אגו דיגיטלי

בשנים האחרונות אנו הופכים דיגיטליים יותר ויותר (רק היום קראתי על אדם שהתקין כונן יו אס בי במקום אצבע שנחתכה לו), שינוי שמעלה שאלות רבות - מה זה אומר על אופן עיבוד המידע? על התקשורת שלנו עם העולם? על הבנתנו את עצמנו וגם על ההשתייכות שלנו לקהילות, בין אם אנו מכירים את חבריהן או לאו?

אמיל איסמלון חושב על ההשלכות האלה במונחים הגזורים מעולם המדע: הוא משתמש במילים כמו אבולוציה, סתגלנות והישרדות כמושגי יסוד גם ביחס לאינטרנט. לפיו, הרשת היא מהות בעלת חיים, אופי ותחושות בפני עצמה, ואל תתפלאו אם בעוד כמה שנים היא תשתחרר מהתלות במשתמשים, אולי אפילו ממשאבים כמו חשמל ותגיע למצב של אוטונומיה מוחלטת. כמובן שלא באמת ניתן לנבא איך הרשת תיראה עוד כמה שנים ואיך יתקשר אתה האדם, אבל החברה שייסד איסמלון, קולאריטי, מהווה גישה חדשה לממשק אדם-מכונה. המילה קולאריטי היא למעשה שילוב של שתי מילים לועזיות – קולבוריישן (שיתוף פעולה) וקלאריטי (בהירות). איסמלון מסתייג מהגדרת המוצר שלו כמנוע חיפוש ומתעקש שמדובר במנוע רלוונטיות. מטח המידע שמגיע אלינו היום במאסות אדירות ובמנותק מהקשר יצר צורך במערכת תומכת בכדי שנוכל להשתמש ברשת באמת. כדי להבין את החוויה הוירטואלית בתנאי השטח של המציאות הלא מחוברת (ואת האופן בו העולם ה"רגיל" מחובר לזה הדיגיטלי) עלינו לחשוב מחדש על מונחים כמו קהילה ועל התהליך שצריך לעבור מידע עד שיהפוך לידע בעל ערך.

החזון של איסמלון בדבר מיזוג הדיגיטלי והאנושי מעורר הדים בכמה רמות ומאיר צדדים פחות מוכרים של נושאים מעוררי מחלוקת כמו בינה מלאכותית (לה הוא מעדיף לקרוא "למידת מכונה"), היחס בין יחיד וקהילה והשילוב בין המכונה לאדם. סביבת החיים הממוחשבת בעצם מגדירה מחדש את האדם ויצרה מצב בו לכל גולש (בין אם הוא מכיר בכך או לא) יש זהות דיגיטלית המכילה גם "אגו דיגיטלי" שמייצר דפוסי התנהגות והתניות. דפוסי התנהגות חדשים אלה מתגבשים במקומות כמו רשתות חברתיות ומשנים את האינטראקציה שלנו עם אנשים אותם אנו מכירים. דפוסים אלה הם חלק מתהליכים רבים שעוברים החצנה ומקבלים ביטוי ברשת. אבל לא רק רשתות חברתיות ואינטראקציה אנושית הן זירה לבחינת השינויים בתקשורת ובהרגלי צריכת המידע; הדפוסים החדשים בתקשורת אדם מול מחשב מושפעים מהיכולת המשתפרת תמידית של המחשב ללמוד את המשתמש ולספק חווית גלישה אישית ומותאמת יותר. הצורך לתקשר עם (ודרך) הטכנולוגיה משנה אותנו ומודעות להתנהלות הרשת שלנו מלמדת על האופן בו אנו מתאימים את עצמנו לסביבה החדשה ועל ההסתגלות שלנו לגירויים שסביבה זו מייצרת. מצד שני, "זהו מגרש חדש לחלוטין שלא רק את הדפוסים שהוא מייצר ומעודד לא ניתן היה לנבא" - אומר איסמלון – "אלא גם את קיומה של מדיה חברתית ואת השלכותיה לא ניתן היה לצפות".

לדברי איסמלון, "רוב המידע מגיע אלינו תלוש - המידיות והכמות הבלתי נתפסת של המידע מביאה אותו אלינו מפוזר, דליל, מנותק מהקשר", לכן, מלבד התביעה לתשומת ליבנו המידית, שתי התגובות הנפוצות לצריכת ידע כזאת הן זיפזופ (העברת ערוץ, רפרוף על החומר בלי תשומת לב ממוקדת, ממש כמו בטלויזיה) ושטחיות של אותו מידע שנאסף באקראי (בין אם הוא מגיע אלינו דרך ה- RSS, שורת הסטטוס בפייסבוק, תקציר במנוע החיפוש או דרך הטוויטר שהפך את שטחיות המידע לאמנות). אנחנו מוצאים את עצמנו טובעים בתוך כמויות מידע שעלינו לעבד בכדי להעניק להן משמעות ורלוונטיות. איך מתגברים על השטחת המידע ואבדן ההקשר? קולאריטי מציעים חיפוש (או מציאה) המתקיימת בכמה שכבות (אישי, קהילתי, גלובלי/ כללי), ומנסים להפוך את החיפוש לאסוציאטיבי יותר וליניארי פחות על ידי שיוך הגולש לקהילה "מרומזת", אליה הוא משתייך בין אם הוא מודע לכך או לא.

