אמא, מה זה קובץ?

הזמינות למידע מקוון הולכת ומבטלת את הצורך בקבצים. דידי חנוך חושב ש"הורדות" הוא מונח שעומד לעבור מן העולם

דידי חנוך

משתמשי מחשבים שאינם אנשים טכניים יכולים להיות מתסכלים לעתים. כששואלים אותם "באיזה דפדפן אתם משתמשים?" הם עונים "מה זה דפדפן?" כששואלים אותם "איפה קובצי המוזיקה שלך?" זוכים לתשובות בסגנון "מה זאת אומרת, הם בריל פלייר שלי!"

בעבר האמנתי שמשתמשים כאלה ילמדו להבין יותר, ומיעוטם באמת ילמדו. אבל יש מושג אחד שאני מתחיל להאמין שהולך להיעלם מאוצר המילים של רוב האנשים: הקובץ. כי תעשיית התוכנה אמנם מאוכלסת באנשים כמו רוב קוראי וואלה! TECH, אבל גם שם מתחילים להבין שהציבור הרחב לא באמת רוצה לדעת איך דברים עובדים. הוא רוצה שהם יעבדו.

החברה שאחראית יותר מכל למותו של הקובץ היא אפל. חשבו איך עובד התהליך ברכישת שיר באייטיונז. קונים שיר, והוא נמצא "בתוכנה". כשמחברים את האייפון או האייפוד למחשב, השיר גם שם. מה עבר מהמחשב למכשיר? אם תשאלו את רוב האנשים, התשובה לא תהיה "קובץ". היא תהיה "שיר".

המודל הזה מיושם בצורה רחבה יותר באייפון. חנות היישומים, שהיא אחד החידושים החשובים ביותר בעולם הטכנולוגיה בשנים האחרונות, מציגה מודל שלציבור הרחב לא היה מוכר עד כה. עוברים על רשימה של ישומים, בוחרים ביישום, והוא פשוט מותקן. אין "האם אתה רוצה לשמור את הקובץ למחשב שלך", ואין תהליך התקנה רב שלבים. קונים (אם זה יישום שעולה כסף) וזה מותקן. את המודל הזה מאמצים, במידה שונה של הצלחה, בכל מערכות ההפעלה הסלולריות המתקדמות. באופן אירוני, המודל הזה מיושם כבר זמן רב דווקא במערכת ההפעלה שפונה למשתמשים המתקדמים ביותר: לינוקס.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

מקריחים? אפשר לחזור לשיער שופע - בהנחה מיוחדת לזמן מוגבל

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

עניין של גישה

המפתח למודל הזה, והסיבה לכך שהקובץ הולך להיעלם כמושג, הוא הקישוריות התמידית. בדרך זו או אחרת, יותר ויותר מאיתנו מחוברים לרשת יותר ויותר מהזמן. שירות המוזיקה הלוהט ביותר בעולם בחודשים האחרונים הוא Spotify, שמאפשר - בחינם ועם פרסומות או בכסף ובלי פרסומות - לשמוע את השירים שאתם רוצים לשמוע מתוך מאגר עצום. זה עובד ממש כאילו הקבצים היו במחשב או בסלולרי שלכם.

בישראל, הניסיון הראשון ליישם מודל דומה הוא Musix של פלאפון. הבעיה של מיוזיקס היא שרשימת השירים עדיין מצומצמת מדי. מערכות שבנויות על גישה מיידית ועל זמינות תמידית עובדות רק אם הן לא מוגבלות. 250 אלף שירים זה לא רע, ורוב האנשים ימצאו ברוב הפעמים את השיר שהם רוצים. אבל כשהם לא ימצאו אותו, המערכת נשברת מבחינתם. מי שמשלם מנוי חודשי על גישה לא מוגבלת למוזיקה רוצה גישה לא מוגבלת למוזיקה. כל המוזיקה. כפי שנכתב כאן פעמים רבות, המתחרה שתעשיית המוזיקה צריכה לנצח הוא המודל הפירטי. וכל עוד שם יש שירים שאין בשירות שלכם, אתם מפסידים.

אבל עצם הנסיון ראוי להערכה. כשראיתי לראשונה את המערכת של פלאפון הגבתי בשלילה. "זה הכל עם נז"ק!" אמרתי. אבל הבעיה עם נז"ק היא הגבלות הגישה. במערכת שבה אין את האשליה שאנחנו רוכשים שירים - הרי כל מי שרוכש קובץ דיגיטלי של שיר לא באמת רוכש שיר, כי אם רשיון מוגבל לשמוע אותו - ושנותנת את האפשרות לגשת לכל המוזיקה - או התוכנות, או הוידאו - מכל מקום, הנז"ק הוא לא בעיה מכיוון שאין הורדה. זאת הזרמת תוכן.

נקודות שבירה

פלאפון, אם נחזור למוזיקס, דווקא מספקת הורדה של שירים לסלולרי. היא עושה את זה מכיוון שהקישוריות עדיין לא בשלה מספיק. אין כיסוי מלא של דור 3 בארץ, ומי שנוסע לחו"ל ימצא את עצמו משלם על שמיעת אלבום סכום שמתקרב למה ששילם על הטיסה עקב המחירים הגבוהים להחריד של קישוריות נתונים בינלאומית.

אבל אלה נקודות שבירה זמניות. המקומות בהם שיטת הזמינות המלאה לא עובדים כיום - אין מספיק זמינות, והיא לא מלאה מספיק - יתוקנו. דור 4 של הסלולר יעזור מאד בכך. כך גם ההכרה ההדרגתית של החברות והגופים שמגבילים גישה - לנתונים שלהם, לרשתות שלהם, למדיה שלהם - בכך שהמחסומים שהם מציבים חוסמים אותם יותר מכל אחד אחר.

אני לא חושב שאנחנו מוכנים למערכות הפעלה שחיות "בענן". במחשב - בין אם הוא נייח, נייד או סלולרי - צריך להיות בסיס איתן ויציב. אבל השירותים בהם אנו משתמשים כבר נמצאים יותר ויותר ברשת, והתהליך הזה הוא בלתי הפיך.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully