הקרנת חצות

בשנה-שנתיים האחרונות כמעט כל מי שרוצה לקנות מסך חדש לסלון או לחדר השינה חושב למספר רגעים "אולי מקרן?". בסופו של דבר, ההצעה הזו יורדת מהפרק, לאו דווקא בגלל מחיר – המקרנים עולים בימינו פחות ממסכי LCD רבים, אלא בעיקר עקב ההכנות הדרושות.

קודם כל, צריך מקום למקרן – ועדיף שזה יהיה על התקרה כדי שלא תהיה בעיה לעבור בסלון בזמן שמישהו רואה סרט. שנית, צריך לדאוג להחשכת החדר, כי כל תאורה פוגעת באיכות הצבעים. שלישית, צריך לדאוג למסך, כי הקרנה על הקיר גורמת גם היא להצגה לא מאוד טובה של הצבעים.

אם אתם מוכנים לפתור את הבעיות האלה, עולה שאלה נוספת – איזה מקרן לקנות. בביקורת הזו נסתכל על MP 512ST מבית בנקיו, מקרן זול יחסית (4990 מחיר לצרכן) שאף כולל רמקולים מובנים וחיבור HDMI. החיבור הזה מאפשר, תיאורטית, הצגה של פרטי הפרדה גבוהה. חייבים לזכור, אבל, שהרזולוציה של המקרן היא 800x600, אז אל תצפו לראות את חומרי 1080p כפי שהייתם רואים אותם במסך התומך ב-Full HD.

כדי לסבר את האוזן, נספר שלמקרן גם יחס ניגודיות של 1:2500, עוצמת הארה של 2200 אנסי לומינס, מנורה של 185 ווט שלטענת החברה יכולה לעבוד כ-4000 שעות במצב חסכון (לא היה לנו זמן לבדוק את הנתון הזה, כמובן), ומימדים סבירים של 21.4 X 9 X 25.5 ס"מ.

הזכרנו כבר את החסרונות של מקרנים רבים, אבל כמעט ולא נגענו ביתרונותיהם. הייתרון הגדול ביותר הוא שמקרן מאפשר לכם לקבוע את גודל המסך עליו תראו את התמונה. ומי צריך מסך 42 אינץ' כשאפשר להציג את החומרים על כל הקיר?

במשך רוב הזמן, השתמשתי ב-512ST כדי להציג על אחד הקירות בסלון תמונה בגודל של כ-100 אינץ', אותה אכלסו הן דמויות טלוויזיה והן דמויות קולנוע בהפרדה גבוהה, כמו גם מבחר ייצורים פנטסטיים ממשחקי פלייסטיישן 3 שזרמו להם דרך כבל ה-HDMI לקיר.

כיוון שאי אפשר לנתק את איכות המקרן מעלותו הנמוכה, אומר שיחסית למחיר שתשלמו התמורה תהייה טובה למדי. גם כשמתחתי את לונדון וקירשנבאום על כל הקיר, זאת תוך שימוש בממיר רגיל, הם לא נראו כמו הררי פיקסלים מעוותים אלא כמו שני אנשים בגיל פנסיה שממש אוהבים לדבר.

במשחקי הספורט המצב היה יותר בעייתי. התנועה המתמשכת נראתה מטושטשת קמעה, ולעיתים אף לא מספיק חדה כדי לעקוב אחר מהלך המשחק. שימוש בממיר HD פתר את הבעיה באמצעות הוספת פרטים.

בתחום ההפרדה הגבוהה המצב קצת פחות טוב. היכולת של המקרן להתמודד עם סרטי בלו-ריי ומשחקי פלייסטיישן 3 היא סבירה, אבל לא יותר. כשמשווים את התמונה של "האביר האפל" בבלו-ריי בין המקרן לבין מסך HD, ההבדל ניכר הן מבחינת צבעים והן מבחינת תנועת הסרט, איתה המעבד של המקרן לא תמיד מסתדר. במשחקים זה בולט פחות, אבל עדיין, לא מדובר בחוויה מרשימה במיוחד.

הבעיה הגדולה ביותר של המקרן הזה, ספציפית, היא הרמקולים שלו. לא בכל מקרן יש רמקולים מובנים, וזו נקודת השיווק העיקרית של 512ST – הרמקולים מאפשרים לסחוב אותו מחדר לחדר בלי דאגה לסט חיצוני. הצרה היא שהם, איך לומר, לא מאוד טובים. כבר בעוצמת צליל בינונית יתחילו אנשים עם אוזניים רגישות לשמוע רעשים, ואם תנסו להגביר את הווליום, המצב יחמיר בהדרגה.

כמו כן, חייבים לציין שהמקרן הזה ממש לא יכול לפעול בחדר מואר. נכון, זהו המצב ברוב המקרנים, אבל כאן הוא אקוטי מאוד – בתנאי תאורת יום לא תראו שום דבר על המסך, מה שיקשה על השימוש במכשיר כבסט הטלוויזיה העיקרי שלכם, אלא אם אתם קמים לפני הזריחה וחוזרים הביתה אחרי השקיעה.

עם זאת, וכפי שכבר אמרתי, זהו מקרן לא מאוד יקר, לשימוש צרכני פשוט – כתחליף מסך עבור חדר ילדים (ואלה לא אמורים לראות טלוויזיה כשיש אור, הם אמורים לעשות את שיעוריהם) או כמסך נודד לאירועים מיוחדים. אם הוא לא מקובע לתקרה, קל מאוד לשים אותו בתיק גב וללכת לחברים כדי להציג על הקיר שלהם משחק מליגת האלופות, ויום למחרת לארגן בעזרתו מסיבת גיטר הירו בבית, ויש כנראה לא מעט אנשים עבורם התמורה הזו שווה את המחיר.