מלמד לחשוב

אין הרבה אנשים שיכולים להעיד על עצמם כי שינו את העולם. ג'ימי (ג'ימבו) ווילס לא רק שינה את העולם כשהקים את ויקיפדיה לפני כשמונה שנים, הוא גם הפך, לדבריו, ל"כוכב רוק'נ'רול" במכללות והתיכונים באמריקה (וכנראה גם בשאר העולם). לא רק שכל התלמידים אוהבים אותו, הוא אפילו חביב המורים (והמורות כמובן), כי בסופו של דבר גם למורים קל לאתר מי העתיק את שיעורי הבית (גם אם הגרסה שנמצאת אונליין עלולה להשתנות עד מועד בדיקת העבודה).

כששאלתי את ווילס, שהגיע לישראל כדי להשתתף בועידת הנשיא, מה דעתו על רתיעת האקדמיה משימוש בויקיפדיה הוא ענה שלדעתו, "תלמידים שמשתמשים בויקיפדיה צודקים במאה אחוז. דווקא יש יתרון בכך שהיום ידוע כי ויקיפדיה היא מקור ידע לא יציב שמשתנה כל הזמן. התלמידים יכולים לגלות שהם בעצם לומדים לחשוב בצורה ביקורתית. בהתחלה הם רק שומעים בקולם של ה'ויקיפדים', עורכי האנציקלופדיה החופשית, שמסמנים עבורם ערכים מסוימים כבעייתיים ובשלב הבא הם כבר לומדים לחשוב בעצמם על ידע ועל האופן בו צוברים ומסדרים אותו". היום כבר ידוע שמספר הטעויות ואי הדיוקים בויקיפדיה שווה ובמקרים מסוימים אפילו נמוך מזה של מקורות ידע מסורתיים שנחשבים לסמכותיים יותר כמו אנציקלופדיות מודפסות, אבל דווקא תהליך איסוף ואימות הידע והמדדים בהם משתמשים בכדי לייצב אותו מלמדים אותנו שידע אינו דבר מובן מאליו אלא ישות נזילה ודינמית שעוברת שינויים היא לא פחות חשובה.

אז לשנות את העולם זה לא דבר מובן מאליו, אבל ויקיפדיה היא כלי ששינה את הרגלי צריכת המידע בעיני רבים. הביאו לכך נגישות המידע, ריבוי הערכים, קצב העדכון שלהם והצמיחה המרשימה של גוף הידע הזה, שמתופעל על ידי מתנדבים בכל העולם וביותר מ- 30 שפות (בויקיפדיה שבשפה האנגלית קיימים יותר מ- 3 מיליון ערכים והגרסה העברית של ויקיפדיה מתגאה בכמעט מאה אלף ערכים). עבור ווילס, ויקיפדיה היא בעצם יותר מאנציקלופדיה – היא דרך לספר סיפור, הזמנה לשתף פעולה וגם פרויקט שמאפשר לנו ללמוד על האופן בו ידע נצבר, מתהווה, ומתעצב וכמובן גם על מאבקי הכוח שמאחריו.

"אני משוכנע שבעוד כמאה שנים מהיום יהיה מעניין עבור חוקרים או סוציולוגים לראות איך נוצר אמון סביב ידע", אומר ווילס. הוא מביא כדוגמא את הניסיונות הכושלים של הצבא האמריקאי והאו"ם למצוא נשק להשמדה המונית בעירק. למרות שהוא מתוודה על כך שהוא מעריץ גדול של קולין פאוול ושהוא עדין מחשיב אותו כאדם אמין, עבור ווילס הדרך בה התמוססו האשמות לגבי קיומם של כלי נשק להשמדה המונית בעירק (לאור הכשלון למצוא אותם) היא דוגמא מצוינת לאופן בו מידע שרק בדיעבד מתגלה כשקרי, נחשב לאמיתי באופן כמעט גורף. "אפשר ללמוד המון מהשוואת נתונים על מספר האנשים שהאמינו לפאוול ולרשויות האמריקניות לפני היציאה למבצע למספר האנשים שעדיין מאמינים שקיימים בעירק כלי נשק כאלו." אמון הוא עניין הפכפך, אבל אני בכל זאת מאמין לפאוול ורואה בו אדם אמין שהוטעה. מה זה אומר עלי? מה זה אומר לגבי אנשים קטני אמונה או סקפטיים?" הוא תוהה.

