למה רשת צריכה להיות שוויץ?

כאשר נבנו הפרוטוקולים שעליהם מתבססת הרשת, הם נבנו על בסיס העקרון שכל מחשב המחובר לרשת יזכה לגישה שווה, בלי קשר לסוג המחשב, מערכת ההפעלה שלו וכל משתנה אחר. אותם פרוטוקולים אוניברסליים הם מה שאפשר לאינטרנט להפוך לכוח ששינה את העולם.

בשנים האחרונות, התגבשו העקרונות האלה למה שמכונה נייטרליות הרשת, אבל כמו "שימוש הוגן" ומונחים משפטיים ומשפטיים למחצה אחרים בהם משתמשים כיום, גם המונח הזה נוח לפרשנויות שונות, בעיקר בידי ספקיות אינטרנט, שהן בעלות האינטרס המובהק - והכוח - לתת קדימות לשירותים מסוימים על גבי אחרים.

שר התקשורת משה כחלון הצהיר לאחרונה כי משרדו יאכוף את נייטרליות הרשת, על ספקיות אינטרנט קווי וסלולרי כאחד. הדברים נאמרו בעקבות ההחלטה של סלקום לחסום את תוכנת סקייפ ברשת שלה. הצהרות דומות נשמעו גם בארצות הברית, על ידי ג'ין ג'נקובסקי, היו"ר הנוכחי של ה-FCC, מוסד תקינת התקשורת האמריקאי.

למה חשובה נייטרליות הרשת? מכיוון שהיא מה שמאפשר לחדשנות לפרוח. דוגמה שניתנה בעבר בנושא זה היא גוגל. דמו לעצמכם מצב בו שירות כמו גוגל צובר פופולריות, ומתחיל להכביד על הרשת. החברה, בשלב זה, עדיין אינה מעצמה עולמית, כי אם סטארט אפ אלמוני. ללא עקרונות נייטרליות הרשת, יכולים ספקי הקישוריות לומר, "השירות הזה מכביד עלינו, אז נגביל את רוחב הפס שאנחנו נותנים לו". בצד השרת, משלם כל אדם ומשלמת כל חברה על רוחב הפס שלהם, אבל הרשת - היא אמורה להיות נייטרלית. כי הרשת מקבלת את הכסף שלה מהצרכנים, ולא מהשירותים שרצים עליה.

בארצות הברית אוכף ה-FCC ארבעה עקרונות מ-2005: א. צרכנים רשאים לגשת לכל תוכן אינטרנטי חוקי. ב. צרכנים רשאים להריץ יישומים ולהשתמש בשירותים לפי בחירתם, בהתאם למגבלות וצרכי אכיפת החוק. ג. צרכנים רשאים לחבר לרשת כל התקן חוקי שלא פוגע ברשת. ד. צרכנים זכאים לתחרות בין ספקי אינטרנט, יישומים וספקי שירותים וספקי תוכן.

השבוע הוסיף ג'נקובסקי שני עקרונות, שלדעתו יש לצרף לרשימה: א. אסור לספקי אינטרנט להפלות תוכן או שירותים ברשת, בהתאם לדרישות סבירות של ניהול הרשת. ב. על ספקי קישוריות אינטרנט להיות שקופים במנהגי ניהול הרשת שלהם. החלק החשוב בהצהרתו של ג'נקובסקי היה האמירה שכל שש העקרונות חלים על כל הפלטפורמות להן יש גישה לרשת.

החלק האחרון חשוב כל כך מכיוון שבעוד ספקיות קישוריות אינטרנט נייחת מצייתים - רוב הזמן, בסך הכל, במידה זו או אחרת - לעקרונות אלה, הרי שספקי אינטרנט סלולרי נוטים להתעלם מהם באופן גורף. והם מעולם לא נדרשו באופן מובהק לציית להם. הסיבה לכך היא שעד לאחרונה, האינטרנט הסלולרי היה מוגבל מאד, והשימושים שנעשו בו היו מעטים. איש לא חשב לכפות את עקרונות אלה, מכיוון שהם לא נראו רלוונטיים. אבל כיום, כאשר השימוש ברשת הסלולרית גובר, הם הופכים לרלוונטיים מאד. הדוגמה הבולטת בעולם היא יישום גוגל Voice באייפון, שנדחה על ידי אפל כי הוא "משכפל פונקציונליות" של המכשיר. לפי עקרונות נייטרליות הרשת, אסור לדחות שירות מסוג זה. הוא לא פוגע ברשת, והוא חוקי.

וזה נכון גם לסקייפ וסלקום, כמובן. בהוראת משרד התקשורת מחודש יולי, נאמר למפעילות הסלולריות א. "לא להגביל שימוש באפליקציות מסוימות או בפרוטוקולים מסוימים ברשת האינטרנט. ככל שהגבלות כאמור קיימות, לחדול לאלתר מהגבלת שימוש באפליקציות מסוימות או בפרוטוקולים מסוימים, ולמחוק סעיפים המאפשרים הגבלות כאמור מהסכמי התקשורת עם לקוחות הצורכים שירותי אינטרנט (הן הסכמים חדשים והן הסכמים קיימים), וזאת בכל סוגי התוכניות המציעות גישה לאינטרנט". ב. "לא לקיים כל פעולה, לרבות פעולות ניהול רשת, שיש בה להרע באופן יזום סוג שירות או איכות שירות של ספק שירות מסוים שלא בשל צורך הנדסי של איכות הרשת".

סלקום קוראת תיגר על הסמכות של משרד התקשורת לקבוע את המגבלות האלה, ועל התוקף החוקי של ניטרליות הרשת. ואכן, אין כיום לניטרליות הרשת תוקף חוקי בישראל. במדינה בה מחוקקים הרבה מאד חוקים שנוגעים ישירות לאזרח, אין חוק שקובע כי חברות לציית לעקרונות אלה. אבל כפי שהעקרונות האלה - גם ללא חוק שיתמוך בהם - היו חיוניים להפיכת הרשת הנייחת לכוח חשוב בחיינו, כך הם גם חשובים על מנת שהרשת הניידת תזכה למעמד דומה.