התנגדות עזה לחוק המאגר הביומטרי בדיון בכנסת

האם "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים", הידוע יותר בשם "חוק המאגר הביומטרי", מתחיל להזיז לנבחרי העם? תחילתו של החוק מעורר המחלוקת ביוזמה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, בעת שכיהן כשר הפנים. החוק נועד לאפשר לכלול נתונים על טביעות אצבע של אזרחי המדינה בתעודות הזהות שלהם ובין היתר מסדיר את הקמתו של מאגר מידע שבו יאוחסנו הנתונים הביומטריים של כלל אזרחי מדינת ישראל, מאגר שאין לו מקבילה באף מדינה מערבית.

בפעמים הקודמות בהן עלה החוק לדיון בכנסת, נראה היה שאין דבר שרחוק יותר מלעניין את נבחרי העם. כך, למשל, בהצבעה על אישור החוק בקריאה ראשונה השתתפו 19 חברי כנסת בלבד. 18 מהם הצביעו בעדו ורק אחד, דב חנין, התנגד. חברי הכנסת שהשתתפו בדיון לא בקושי ידעו כי ניתן לשלב אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות זהות בלי להידרש להקמת מאגר נתונים מיוחד.

אך בדיון הראשון שנערך היום בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע בעיצוב החוק כבר סערו הרוחות. בפעם הראשונה בכנסת עלו קריאות נגד הקמתו של המאגר הביומטרי. "זליגה של המאגר גרועה מאסון צ'רנוביל", טען מיכאל איתן, השר לשירות ציבורי, והוסיף כי "ביום בו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים יסחרו פני החברה ישתנו. מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך".

יעקב גנות, ראש רשות ההגירה, דיבר בזכות האצת תהליך החקיקה וטען כי התמשכות תהליכי החקיקה תפגע באזרחי ישראל. אריה בר, מנכ"ל משרד האוצר ומי שהיה אחד ממקדמיו העיקריים של החוק הסביר ביובש כי "מי שמכיר את החוק מבפנים, יודע מה החשיבות של המאגר". אחד מתומכיו הנלהבים של החוק שנכח גם הוא בדיון הוא מנכ"ל משרד הפנים לשעבר, אריה בר, שתקף את הפרסומים בתקשורת וטען כי חלקם אינם נכונים ואינם משקפים נכונה את החוק. "מי שמכיר את החוק מבפנים, יודע מה החשיבות של המאגר".

התנגדות מסויימת לחוק הגיעה גם מכיוונם של יולי תמיר וניצן הורוביץ. תמיר הביעה תהיות על הכללתם של כללים ותקנות שטרם נוסחו בהצעת החוק. "לאשר החלטה במהירות שמתבקשת כרגע זה יהיה בלתי אחראי", היא אמרה. הורוביץ התייחס ישירות לנחיצות הקמתו של המאגר. "לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת", אמר הורוביץ, "מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי".