מזייף בקצב

Beat DJ, הסלולרי החדש של סמסונג לצעירים, הוא מכשיר שהרגיז אותי. הגימיק שלו מטופש, צורתו מוזרה ולא יפה, והפונקציונאליות שלו מוגבלת ברמות מביכות. אבל העצבים שלי הם לא העניין. ויש להודות כי בנישה אליה מכוון הטלפון הזה, הוא מתמודד ראוי לכתר המלוכה.

הנישה הזו היא של צעירים שאוהבים לחבוש כובע גם בלילה; לשמוע מוזיקה דרך רמקול סלולרי באוטובוס; להשתמש במלה "אחי" גם כשהם פונים לאנשים אליהם אין להם קרבה משפחתית; לשים שעונים על שתי הידיים; לקרוא לפלייסטיישן 2 "סוני 2". במילה אחת: מעצבנים.

עיצובו של Beat DJ לא סטנדרטי, בלשון המעטה. הוא אליפטי, מרבית כפתוריו מעוגלים ובצידו מסגרת סגולה. המסך המרובע של המכשיר משתלב היטב בתוך העיצוב. זהו מסך מגע AMOLED בגודל 2.8 אינץ'. קשה לראות בו דברים תחת אור שמש ישיר, אבל בצל הוא נראה טוב, עם צבעים חדים.

כיוון שמדובר במכשיר מוזיקה, השכילו בסמסונג להוציא החוצה את חריץ לכרטיסי ההרחבה MicroSD – במקום שתצטרכו להוציא את הסוללה כדי להחליף כרטיסים. כמו כן, יש לטלפון מתג נוח שיכול לנעול את המקשים אם תזיזו אותו למעלה ולהפעיל את נגן המוזיקה בהזזתו למטה. כמו כן, סוף סוף קיבלנו מכשיר סמסונג עם חיבור אוזניות סטנדרטי. כל אלה דברים מבורכים.

ממשק המכשיר הוא פאר יצירתה של סמסונג, שני רק לחלונות מובייל ביכולתו לתסכל משתמשים. יש כאן את פס הווידג'טים הלא שימושי, שרובו קיצורי דרך לא מאוד יעילים. התפריט הרגיל עובד הרבה יותר טוב, ומסודר בצורה נוחה יותר.

אפשר עוד לציין לטובה את היכולת להשתמש במקש המצלמה הייעודי גם כדי לפתוח תפריט מהיר, ואת המצלמה עצמה, שמצלמת תמונות לא רעות יחסית ברזולוציה של 3.2 מגהפיקסל; ולרעה את דפדפן המכשיר – פרי היצירה של Access שלא עובד טוב כמעט עם אף אתר אינטרנט.

אך עיקר הזרקור במכשיר מופנה לפיצ'רים המוזיקליים שלו. על המסגרת שלו אף כתוב שהאודיו במכשיר נעשה באמצעות ה-ICEpower של חברת Bang & Olufsen. כאן אני חייב להוריד את הכובע בפני סמסונג – הרמקולים ומעבד הצליל במכשיר אכן הינם בין האיכותיים ביותר שפגשתי בטלפון סלולרי. יש אפילו רמת בס סבירה יחסית לרמקול זעיר. וכן, אני יודע שהשימוש שייעשה ברמקולים האלה יהיה, בעיקר, הפיכת אנשים שיושבים ליד מחזיק המכשיר באוטובוס לממורמרים, אבל לא על השימושים הפוטנציאליים באנו לדבר כאן.

כמו כן, יש כאן תוכנה ייעודית לשינוי המוזיקה – הוספת אפקטים, סקראצ'ינג ושלל דברים אחרים שהדיג'יי שבכם רוצה לעשות. לדאבונו הרב של המכשיר נתנו אותו לעורך מדור התרבות של וואלה! ודי ג'יי מקצועי שהביע את דעתו בשלוש מילים: "זה לא כיף". לאחר מכן, הוסיף כי תגובות המכשיר גם איטיות מכדי לעשות בו שימוש רציני.

נגן המדיה המובנה במכשיר, לעומת זאת, מרשים מאוד. הוא נוח, וממשק המגע שלו דווקא די כיפי. כמו כן, האקוולייזר של המכשיר עובד טוב יותר מרוב המתחרים, גם אם מדובר בסדרת ווקמן של סוני אריקסון.

כפי שאמרתי בתחילת הביקורת, אני לא אוהב את המכשיר הזה. אין בו את התכונות שאני רוצה – Wifi, דפדפן נורמלי, ממשק טוב. אבל אם אתם רוצים טלפון מוזיקה גרידא, Beat DJ יספק לכם את כל מה שאתם רוצים, ואף יותר מזה.