ברית? כן. אולטימטיבית? לא ממש

עד לפני כמה שנים, החוק היה שאם המשחק מבוסס על זיכיון מוכר מעולם הקולנוע, הטלוויזיה או הקומיקס, רבים הם הסיכויים לכך שהוא יהיה גרוע. הסיבה לכך פשוטה – שם מפורסם מוכר דיסקים, גם אם לא טרחתם להשקיע בפיתוח המשחק והפיכתו לטוב.

עם הזמן הקהל למד את הטריק הזה. נכון, אנחנו עדיין מקבלים משחקים גרועים המבוססים על סרטי קיץ, אבל במקרה של זיכיונות הפונים לקהל הבוגר יותר השיטה הזו כבר לא עובדת. מה כן יכול לעבוד, אם כך? אריזה חדשה ושיפורים לא מאוד משמעותיים למשחק ישן, למשל.

זהו המקרה עם Marvel Ultimate Alliance 2, ההמשך של Marvel Ultimate Alliance, ההמשך של X-Men Legends 2, ההמשך של X-Men Legends. הכותרים ההם זכו לשבחים, וחלק גדול מאותם השבחים מגיעים גם למשחק הזה. אבל מה עם החדשנות?

נתחיל מהעלילה. עלילת UA2 מבוססת על סיפור גדול שרץ בסדרות הקומיקס של חברת מארוול לפני כשנתיים וחצי. הסיפור, Civil War שמו, התמקד בפלישה של גיבורי מארוול למדינת לטווריה הדמיונית, הנקמה הלטוורית על הפלישה ומלחמת אזרחי-על שבמרכזה חוק לרישום אנשים עם כוחות על-טבעיים שהעביר הקונגרס האמריקאי כדי לפקח על הפעילות המוטנטית.

אם קראתם את הסיפור ההוא, רוב הסיכויים הם שלא תופתעו ממה שקורה במהלך המשחק, חוץ מכמה הבדלים בולטים יחסית והעברת הדמויות אותן תבחרו למרכז הבמה אפילו אם הן לא היו שם בקומיקס.

באופן כללי, עלילת המשחק היא כל מה שאפשר לצפות לו מסיפור מארוול מהשנים האחרונות. היא אמנם מעניינת, אבל בו בזמן גם טיפשית להחריד, עם דגש על פתוס ואירועים אפוקליפטיים שבלוניים.

משחקיות הכותר תהיה מאוד מוכרת למי שכבר שיחק בכותרי הסדרה, אך אם טרם יצא לכם, נסביר כי בכל רגע נתון יהיו בשליטתכם ארבעה גיבורי על – אתם שולטים על אחד מהם, והמחשב על השאר. תוכלו להחליף את הגיבורים בחבורה שלכם בכל זמן נתון, אך ההיצע יהיה מוגבל בעקבות מעשים עלילתיים.

ומה הגיבורים האלה עושים? הולכים מכות, לרוב. מרבית המשחק מורכבת ממסדרונות צרים בהם גיבוריכם הולכים מקרב בוס אחד לאחר, כשהם נלחמים במאות אויבים שמופיעים משום מקום או סתם עומדים ומחכים לכם. עם הזמן, משתדרגים האויבים, וגם הבוסים, אבל באף רגע במשחק לא הרגשתי שהוא קשה מדי.

ההפך הוא הנכון – חוץ מכמה קרבות בוס שמגיעים באמצע המשחק, מדובר בכותר קליל. לרוב, לחיצה רפטטיבית על מקש האיקס, או על R2 יחד עם אחד מכפתורי הפנים, תעשה עבורכם את העבודה. וכשזה לא מספיק, יש גם מהלכים מיוחדים יותר.

לכל שני גיבורים יש מהלך-על ייחודי-בערך (הם בכל זאת מתחלקים לכמה סוגים ברורים) שנטען במהלך קרבות. במקרים רבים, מדובר במהלך חזק בצורה לא פרופורציונלית לעוצמת היריב, ורבים מהם יכולים לנטרל במכה אחת את המיני-בוסים.

הנקודות אותן צוברים גיבוריכם בזמן המשחק משמשות לשדרוג היכולות שלהם. אין מצב שתצליחו לשדרג את כל הגיבורים במחסנית לרמה הכי גבוהה, אבל אם תתמקדו ברביעיה אחת ולא תחליפו אותה יותר מדי, בסוף המשחק תקבלו דמויות חזקות להפליא.

מה שמוסיף עניין לשלבים הם פריטים חבויים שמפוזרים בהם. אלה יכולים לספק מידע על העולם של מארוול, לתרום ליכולות של הגיבורים או לפתוח גישה לדמויות חדשות. ואגב, היקף המידע במשחק באמת מרשים. האנציקלופדיה, אליה תוכלו לגשת בין השלבים, כוללת מאות עמודי מידע על הגיבורים של מארוול ועל העולם עצמו.

אם עקבתם מעט אחרי סדרות הקומיקס של החברה, תזהו חלק גדול ממה שקורה על המסך, אבל תמיד תמצאו עוד כמה גיבורי על שפספסתם פשוט כי הם לא קיבלו חוברת משלהם ומעמד על.

מהבחינה הגרפית, אין מה להתלונן על Ultimate Alliance 2. הוא לא נראה רע, אפילו שבחלקים רבים מדובר במשחק חשוך מדי, והדיבוב של מרבית הדמויות טוב מאוד. הבעיה היא שזה לא מספיק כדי להפוך אותו למשחק מצויין.

וזה מה שהוא – משחק סביר, טוב לפרקים, שלא מחדש כמעט כלום בנוסחה המוכרת של קודמיו. אם אהבתם אותם, או שאתם אוהבים את סדרות הקומיקס של מארוול, כדאי לכם לשחק בו. אם לא? תחכו, אל תבזבזו את כספכם, בקרוב יגיעו משחקים טובים יותר לחנויות.