הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר עם 'Dante's Inferno' כששיפדתי את ראשו של המלך מינוס על גלגל עם יתדות, ואז התחלתי לסובב את הגלגל כדי לפתוח לו את הפנים. תרתי משמע. כי ככה מתנהגים במשחק הזה, כמו פסיכופטים.
חברת EA כנראה הסתכלה במשך שנים רבות בכמיהה על God of War של סוני, אבל כיוון שמדובר במשחק של אולפן פנימי, לא הייתה להם הזדמנות לקנות את הסדרה. אז הם החליטו לפתח משהו דומה.
מכאן הסיפור הופך למוזר יותר. קודם כל, המשחק מבוסס על פואמה מימי הביניים בשם 'הקומדיה האלוהית'. בהתחלה לא הבנתי למה, אבל עכשיו אחרי ששיחקתי בדמו, אני חושב שאני רואה את ההיגיון. מפתחי המשחק ראו לנגד עיניהם לא את הטקסט האלמותי, אלא את הבמה. הגיהינום, איך שלא תסתכלו עליו, הוא מקום טוב לשחק בו בכותר אקשן.
ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר
איך שלא תסתכלו על זה, הדמיון בין Dante's Inferno לבין God of War, רב הוא. החל ממערך השליטה, דרך מיני-משחקים שמבוססים על תזמון לחיצות בכל קרב מיני-בוס או אויב גדול, ועד לאווירה אותה משרים עליכם השלבים הכל מזכיר את קרייטוס והמסע האולימפי שלו.
רק שכאן, כאמור, לא מדובר במקום נשגב כמו אולימפוס, אלא בגיהינום, תרתי משמע. כמויות הדם שנשפכו על המסך בדמו מרתיעות, והאלימות גרפית להחריד. דוגמה מצוינת לכך היא האינדיקציה שעל קיר מסויים תוכלו לטפס. אפשר לסמן אותו עם גפנים, אפשר עם סדקים. אבל לא כאן ב-Dante's Inferno הקירות האלה מורכבים מאנשים שמזיזים את גפיהם באומללות מדכאת.
יותר אלים
מבחינת משחקיות, כאמור, מדובר באחד הדמואים הכיפיים ביותר בהם שיחקתי היום. אבל רמת האלימות של המשחק הזה מרתיעה למדי, הרבה יותר מ-God of War. האם זה ישתנה לפני שהמשחק יושק ב-2010? כנראה שלא.