עוד נצחון לכוחותינו

"מלחמה. מלחמה לעולם לא משתנה" אומר קולו העמוק של רון פרלמן בתחילת כל משחק Fallout. בעולם מושלם, הציטוט הזה היה נכלל ברשימת הציטוטים שמופיעים ברגעי המוות הרבים שלכם ב-Call of Duty: Modern Warfare 2 – המשחק השישי בסדרה, והכותר המצליח ביותר בעולם נכון לרגעים אלה.

550 מיליון דולרים גרף Modern Warfare 2 ב-5 הימים הראשונים להשקתו. יותר מ-GTA IV, יותר מ"טיטאניק", יותר מכל יצירה בידורית שהושקה אי פעם ברחבי העולם. אז כן, עם ההצלחה של המשחק הזה אי אפשר להתווכח, אבל האם הוא באמת מוצלח ברמה שמצדיקה את ההצלחה הזו? והאם המלחמה החדשה, שבאמת לא שונה מאוד מאלה שקדמו לה - כי משחק פעולה מלחמתי מגוף ראשון זה ז'אנר די מגביל - מצדיקה את הקניה של המשחק?

כמו בקודמו, גם ב-Modern Warfare 2 המערכה לשחקן יחיד היא החלק הקצר ביותר במשחק. תוכלו לסיים אותו ב-5-6 שעות ברמת קושי רגילה, ורמת קושי גבוהה תדרוש השקעה של 8-9 שעות, פשוט כי תצטרכו להיות הרבה יותר סיסטמטיים בהרג אויביכם.

עלילת המערכה הזו היא, ככל הנראה, החלק המדכא ביותר של הכותר. אין בה ולא טיפה של הגיון, כשעם ההתקדמות שלכם הקוהרנטיות של מה שקורה יורדת לתהום השמור בדרך כלל להזיות של מתבגר שראה יותר מדי סרטי ג'יימס בונד.

מאידך, הסצינות שמרכיבות את העלילה הן מהמרשימות והסינמטיות ביותר שנראו במשחק פעולה מאז ומעולם. המפתחים מ-Infinity Ward יודעים בדיוק מה להראות לכם, ומתי. שתי הדוגמאות הטובות ביותר לכך מגיעות בתחילת המשחק – קודם בשלב מתוסרט היטב של פלישה לבסיס אויב בזמן סופת שלג, ולאחר מכן בסצינה הידועה לשמצה בשדה התעופה הרוסי.

הסצינה הזו, שעומדת במרכז של פרשיית יחסי ציבור, מכניסה אתכם לנעלי חייל אמריקאי שמסתנן לארגון טרור ויוצא עם חבריו לארגון למשימה שעיקרה הוא רצח אזרחים חפים מפשע. אתם לא חייבים לירות באזרחים, אבל אתם כן חייבים להסתכל. וזה מטריד. יותר מטריד משהייתם מצפים ממשחק פעולה, אפילו כזה שמוגבל לגיל 18 ומעלה.

הרגעים האלה, שמגיעים גם בהמשך המשחק (אם כי במינון נמוך יותר) שוברים את הקצב המהיר והאלים של רוב המערכה. ורק ברגעים האלה, בהם המשחק במיטבו, הוא מצליח להתעלות מעל למוסכמות של הז'אנר. בשאר הזמן, מדובר במערכה רגילה של משחק Call of Duty - כזו שראינו כבר כמה וכמה פעמים.

זו לוקחת אתכם מאפגניסטן, דרך סמטאות של ריו ופרברי וושינגטון, ועד לגולאג ובית קברות של מטוסים. ברוב המקרים, אתם נלחמים לצד חברים ממוחשבים, שדווקא יכולים להיות יעילים מאוד בקרב, וזזים בשביל בודד אותו תכנתו המפתחים, ממתקפה למתקפה.

לעיתים נראה כאילו Modern Warfare 2 משתייך לז'אנר משחקי פעולה על מסילה. נכון, יש לכם חופש תנועה, אבל ההרגשה שמישהו מכוון אתכם לכיוון ספציפי נשארת לכל אורך המשחק. לפעמים היא תופסת צורה של הוראת "עקוב אחרי הדמות הזו", אבל גם כשלא, אתם אף פעם לא באמת מרגישים שיש לכם חופש פעולה.

זה לאו דווקא רע. ברגע בו מעלימים לכם את התהייה של "האם אנחנו בדרך הנכונה", יש יותר זמן להתמקד במה שקורה סביבכם. ובדרך כלל, קורים המון דברים. אויבים מגיעים מכל כיוון, הכאוס שולט, בניינים מתפוצצים והרצון למצוא מחסה כדי לשכב בתנוחה עוברית ולבכות, רב הוא.

אך קמפיין שכזה, עד כמה שהוא מרהיב (ובאמת, ברגעיו הטובים מדובר באחת החוויות המרשימות שנראו במשחקי וידאו בשנים האחרונות), לא יכול להחזיק משחק שלם בגלל היותו קצר מדי. למזלנו, יש ב-Modern Warfare 2 גם שתי מערכות נוספות.

המינורית שבהן היא Special Ops – מספר אתגרים שתוכנתו עבור שני אנשים אך יכולים לעבוד גם אם אתם משחקים בהם לבד. רוב האתגרים לקוחים מסצינות שיש במשחק, רק שהפעם יש לכם משימה ספציפית (שרדו מספר גלי אויבים, הימלטו מהאזור, עקפו את הפטרולים) ומספר רמות קושי ביניהן ניתן לבחור. אם אתם רוצים להשתמש במשחק בתור כותר מסיבות, זו – כנראה – האופציה הכי טובה שלכם, אבל בסופו של דבר מדובר באתגרים די סטטיים, שלא יחזיקו אתכם שעות מול המחשב או הקונסולה.

מה שכן יחזיק אתכם הוא משחק מרובה המשתתפים. עם מספר רב של מצבי משחק שונים (חלקם נגישים רק כשהגעתם לדרגה מסויימת), המוני כלי נשק ואביזרים שתוכלו לפתוח על ידי התמקצעות בכלים הקיימים ומערכת חדשה של בונוסים, משחק מרובה המשתתפים של Modern Warfare מבטיח להיות תענוג.

אבל הוא רק מבטיח, נכון לעכשיו. אי אפשר לשפוט סוג כזה של משחק על פי שבוע, או אפילו שבועיים. השאלה העיקרית היא איזו מין קהילה תיווצר סביב Modern Warfare 2, ועד כמה כיף יהיה לשחק בו אחרי חודש-חודשיים.

אם אתם ממש לא רוצים לשחק בו ברשת, או עם אנשים, אולי האופציה המועדפת תהיה לשכור את Modern Warfare 2 לסוף שבוע. אך אם אתם חושבים שהמערכה לשחקן יחיד זו רק ההתחלה – טעימה של מה שתוכלו לקבל במשחק מרובה משתתפים, כנראה ומדובר באחת הרכישות הכדאיות ביותר בנוף הנוכחי של מדפי המשחקים.