ירוקים מבורות

דבר מה מטריד קורה בימים האחרונים ברשתות החברתיות בכלל ובטוויטר בפרט. תמונות הפרופיל של רבים מהאנשים אחריהם אני עוקב מקבלות גוון ירוק. הסיבה לכך היא הרצון של המשתמשים להראות שהנה, גם הם תומכים במה שקורה עכשיו באירן. ואני לא יכול שלא לתהות האם באמת זה ככה.

מילים רבות נכתבו על החשיבות של המדיה החברתית באירועי המחאה של האופוזיציה האירנית. נכון, בלי טוויטר ופייסבוק היה לנו הרבה פחות מידע על מה שקורה שם, אבל כאבי הלידה של המדיה החברתית בתפקידה החדש של ספקית חדשות גדולה גורמת ללא מעט בלבול. כך, לפעמים נראה כאילו כל הקמפיין הזה, ובמיוחד התמונות הירוקות בכל מקום, הוא סתם עוד meme – פעילות רשת ויראלית בה אנשים משתתפים הן כי זה פופולרי.

חייבים לעשות הפרדה בין שני סוגי הודעות שמועברות בימים אלה. הבקשה להסוות את הפרופיל שלכם לזה של אדם אירני אולי לא מאוד מועילה – לאירן יש סיגינט (מודיעין אותות) די מתקדם, על פי הדיווחים בתקשורת, אז רוב הסיכויים הם שזה לא יבלבל אותם – אבל לפחות יש בה הגיון פלורליסטי. מנסים להשתיק אותם, בואו ניתן להם קול.

הבעיה היא בכך שאנשים שמעולם לא טרחו להבין מה הולך שם ממהרים להביע תמיכה באופוזיציה האירנית. יסלחו לי האנשים שבמקרה שלהם אני טועה, אבל יש לי הרגשה שרבים מהתומכים המקוונים לא באמת עשו מחקר מינימלי על הבחירות האלה לפני שהחליטו להזדהות עם המפגינים, והעקרון המנחה שלהם היה "אחמדינג'ד הוא רע אז מוסאווי בטח יהיה טוב יותר". ואם בסופו של יום יוכרז מוסאווי כנשיא? זהו, סוגרים את הבסטה?

הטיעון של התמיכה באנדרדוג לו הגיע לנצח, לא ממש עובד. אם תסתכלו על סיקור מערכות הבחירות האחרונות באירן, תראו היעדר בולט של התייחסות – הן בתוך המדינה והן מחוצה לה –לזיופים בבחירות. המנגנון הדמוקרטי בבחירות לנשיאות אירן הוא, ככל הנראה, אכן דמוקרטי. זה לא שהם בוחרים את מנהיג המדינה, אחרי הכל.

בעיה נוספת היא שהמידע אותו אנחנו מקבלים היום דרך המדיה החברתית מגיע, ברובו, ממהפכנים. תמונות הזוועה שמגיעות מטהרן מצטלמות היטב, אבל תחשבו מה היה קורה אילו מאות אלפים היו יוצאים להפגנות אלימות לאחר הפסד בבחירות לנשיאות ארצות הברית או ראשות ממשלת ישראל. לא היו משתמשים בכוח נגדם? בטח שהיו.

אז מה עושים? קודם כל, פותחים אנציקלופדיה או שתיים – אפשר שתהיינה מקוונות - וקוראים. על אחמדינג'ד, מוסאווי, חמינאי והמערכת הפוליטית בה הם פועלים. ואחר כך מבינים שאם אתם מוסיפים גוון ירוק לתמונה, זה לא שאתם בעד ספירת קולות מחודשת או אפילו בחירות חדשות, אתם בעד מהפכה.

ככה, אגב, המשטר הנוכחי באירן – ואין לי ספק שגם רבים מהמפגינים – מתייחסים לזה. רמת האלימות והקריאה לחתירה תחת השלטון בהפגנות המחאה הן כבר הרבה יותר מהליך פוליטי. האם זה יגיע לכדי הפיכה אמיתית? לא ברור, אבל זרעי המהפכה נזרעים בימים אלה ברחובות טהרן.

אי אפשר להאשים את אנשי המערב שתומכים בשינוי המשטר האירני למשהו פתוח ומערבי יותר. כיום נחשבת אירן על אחת המדינות המאיימות ביותר – חלק בלתי נפרד מציר הרשע. אבל כאמור, בניגוד ל-memeים אחרים שמתרוצצים ברשת כבר שנים, במקרה הזה כדאי שתבינו במה אתם תומכים לפני שאתם מביעים את התמיכה. כי זוהי רק ההתחלה. לא רחוק הוא היום בו נראה מפלגות שוליים מנסות להרים קמפיינים כאלה לאחר תבוסה בבחירות דמוקרטיות לגמרי, רק כי הם ראו שאצל אירנים זה עובד.