יום הכיפור של הקולנוע הביתי

עולם הקולנוע הביתי לא נצמד ללוח החגים העברי. יצרניות המסכים, למשל, לא מוציאות דגמים חדשים לקראת ראש השנה. במקום זה, הן מעדיפות את תקופת חגי החורף – תקופת הקניות העמוסה של השנה בעולם המערבי. אבל ההתעלמות הזו לא אומרת שהן לא צריכים לבקש סליחה בימים הנוראיים, ויש לנו כמה הצעות עבורן.

אחד הטרנדים הבולטים בתערוכת IFA האחרונה, שהתקיימה בגרמניה בסוף ספטמבר, היה קישוריות בין המסכים הסלוניים לבין רשת האינטרנט. זה משהו שראינו כבר בינואר, כשחברות רבות הכריזו על שיתופי פעולה עם יצרניות תוכן, אבל ב-IFA אי אפשר היה להתעלם מכל הכרזות המזמינות. כמה ימים לאחר התערוכה קיבלנו הודעה כי חברת סמסונג – אחת הבודדות שמביאה כיום מסך עם חיבור אינטרנטי לישראל, השיקה את הפונקציה, שזמינה כעת עם יוטיוב ועם אתר מזג אוויר, אבל בעתיד תתרחב לספקי תוכן נוספים (ביניהם גם מקומיים).

ובכל זאת, זה מעט מדי, מאוחר מדי ולא מספיק נוח. הרשת היא חלק משמעותי מחיינו כבר כמה וכמה שנים, מן הראוי היה שהשילוב הזה יתרחש מוקדם מדי ובקנה מידה גדול יותר. גם היום, עיקר שיתופי הפעולה בתחום הם מקומיים, וכמעט אף אחד לא מאפשר גישה חופשית לדפדפן אינטרנטי וחיבור מקלדת סטנדרטית. אנחנו צריכים אינטרנט במסך הסלוני, וב-2009 הוא לא אמור להיות מוגבל.

המיתון, והעצלנות האנושית, גורמים לכך שרבים מעדיפים להישאר בבית ולראות סרטים על המסך הביתי. במקום שחברות המסכים תסכמנה לפרגן לבתי הקולנוע ותפסקנה לייצר מסכים טובים יותר, הם ממשיכים להשתפר. זה מזעזע, פשוט.

נחזור ל-IFA – מכל פינה של אולמות התערוכה הציץ מסך שהציג תמונה טובה יותר מזו שראיתי בתערוכת CES לפני 8 חודשים (זו הגזמה, ממספר רב של פינות הציצו מקררים וטוסטרים. זה היה מפחיד). מסכי LED, מסכי OLED, מסכי NEOPDP – שלל טכנולוגיות חדשות שאמורות לגרום לתמונה להיראות טובה יותר, וזה באמת עובד. מחירי המסכים המצוידים בטכנולוגיות החדשות ביותר אמנם גבוהים עדיין, אבל בקרוב הם יירדו. וזה לא שהמסכים הזולים-יחסית של חברות טובות-יחסית הם מוצרים רעים.

גם בתחום האודיו יש שיפור משמעותי.אבל דבר אחד חייבים להגיד – בתי הקולנוע צריכים להודות לחברות האודיו הביתי על כך שאלה עדיין לא הצליחו לייצר רמקולים אלחוטיים טובים – כאלה שמאפשרים להתקין מערכת בלי לסלול כבלים מסובכים. ניסיתי, באמת שניסיתי למצוא כאלה, אבל בחברות המתמחות אמרו לי שהם עדיין לא מוכנים, שזה עדיין לא נשמע טוב מספיק ולא עובד טוב מספיק.

בנאום של בכיר סמסונג ב-IFA, שמענו את הסיסמה החדשה של החברה בכל הקשור לחזון שלה: Digital Humanism. האנושיות הדיגיטלית היא החזון של כל חברה - חיבור רוב האספקטים של חיינו למוצרים של החברה, ומתן האפשרות להקל על המטלות היום-יומיות. בסמסונג אמנם לא לקחו את זה לקיצוניות של פיליפס (בקישור המצורף תמצאו וידאו על ליין צעצועי המין החדש של פיליפס) אבל בין הצעקות Digital Humanism, digital humanism שרעמו דרך הרמקולים הבנתי שיש לנו בעיה.

עם כל ההתקדמות שנעשתה בתחום הטכנולוגיה, עצם זה שסמסונג מכריזה על החזון הזה ורוצה שאנחנו נתלהב, אומר שגם הם מבינים שכיום המצב עדיין לא כל כך טוב. שלט הטלוויזיה הרגיל שלא השתנה מהותית כבר עשורים (חוץ משלטים אוניברסליים כמו פרונטו והרמוני, שעדיין עולים המון כסף וגם מסובכים לתפעול), ההחמצות הגדולות – ביניהן גם כאלה של סמסונג – בתחום ממשקים סלולריים והחשיבה הצרה-מדי בכל הקשור לתפקיד האלקטרוניקה הצרכנית בחיינו, כל אלה משתנים לאט מדי. השוק הפך רווי בפסבדו-חדשנות, כזו שלא באמת משנה את לוח המשחק אלא מבוססת על גימיקים שנראים מגניבים בשנה הראשונה אבל אז מעייפים, וזה משהו שצריך להשתנות. אולי בשנה הבאה. נקווה.

גילוי נאות: הכתב היה אורח של סמסונג ב-IFA.