יוג'ין קספרסקי, שהקים את חברת האבטחה Kaspersky Labs וכעת מתפקד כמנכ"ל שלה, לא תומך בניסיון לתת לתושבי אפריקה גישה למחשבים זולים ואינטרנט. את הדברים החריפים אמר היום (ב') במהלך ביקורו בישראל, במסיבת עיתונאים שנערכה לרגל השקת קו מוצרים חדש.
תוך סיוג דבריו ככאלה שנאמרים "מנקודת מבט של אבטחה", אומר קספרסקי שפרויקטים המנסים להביא מחשבים זולים ליבשת הם לא רעיון טוב, כי הוא לא רוצה לחיות באותו הרחוב הוירטואלי כמו האפריקאים.
את הדברים אמר בתשובה לשאלת וואלה! TECH אודות השוני בין וירוסים ונוזקות - תוכנות שמטרתן להזיק למחשב - שמיוצרים במקומות שונים בעולם.
קספרסקי מגדיר את עצמו כ"אדם שחי במטוסים ובבתי מלון". לא ברור אם מדובר בקוריוז איתו רצה להתחיל את מסיבת העיתונאים במהלך ביקורו בישראל, או בניסיון לתרץ לפני-המעשה את הדברים אותם אמר לאחר מכן.
כמו כן, אומר קספרסקי שהוא לגמרי לא מודאג מכניסתה של מיקרוסופט לתחום תוכנות אבטחה. לדבריו, זה כמו שוקולד של מלבורו מותג מיקרוסופט פשוט לא מזוהה עם תחום האבטחה, וכיוון שמדובר בחברה ענקית, הוא גם לא נמצא בראש סדר העדיפויות שלהם. "One Care, Two Care, Three Care, Four Care, I don't care" אומר האיש בהתייחסו לתוכנת האבטחה One Care של מיקרוסופט, אשר בוטלה והוחלפה לא מכבר בתוכנה חינמית ששמה Microsoft Security Essentials.
מאפיה מקוונת
אחד הדגשים שהושמו במסיבת העיתונאים הוא על הצד האפל של נוזקה. אם לפני 10-15 שנה כותבי הוירוסים למיניהם היו עושים זאת למען שעשוע, היום מדובר במרוץ חימוש בין חברות האבטחה לבין יצרני הנוזקות שמקבלים כסף על כתיבתן, כשמאחוריהם עומדים ארגוני פשיעה.
אך לדבריו של קספרסקי, לא נמצא קשר ישיר בין ארגוני פשיעה "רגילים" לבין אלה הפועלים במרחב האינטרנטי. הסיבה? אלה שבאינטרנט מרוויחים מספיק כדי לא לעבוד עבור אחרים, ודווקא הם אלה שמשתמשים לפעמים בפושעי רחוב כדי להפיץ חומרים שנגנבו ברשת.
לכל אזור על פני כדור הארץ, מסתבר, יש מומחי נוזקה משלו. לדברי קספרסקי, בסין אנחנו נוכל לראות בעיקר תוכנות שגונבות מידע ממשחקי רשת ותוכנות שרק מרגלות אחר הנעשה במחשב ויוצרות דלת כניסה אחורית לתוכו; ממדינות דרום אמריקה מגיעות עיקר הנוזקות שמתחזות לאתרי בנקים ואילו במדינות ברה"מ לשעבר עוסקים בעיקר ביצירת רשתות בוטים ותפירה של נוזקה על פי דרישה. לכך יש לו גם הסבר: על פי חוק העונשין הרוסי, מתכנתי נוזקות בדרך כלל מקבלים כמה שנים על תנאי, כשאם מוכח שהם גם גנבו באמצעות התוכנה שלהם כסף, העונש עולה ל-15 שנה בכלא.
ומה באשר לנוזקות שבאות מגופים ממשלתיים עצמם? יוג'ין קספרסקי אומר כי רבים הם הסיכויים שבתוך מאגר הנוזקות של החברה יש לא מעט כאלה שנוצרו על ידי ארגונים ממשלתיים או מדינות. אך במקרה הזה, הדעה שלו היא שלאו דווקא מדובר במשהו רע אם בית המשפט יכול לתת אישור להאזין לטלפון של אדם, אז למה לא לקרוא גם את המייל שלו? כל עוד לא מדובר במשהו שרירותי או כוללני, אין לו בעיה עם ריגול דיגיטלי אחרי אנשים.
הסכנות עוברות לסלולר
יוג'ין קספרסקי חוזה שבעתיד, נחזה בהיעלמותם של מחשבים ניידים ונייחים סטנדרטיים, ובהפיכת המכשירים הסלולריים למחשבים העיקריים שלנו, שיתחברו למסך ולמקלדת כשנגיע למשרד או הביתה. כך, גם שוק נוזקות הסלולר יגדל, ואילו עכשיו אנחנו רואים בו את מה שראינו במחשבים לפני עשור ניסיונות התחלתיים לגשש ולהשתלט על המידע שאפשר.
ניתן לראות דוגמה טובה לכך בשוק הרוסי, בו יש לא מעט נוזקות סלולריות שמטרתן לגרום לטלפון שלכם לשלוח סמס למספר שמחייב אתכם על כך, או להעביר את היתרה של החשבון ששולם מראש למספר אחר.
חוץ מהדברים הססגוניים אותם אמר, משאיר אתכם קספרסקי עם מסר אחד: כשאתם גולשים באינטרנט, השאירו את המוח שלכם דולק, ואל תאמינו לכולם.