אחד המוצרים החשובים ביותר בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות הוא הקינדל, הספר האלקטרוני של אמזון. לצד יישומי ספרים אלקטרוניים באייפון ובאייפוד טאץ', הפך הקינדל את הספרים האלקטרוניים למוצר מיינסטרימי לראשונה אחרי שנים ארוכות בהן חיכתה התעשייה להגעתם.
בעבור תעשיית ההוצאה לאור, ספרים אלקטרוניים הם איום והבטחה כאחד. הם מבטיחים, כי הדפסת ספרים וכריכתם היא חלק יקר מאד בתהליך. הם מאיימים מכיוון שכמו כל תעשיה העוסקת בחומרים בעלי זכויות יוצרים, יש פחד רב מפירטיות. הפחד הזה חזק במיוחד במקומות כמו ישראל, בהם השוק קטן מאד ורוב הספרים נאבקים להגיע לרווחיות גם כך. וזה מבלי להיכנס לסוגיות כמו הגדרתה הישנה של המדינה כ"ארץ של דיסק חוקי אחד והרבה עותקים".
הפחד הוא רק חסם אחד. הקינדל לא תומך בעברית, וגם בקורא הספרים של סוני התמיכה בעייתית. בעבור חברות גדולות שאין להן כאן נציגות חזקה, ישראל היא שוק קטן מאד וחסר חשיבות. גם אפל לא היתה ממהרת להוסיף עברית לאייפון אלמלא עיקר העבודה - תמיכה בכתיבה וקריאה מימין לשמאל - היתה נדרשת על מנת לתמוך בערבית.
הרווח והסכנה
הוצאות הספרים וחברות הטכנולוגיה בארץ צריכות לפעול על מנת לקדם את חדירת קוראי הספרים הדיגיטליים בישראל. זה טוב להגברת הקריאה - בעלי קינדל קונים יותר ספרים - זה טוב לאיכות הסביבה, וזה טוב לתעשייה. ויותר מכל, זה טוב לקוראים. גם קוראי ספרים רשאים להנות מההטבות הטכנולוגיות מהן נהנים חובבי המוזיקה, הקולנוע והטלויזיה.
יש כאן, כמובן, סכנה לחנויות הספרים העצמאיות. בעוד הרשתות ודאי יוכלו - אם יפעלו נכונה ובזמן - להשתלב כחלק מתשתית הספרות האלקטרונית בישראל, הרי שחנויות עצמאיות פגיעות יותר. יהיה עליהן למצוא מודלים שיעבדו, בין אם בחיזוק הנאמנות של הקונים ובין על ידי הפיכת הביקור לחוויה תרבותית/בידורית שיש בה יותר מרכישת ספר.
אבל במשוואה בה נמצאות הסכנות מצד אחד, היתרונות גדולים ומשמעותיים יותר. אם אנחנו רוצים להמשיך לטעון לתואר "עם הספר", ושהשם הזה יתייחס ליותר מספר קדוש אחד, הרי שהגיע הזמן שנפסיק להיות רק עם הספר האנלוגי, ונעבור להיות גם דיגיטליים.