוכן לקונסולה בה התוכן מופץ רק בצורה דיגיטלית - ההצלחה של שירותים כמו iTunes וחנות התוכנות של האייפון מראים כי השוק כמהה לרכישה פשוטה בלי הצורך ללכת לחנות. לראיה, גם ה-DSi של נינטנדו עובדת על אותו העקרון, זאת תוך שמירה על כונן תקליטורי משחק. אבל משום מה, לפחות על הנייר לא נראית PSP Go מרשימה במיוחד. המסך שלה קטן יותר מזה של ה-PSP הרגילה, ועיצוב שלה מצועצע למדי.

אך החומרה היא, כידוע, רק חצי מהעסק. החצי השני הוא המשחקים, ובתחום הזה ראינו היצע מרשים במיוחד לכל ארבע הפלטפורמות העיקריות של משחקים. אם בתחום החומרה לקחה מיקרוסופט את פרס ה"עושים רושם על דניס", בכל הקשור למשחקים הייתה זו דווקא סוני והפלייסטיישן 3 שלה. מאז התמכרותי לפלאנטסייד אי אז בתחילת העשור חיכיתי למשחק פעולה המוני שיגיע גם לקונסולות. ההדגמה הקצרה של MAG - משחק שתומך ב-256 שחקנים על מפה אחת, גרמה לי לצחקק כמו ילדה קטנה עם מבטא רוסי כבד. את אותו הדבר אני יכול להגיד על Uncharted 2, שאמנם לא הראה לנו ממשיכי-דרך ראויים של הזומבים הנאציים מהמשחק הראשון, אבל כן התהדר בגרפיקה מרשימה ומשחקיות פלטפורמה מתוסרטת להפליא. על God Of War III אין צורך להכביר במילים - כל החומרים שראינו עד כה מהמשחק מרמזים שמרץ 2010 הולך להיות חודש מצויין עבור חובבי הסדרה, אבל הטריילר המרשים ביותר של סוני שייך, לדעתי, דווקא למשחק אחר.

כשלפני מספר שבועות הודלף לרשת טריילר שהיה שייך, כביכול, למשחק החדש של Team Ico - האנשים מאחורי Ico ו-Shadow of the Colossus, לא העלינו אותו. אני מתבייש בזה, אבל חשבתי שמדובר בזיוף שנראה טוב מכדי להיות משחק אמיתי. ובכן, טעיתי, הטריילר של Last Guardian הוא היפה ביותר שיצא מ-E3 השנה, והייצור המוזר אותו הוא מציג זו הדמות הכי פוטו-ריאליסטית שראיתי בטריילר משחק מאז ומעולם.

אך אל לנו לשכוח גם את אקס-בוקס 360 והמשחקים שלה. לאחר שכמעט והגיע לרמה של דיוק ניוקם בכל הקשור להיעדרות מתערוכות, ביקר Alan Wake - המשחק החדש של חברת Remedy שהייתה אחראית גם ל'מקס פיין' - במסיבת העיתונאים של מיקרוסופט והראה שהוא באמת קיים, ונראה מסקרן מאוד. גם סם פישר, אותו ראינו לאחרונה לפני שנה כשהוא נראה כמו הומלס שמקדיש יותר מדי תשומת לב לשיערו, קפץ לביקור והראה מאצ'ואיזם אופייני, בלי תסרוקות מוזרות.

אצל נינטנדו, בתוכנה כמו גם בחומרה, אין חדש תחת השמש. משחקי מריו החדשים נותנים לשחקנים מנה נוספת של מאכל מוכר וטעים, ו-Red Steel 2 - כמו גם No More Heroes 2 - לא הוצגו בצורה מלהיבה מאוד. ההכרזה הכי מסקרנת הגיעה מכיוון סדרת Metroid הוותיקה, שהכותר החדש בה מפותח על ידי האנשים שהביאו לכם את Ninja Gaiden ואת Dead or Alive.

למרות הקאמבק המסויים אותו עשה השנה תחום המשחקים הבלעדיים - כאלה שיוצאים רק עבור קונסולה אחת, גם אם אין לכם את 3 הקונסולות בבית, לא תשארו משועממים בחודשים הקרובים. משחקים כמו Assassin's Creed 2, Nier, Dj Hero, Modern Warfare 2 ואפילו Metal Gear: Rising - אחד הכותרים החדשים בסדרת 'מטאל גיר', יגיעו הן ל-PS3 והן ל-X360. חלקם, באופן מוזר למדי, יהגרו גם למחשב האישי, פלטפורמת משחקים שמסרבת לאבד מהרלוונטיות שלה גם לאחר עשור של הספדים.

קשה מאוד לכסות בכתבה אחת את כל החידושים והמשחקים שהרשימו אותנו ב-E3 השנה, וזו גם לא הייתה המטרה. מה שרציתי זה להראות לכם את ההיצע המרשים של התערוכה הזו, שחזרה, כאמור, להיות רלוונטית אחרי שנתיים של היעדרות, תוך שהיא עונה על שתי השאלות החשובות עבור חובבי המשחקים: במה נשחק, ואיך נשחק. האם התשובות האלה ישתנו לפני שהמוצרים אותם ראינו יגיעו למדפים? יכול להיות שכן, אבל המגמה כנראה תשמר - למרות המיתון והמצב הגיאו-פוליטי המסובך, תעשיית המשחקים רצה אל עבר העתיד במהירות מטורפת, והפירות אותן היא מניבה הופכיך לטעימים יותר משנה לשנה.