כמה מילים שוות אלף תמונות?

את הסרטון בו בלייז אגוארה-ארקאס - האיש שהקים את החברה אשר פיתחה את טכנולוגיית SeaDragon - מדגים אותה ואת תוכנת Photosynth באירוע TED, אני זוכר היטב גם שנתיים לאחר שראיתי אותו. הטכנולוגיה, שמאפשרת לעבד כמויות אדירות של מידע ויזואלי בלי הצורך במחשבי על, הרשימה אז ומרשימה גם היום. גם Photosynth, שפותחה בחלקה על בסיס סידרגון, הצליחה להרשים - עשרות תמונות משתמש עם תיוג גיאוגרפי יצרו תמונה אחת גדולה שמראה כל פינה ופינה של קטדרלת הנוטר-דאם.

היום מודה אגוארה-ארקאס – שהגיע לביקור בארץ יחד עם אדריכל התוכנה הראשי של מיקרוסופט, ריי אוזי - כי אז, לפני שנתיים, המצגת אולי הייתה מרשימה אבל מאחוריה עמד תהליך מאוד מסורבל. באותה התקופה, אמר לי, היו להם רק 5 תמונות photosynth והעבודה על כך אחת מהן דרשה שימוש בכוח עיבוד של מחשבים רבים במשך ימים רבים. כיום המצב שונה - הליך החיבור בין התמונות מתבצע בזמן אמת, תוך שאתם מעלים את התמונה לאתר המוצר. כיום ניתן למצוא בו המוני "סינתים" של מקומות מוכרים, פריטים דוגמת פרחים ואפילו אירועים כמו השקת מנוע החיפוש Bing של מיקרוסופט.

בתשובה לשאלה אודות ההתקדמות בהטמעת טכנולוגיות Photosynth ו-Seadragon בתוך ממשקים אותם אנחנו פוגשים בחיי היום-יום, אומר בלייז אגוארה-ארקאס כי "אנחנו רק בתחילת הדרך". המערכות שלו מיושמות כיום בעיקר בעולם הצילום, אבל כשהחל לחשוב על פיתוחן, חשב גם על ממשקים לספרים וסידור מידע. מוצרים עתידיים ספציפיים? ובכן, התשובה לשאלה הזו הורכבה מחיוך מסתורי למדי, בהתאם למדיניות של מיקרוסופט כשזה נוגע לכל דבר שטרם הוכרז. אגב, גם אזכור פרוייקט נטאל מעלה אצל בלייז אגוארו, כמו גם אצל עמיתיו, תשובה אוטומטית שכנראה פותחה במעבדות ההתנגדות-לעיתונאים של החברה.

כיוון כללי דווקא יש. אגוארה-ארקאס מסביר כי ניתן להתייחס לפרוייקטים הויזואליים עליהם אחראי בשתי דרכים - כאפליקציה חברתית דוגמת Flickr או כפרוייקט מידע ואובייקטים דוגמת ויקיפדיה. כיום מתמקד הצוות שלו ביישומי ידע, חיבור בין מידע ויזואלי לבין הנתונים אותם ניתן לשייך אליו. לכן הצוות עבר לתפקד כחלק מבינג - מנוע החיפוש החדש של מיקרוסופט, ואגוארו הוא גם הארכיטקט של בינג מפות. האם זה אומר שנראה אפליקציות Photosynth מתחרות בפרוייקט צילום הרחובות של גוגל? ובכן, מיקרוסופט איננה מגיבה על מוצרים שטרם הוכרזו, גם כשאנשי הדוברות של החברה לא נמצאים בחדר.

יישומים חברתיים של הטכנולוגיה הם, נכון לעכשיו, משהו שרק חושבים עליו. מה עוד, שלדבריו של אגוארה-ארקאס אנחנו – בני האדם, מאוד בעייתיים עבור ממשק חיבור התמונות בצורתו הנוכחית, ואפליקציות חברתיות כן צריכות לדעת לעבוד עם מידע ויזואלי על אנשים. הגוף האנושי אחיד מכדי להפוך את פעילות ה-Synth לאפקטיבית. לכן כשההדגמות אותן הוא מראה כוללות אנשים, אלה הם בעיקר אנשים מקועקעים.

SeaDragon הופך את כוח המעבד של מחשב המשתמש להרבה פחות רלוונטי כשמתעסקים בויזואליזציה של מידע מצולם – התוכנה רצה בקלות על נטבוקים עם מעבד אטום לא מהיר ודל זכרון. אך האם זה אומר שמירוץ החימוש בכל הקשור לתחום מהירות העיבוד במחשבים ביתיים וניידים הופך לפחות חשוב - הענן יחליף את המעבד ואצלנו יישארו מסופים "טיפשים" המקבלים את הכל מהרשת? לדעתו של אגוארה-ארקאס, זה לא יקרה בעתיד הקרוב.

"הבעיה האמיתית היא רוחב הפס", הוא אומר כשאני מזכיר את LiveOn – מיזם חדש שמטרתו להריץ משחקים על שרתי חברה ולהזרים אותם לשחקן דרך הרשת. לדבריו, לרבים מהאנשים אין גישה לרוחבי פס הנדרשים עקב מגבלות פיזיות לגמרי – קצבי העברה של אינטרנט הן בכבלים והן באופן אלחוטי. אך החזון, אותו הגדיר גם ריי אוזי בנאום שלו, הוא אכן חזון של מחשוב ענן בו אנחנו צורכים יישומים כמו Photosynth מכל המסכים הסובבים אותו – טלוויזיות, מחשבים וטלפונים סלולריים.