בכתבה הקודמת בסדרה, הצגתי את קהילת תרבות האלטרנטיב באינטרנט הישראלי. על אף נבואות המגיבים לכתבה, אף תגובה בה זעקות בוז או כינויי גנאי לא הופיעה לה. הפעם, החלטתי לדבר על תחום הקבור עוד יותר במעמקי החדרים האחוריים של האינטרנט אתרי קהילות מין אלטרנטיבי.
"האינטרנט הוא לפורנו", טוענות הבובות במחזמר המצליח Avenue Q. אבל באינטרנט אפשר למצוא גם לא מעט דברים הקשורים למיניות שאינם בהכרח פורנוגראפיים כמו מידע על מיניות האדם, עצות מעשיות לשיפור חיי המין וכמובן מגוון קהילות העוסקות בהעדפות שונות החל מהומוסקסואליות וחילופי זוגות וכלה בחיבה לרגלי נשים ובגדי לייטקס. קהילות אלו מאפשרות, באמצעות אותה אנונימיות לבטא גם צרכים אשר לעתים נשארים מודחקים במיניות המורכבת של האדם. אם מדובר ביציאה מהארון או בחיפוש אחר משהו לתבל את חיי המין לאינטרנט הישראלי יש לא מעט להציע.
אחת מהקהילות הגדולות והפעילות בארץ בתחום מיניות אלטרנטיבית היא קהילת חובבי ה-BDSM. יש המגדירים BDSM כסאדו-מאזוכיזם, אבל ההגדרה אינה מדוייקת ומדובר בקהילה הכוללת מגוון עצום של תחומים ו"פטישים" (fetishes) הנוגעים ללבוש, הנעלה ומעל הכל שליטה וכניעה. עיקר הפעילות של קהילה זו כיום בארץ היא באתר הכלוב , שהוקם בשנת 2003 ומהווה מאז את האתר הגדול ביותר בישראל עבור קהילת חובבי ה-BDSM.
"הקמתי את האתר מתוך צורך שלי אישי בפתרון כזה," מספר כלובי, מנהל אתר הכלוב שהעדיף כנהוג בקהילה מסוג זה להשאר בכינוי בלבד. "רציתי מקום שיאפשר לאנשים שכמותי להפגש, להחליף דעות, להכיר ובסופו של דבר להשלים עם המיניות שלהם במקום להתכחש לה ולחגוג אותה במקום להתבייש בה."
אתר הכלוב מציע לגולשים לא רק אתר הכרויות, צ'אט ומערכת פורומים אלא גם אפשרות ניהול בלוג אישי, מערכת רישום לאירועי קהילה כמו מסיבות וכן מגזין בו מתפרסם תוכן שיוצרים המשתמשים באתר. "היה לי חשוב לבנות אתר רציני עם תדמית רצינית ולא משהו סליזי כמו רוב האתרים למבוגרים," מסביר כלובי, ובצדק. בשחר האינטרנט הישראלי המקום היחיד בו יכלו חברי הקהילה לפגוש זה בזה ברשת היו אתרי מבוגרים בהם היתה פינה לחובבי ה"קינק". זו היא כנראה גם אחת הסיבות שחלק מהאתרים, על אף היותם אתרי קהילה, מכילים לא מעט תכנים פורנוגראפיים.
וריאציות שונות
אתר ותיק יותר מהכלוב אך בעל מראה המזכיר יותר אתרי סקס הוא דום-דומינה, המתקיים בעיקר מפרסום ספקי שרות בתחום. בעוד בחו"ל קיימים אתרים נפרדים לכמעט כל סוג של נטיה, בארץ הקהילה קטנה מדי ועם זאת קיימים אתרים המתמקדים בתחומים ספציפיים בעולם ה-BDSM כמו שליטה נשית (וכניעה גברית). האתר המוכר ביותר הוא לילו-פמדום (FemDom Female Domination) המספק בנוסף לשרותי קהילה גם תכני וידאו זורמים.
בניגוד לשאר אתרי הקהילה בתחום, אתר הכלוב מתקיים כיום בזכות מנויים בתשלום המשדרגים את אפשרויות המנוי הרגיל ועל-אף התנועה האדירה של גולשים באתר, רק לאחרונה החלו להופיע בו פרסומות של מפרסמים מקומיים.
"קשה בשוק הישראלי למצוא מפרסמים שירצו לפרסם באתר סאדו שכזה," אומר כלובי. "קיבלתי לא אחת דחיות מחברות פרסום באינטרנט. הכלוב אינו אתר פורנוגרפי על אף שמתפרסמים בו תכנים מיניים ולעניות דעתי, מיניות על כל גווניה לא צריכה להידחק לפינה בתודעה האנושית כפי שקורה הרבה פעמים."
אמנם הדרך עוד ארוכה עד שמפרסמים יבינו שדווקא באתרים למבוגרים הם עלולים למצוא את קהל הקונים הפוטנציאלי שלהם למוצרי מותרות, טכנולוגיה ואף טיפוח אבל נראה שהצעדים הראשונים נעשו ופרסומות בשפה העברית החלו להופיע במעוז ה-BDSM הישראלי. הרי בסופו של יום, גם מי שאוהב שוטים וחבלים בחדר המיטות, רואה טלוויזיה ומצחצח שיניים בדיוק כמו כל גולש ממוצע אחר ויצפה בפרסומת דווקא באתרים בהם סביר שיבלה את זמנו הפנוי.
לא חסרים באתר גם חברים שליד שמם (נטיה - שולט/ת, נשלט/ת או מתחלף) רשום "לא בעסק". תהיתי לעצמי מה מחפשים גולשים "וניליים" (כינוי לאנשים שאינם בעלי נטיה קינקית) לכאורה באתר BDSM. אולי הם מקווים שבאתר בו מקבלים בהבנה גברים שאוהבים לבני נשים ונשים שאוהבות להכאיב, יקבלו גם אותם, אפילו אם השלדים בארון שלהם אינם לבושים בבגדי עור ולייטקס.
בחלק הבא נראה למה כדאי להיות "קוויר אונליין" ואיך אתרי הקהילה ההומו-לסבית מספקים למתלבטים במיניותם ארון וירטואלי לצאת ממנו, טרם ינסו זאת בעולם האמיתי.