המנוע של קולאריטי (שמופעל במספר אתרי תכן ברחבי העולם ביניהם רשת פוקס, ומופעל על ידי כ- 40 מיליון משתמשים בכ- 130 מדינות מידי חודש) לומד את המשתמשים ואת הרגלי הגלישה שלהם. על סמך העולם האסוציאטיבי הבא לידי ביטוי בשפה, תחומי העניין, ועל פי אופן השימוש במערכת, המטרה היא להציע מידע שהולם את המשתמש טוב יותר. למשל, לפי איסמלון, המערכת לומדת את הגולש על סמך הלינקים עליהם לחץ מתוך תוצאות החיפוש, תוכן האתרים אליהם גלש, על פי נטייה לצפות בוידאו או העדפה לקרוא קבצים מסוג מסוים (וורד ו-PDF בנוסף לדפי אינטרנט מעידים כי מדובר בקורא מעמיק ויסודי יותר). איסמלון טוען ש"אפילו על סמך קריאת מתכונים ניתן להסיק כי גולשים מסוימים מתעניינים בכימיה משום שיש מתכונים שמכילים התיחסות מדעית לאופן בו פקטין מתפרק בחום במתכונים המכילים תפוחים." תוצאות החיפוש שהמערכת תספק עבור גולשים כאלו תהינה שונות מאלו שיקבלו גולשים שמעדיפים מתכונים "מדעיים" פחות.

הדינמיות של הרשת והיכולת לצבור מידע בזמן אמת יכולים לעזור לנו להתגבר על כשלים מובנים במחקר כמו מגבלות יכולת הניבוי שלנו. איסמלון מביא כדוגמא את העדרו של מאפיין מובן מאליו היום - מאפיין הנקרא "אחיזת כביש" – במודלים הראשונים של המכונות שיוצרו משום שלא היו כבישים. "השלכות נוספות שלא יכולנו לחזות והתחוורו לנו רק שנים רבות מאוחר יותר הם נזקים אותם לא יכולנו לצפות ובטח לא לאמוד כדוגמת זיהום סביבתי, תאונות דרכים, רעש, ועוד".

מה לאחיזת כביש ולקהילות מרומזות באינטרנט? כמו מפה או מדריך טיולים ששולח אותנו למקומות שאנחנו לא מכירים אבל יכולים ליהנות מהם, כך גם מנוע הרלוונטיות של קולריטי משביח את תוצאות החיפוש. המנוע עושה זאת על סמך הצפת מידע שנצבר על ידי איסוף הרגלי גלישה של משתמשים אחרים שהזהות הדיגיטלית שלהם משיקה בהיבטים מסוימים לזו שלי. איסמלון מדגיש ש"במקום 'לנעול' משתמשים בעולם המוכר להם, השיוך לקהילה רחבה יותר והצעות מידע שגולשים אחרים, שתחומי העניין והפרופילים שלהם משיקים לשלי, עוזרים למשתמש להתפתח ולהיפתח לתכנים שהוא לא ידע שהוא מחפש בכלל." בכדי לעשות את המידע לבעל משמעות ורלוונטיות צריך לתת לו הקשר ודרכו עומק. נדידת הידע מן המשתמש אל המערכת עוזר לזיהוי ולמידת דפוסים. המשתמש הפרטי לא מעניין, לא מזוהה, הדגש מושם על הרגלי גלישה כביטוי לטרנד טכנולוגי מסוים – להתנהלות נרכשת מול המנשק (אינטר פייס). ההרחבה הניבויית של הפרופיל (אותה המערכת מבצעת בעצמה על ידי למידת המשתמשים) יוצרת חווית גלישה שהיא אינטימית ואנונימית בו זמנית. אנחנו לא כאלה מיוחדים כמו שנדמה לנו, מסתבר. אבל התת מודע שלנו נמשך לתכנים מסוימים ולדפוסים קיימים, לשבילים שאחרים כבר צעדו בהם לפנינו.

ימים יגידו אם נדידת הידע אל הרשת והלימוד והתיקון האוטומטיים של המערכת יביאו להתמודדות מהירה ויעילה יותר עם הגירויים האינסופיים כמעט שאנו מוקפים בהם (ומייצרים לעצמנו). יתכן, מסכם איסמלון ש"ריכוז האינפורמציה יביא לכך שהרשת בעצם תשלוט בנו ונעבור להתנהל במודל צנטרליסטי של קן נמלים, שהוא סגור ומוגבל. פתיחת זירת החיפוש לשיטות אסוציאטיביות יותר כמו גם השימוש הולך וגובר בפונקצית ה"החזרה" (retrieval) בו מנועי חיפוש מציעים לנו אפשרויות שונות לאובייקטים לחיפוש ובכך בעצם משפיעים על החיפוש וגם מוצאים בשבילנו את מה שעדין לא ביקשנו.

אם עולם האסוציאציות של המכונה כבר קובע במידה מסוימת את מה שאנחנו מחפשים או מוצאים, לא ירחק היום בו למערכות חישוב תהיה השפעה גדולה יותר על תחומים רבים יותר של חיינו – שלא יסתכמו בהכרח רק בתחומים הקשורים לשכל, אלא יעבדו גם על איברי החישה והרגש שלנו.