סיפרתי לווילס שבכנס "אקדמיה וויקיפידיה" שערכה הקרן הישראלית השנה באוניברסיטת תל-אביב, אשר נועד בין היתר לעודד שיתוף פעולה עם המגזר האקדמי הציע, אחד המשתתפים שסטודנטים יחוייבו לכתוב ערכים לויקיפדיה כחלק מתכנית הלימודים. האם צעד כזה נראה לו? ווילס מכיר בבעיית ההומוגניות ממנה סובלת ויקיפדיה – הומוגניות שנגזרת מכך שעורכי הערכים וכותביהם משתייכים ברובם לאותה שכבה סוציולוגית-כלכלית וחולקים תחומי עניין דומים. לפחות באמריקה רוב הפעילים בויקיפדיה הם גברים משכילים המצויים בשנות השלושים והארבעים לחייהם בעלי תחומי עניין דומים. "קיים מנגנון של הטיה מערכתית בקרב עורכי וכותבי ויקיפדיה, רוב הכותבים מתעניינים באותם דברים פחות או יותר"

אז האם ויקיפדיה תנסה לגייס כותבים מקבוצות שונות בעלות תחומי עניין שונים? ולאיזה כיוונים צועדת האנציקלופדיה הגדולה בעולם? "כן, בהחלט ננסה להגיע לעוד קהלים ואני סבור שאחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות ממשק עבודה מזמין יותר שיהיה דומה יותר למסמכי וורד, או למבנה של אימייל – מוצר מוכר יותר לעין ולכן קל יותר לשימוש ומזמין יותר למשתמש. בויקיה ניסינו לעשות זאת אבל בויקיפדיה עדין יש עבודה רבה עד שניגע לממשק חדש ונוח יותר לתפעול".

בעוד ווילס מכיר בכך שידע לא יכול להיות אובייקטיבי משום שהוא מורכב על ידי אנשים בעלי נקודות מבט שונות ומודע לכך שצריך לפתוח את ויקיפדיה לקהל רחב יותר של כותבים ועורכים הוא גם מודע למאבקי הכוח ולקלות בה ערכים יכולים להפוך לשדות קרב. במסיבת העיתונאים שנערכה עמו, קרא למשתמשי ויקיפדיה להיות רגישים יותר לאופן בו ההתנסחות שלהם יכולה לפגוע באחר והזכיר לשומעיו שידע יכול להיות גם כלי לשלום – "אם נזהר מלדרוך על מורסות פוליטיות – נזכר בקונטקסט, נזכר בקהל שלנו וניקח בחשבון שאנשים לא בהכרח רוצים לריב אחד עם השני – נוכל לברר מהן העובדות, מהן הנקודות מהן אפשר להתחיל דיון ואז ליצור סביבו שיחה".

ווילס סיים את מסיבת העיתונאים בנימה אופטימיות וקרא לא רק לניטרליות אלא להוגנות: "יצירת מצבור ידע אמין היא תהליך איטי שכולל הרבה פשרות, זהו תהליך מאוד אנושי שמשקף מערכות יחסים בכלל בעולם וזה מה שאני מנסה לקדם. ברמה האישית - אנשים מוכנים להבין זה את זה, ואני מקוה שגם ברמה הקהילתית. האם פלשתינאים וישראלים שמנסים להגדיר מחדש את העובדות דרך ויקיפדיה יבינו שבמקום לריב ננסה להגיע לפשרה ונבדוק האם ניתן למצוא דרך לעבוד יחד? בוא ננסה להפסיק לריב ולכתוב כמה משפטים שיהיו מקובלים על שני הצדדים".