איך נראה כנס שימושי?

שימושיות היא מילה יפה שמושכת אנשים מתחומים שונים, ובהתאם נראה שהנציגות המקומית של UPA - ארגון השימושיות העולמי, כיוונה לקהל רחב, אולי רחב מידי כשארגנה את הכנס השנתי שלה. אבל מהי אותה המלה, סביבה נבנה הכנס? מה זה, בעצם, שימושיות?

לפי רוית בר-נור, מומחית לשימושיות וחווית משתמש, שימושיות היא "הקשר בין המשתמש למוצר –מידת הקלות בה ניתן להבין מוצר קיים ולהשתמש בו". בר-נור מוסיפה ש"כדי שהמוצר יהיה שימושי צריך שהמוצר יבין את המשתמש ולא ימתין למשתמש, שיפענח בעצמו את המטרה ואת אופני השימוש".

האם ימיו של הספר ספורים? איך יכולה זריקת חפצים לפח להיות נעימה? מה זה ממשק מגניב ואיך שומרים על נחשקות מוצר? כל אלה, כמו גם נושאים חמים כמו רשתות חברתיות ואיך עושים כסף מאפליקציות לאי-פון נכללו בדיונים ובהרצאות בכנס.

פרופסור שיזף רפאלי הוא מרצה מצוין, כריזמטי ומצחיק אבל לא נראה לי שההרצאה שלו על ימיו האחרונים של הספר נתפרה במיוחד עבור כנס השימושיות; ההרצאה עסקה בהתפתחות טכנולוגית ובקלות יכלה להתאים גם לכנס של מורים, ספרנים או לכנסי החדשנות השונים.

פרופ' רפאלי דיבר על סכנת ההיכחדות בה מצוי הספר, הכריז שכיום לא רק הדפוס מת אלא שגם הספר כפי שהכרנו אותו מת. הוא קבע, במידה רבה של צדק, שהרגישות הדיגיטלית תשנה את הרגלי צריכת התוכן ואת המודל הפיזי של הקריאה. אופן צריכת התכנים של הדור הבא יהיה שונה באופן דרמטי מזה שאנו הורגלנו אליו. " מה אנחנו עושים עם הספר השתנה ככל שמשקל הספר ירד... כל המערך הפיזי שלנו מסביב בתהליך הקריאה עובר שינוי מהיר".

לפי ד"ר אורן צוקרמן - ראש המסלול לתקשורת אינטראקטיבית שבמרכז הבינתחומי הרצליה, אין דבר כזה טכנולוגיה טובה ולא טובה. צוקרמן מאמין שבכוחה של הטכנולוגיה להביא אותנו למקומות טובים ושהאנושות צריכה עזרה כי "לא הוכחנו את עצמנו עם כל האבולוציה עד היום."

דווקא העיסוק במשמעויות החברתיות והסביבתיות של שימושיות יכול להעיד על התקדמות באופן בו אנחנו תופסים את הסביבה ואת המעורבות שלנו בה (כמו גם את הנזקים שאנחנו מעוללים לה). אחת השאלות שנשאלו בכנס היתה מה עושה את מעורבות המשתמשים יותר טובה ואת האינטרקציה שלנו למוצלחת יותר לא רק מול המחשב אלא גם באופן כללי – באופליין."האדם הוא האורגניזם היחיד שהורס את הסביבה שהוא חי בה" היה המשפט הראשון של לאה אהרונוביץ, מומחית בנושאי שימושיות אינטרנט ומערכות מידע ומנהלת מוצר ב answers.com.

אהרונוביץ הדגימה שממשקים יכולים להיות כייפים ונעימים לשימוש בזכות יצירתיות ומשחקיות. קחו לדוגמא את "הפח העמוק בעולם" שכל חפץ שנזרק לתוכו משמיע רעש כאילו הוא נופל לתהום. "תיאורית הכיף" שפיתח משרד פרסום בשטוקהולם יחד עם פולקסווגן דוגלת בהגברת הנאת המשתמש כדי להניע אנשים לעשות פעולות שמועילות להם (כמו לעלות במדרגות ולא לקחת את המדרגות הנעות או לזרוק דברים לפח). שתי דוגמאות אלו מדגימות כיצד שימוש בסאונד (ובדמיון ובמקוריות) גורמים לפעולות טריוויאליות להיות מהנות בהרבה. ההתמקדות בכיף לצד שיפור הפונקציונליות יכולים להביא אותנו להתכוונן לצרכנות נבונה יותר, אונליין ואופליין.

הכנס הסתיים בהרצאתו של גל מור שעסקה בהעברת חוויה ויזואלית נעימה וכיפית יותר דווקא בתכנים חדשותיים. בהרצאתו סקר מור אתרי חדשות מהארץ ובעולם, דיבר על סוגיות הקשורות בעיצוב, והשווה בין ממשקים, אפליקציות וגישות שונות להעברת מסרים חדשותיים.

ההרצאה הסתיימה במספר דוגמאות לאתרי חדשות בעלי ערך מוסף. כך, אתר הרכילות פופולרי OMG של יאהו! שם דגש על הפן הויזואלי של צריכת החדשות באמצעות ממשק שבנוי מתמונות עם שכבות של טקסטים עליהן, כך שהגולשים לא יצטרכו לעזוב את הדף כדי לקבל ערך מוסף; News as art לוקח את כל האיזכורים לטוויטר, או לאינטרנט בזמן אמת ועושה מהם יצירת אומנות מקוונת שמאפשרת בו בזמן לצרוך חדשות וליהנות מהמיצג.

וזוהי, בעצם, החשיבות של תחום השימושיות. חשיבה על הפיכת ממשקים לנוחים יותר גורמת לכך שם הצגת חדשות לא תהיה בהכרח רק תכליתיות, אלא יכולה להיות גם יפה, אמנותית, מבדרת.