הדרקון הנכון

בעבור חובבי משחקי תפקידים, יש חברות מועטות שזוכות לאהבה כמו BioWare. החברה שהביאה לנו את Baldur's Gate, Star Wars: Knights of the Old Republic, Mass Effect ו-Neverwinter Nights הרוויחה את האהבה הזאת ביושר. Dragon Age: Origins הוא משחק הפנטסיה הראשון של החברה שלא מבוסס על "מבוכים ודרקונים". יש כאן עולם חדש לגמרי, שיטת משחק חדשה וסיפור חדש. אבל הלב מוכר. כל מי ששיחק במשחקים הקלאסיים של החברה לא יופתע למצוא הרפתקה אפית, חברים לדרך והרבה התעסקות עם בניית הדמות.

סקירה זאת עוסקת בגרסת המחשב האישי של Dragon Age: Origins. יש גרסאות גם לפלייסטיישן 3 ול-Xbox 360.

המרכיבים מהם בנוי הסיפור של דרגון אייג' מוכרים. רשע עתיק חוזר, וגיבור אחד - או גיבורה אחת – יחד עם קבוצת חברים שנאספים בדרך צריכים להשמיד אותו ולהציל את העולם. במקרה הזה, הרשע הוא שד עתיק, שפעם כנראה היה אל, ושכיום נראה כמו דרקון. יש לו צבא עצום של יצורי אופל, וגיבורנו צריך להסתובב בעולם כדי לגייס צבא להילחם נגדו.

כל אלה מתרחשים בעולם שאמנם נראה דומה מאד לסטנדרט המוכר בפנטסיה (בני אנוש, אלפים, גמדים), אבל מוסיף מורכבות וטוויסטים מעניינים. האלפים, לדוגמה, הם אמנם יצורי היער בעלי הקשתות המוכרים לנו, אבל רובם גרים בערים האנושיות בשכונות שניתן בהחלט להגדירן כגטו. במקרה הטוב, הם משרתים. במקרה הרע, הם עבדים.

ויש גם כנסיה שאחראית למספר מסעות צלב הרסניים ושמפקחת על הקסם באופן די ברוטלי, ואצל הגמדים יש סדר חברתי נוקשה של מעמדות שקשה להימלט ממנו. BioWare תמיד הצטיינו בבניית עולם, וכאן הם בונים עולם שלם מאד ומציאותי מאד מיסודות הפנטסטיים השחוקים.

הבחירה המכריעה ביותר שתוכלו לקבל בדרגון אייג' היא מקור הגיבור. יש שישה סיפורי מקור, שכולם משתנים מעט בהתאם למגדר. לכולם מכנה משותף אחד: משהו רע קורה, ואתם מקבלים את ההזדמנות להיחלץ ממנו בכך שתבחרו להצטרף לנוטרים האפורים, ארגון עתיק של לוחמים שניצבים כנגד הרשע העתיק. סיפור המקור מעצב את הדמות, ואף ישפיע על קורותיה בהמשך המשחק. בחלק מסיפורי המקור, זהותכם חשובה יותר לסיפור הכולל, ובחלק פחות. אבל היא תמיד משמעותית, ומשפיעה על החוויה.

BioWare נפטרו במשחק הזה מאחד המנגנונים שמלווים אותם זמן רב: המוסריות. ברוב משחקי החברה, מעשי ודברי הגיבור ממקמים אותו איפשהו בסקאלת מוסריות שמשפיעה על תכונות, יכולות והדרך בה העולם רואה אותו. כאן, יש יותר מקום לגוונים של אפור. שחקנים יכולים לבחור לשחק כדמות טהורה או רקובה, ולהציג לעולם פסאדה שקרית. אם תהיו בני זונות בסתר ומנומסים לאצילים, אנשים עדיין יחשבו שאתם טהורים כשלג צח, במיוחד אם תזכרו לקחת איתכם לכל קווסט את החברים המתאימים מבין החבורה שלכם.

וכן, יש חבורה. כמו בכל משחק תפקידים שמכבד את עצמו, תאספו גם כאן חבורה אקלקטית שכוללת שתי קוסמות, מספר לוחמים ושני גנבים. לכל אחד מהם סיפור רקע, אותו תוכלו לגלות, וקווסט אישי שיגרום להם לאהוב אתכם יותר. האהבה שלהם חשובה, מכיוון שככל שהם מחבבים אתכם יותר, כך הם מקבלים "השראה", שמוסיפה להם בונוסים ליכולות.

אם תרגיזו את החברים יותר מדי, הם גם עשויים לעזוב. מצד שני, אם תתייחסו אליהם נכון, רבים מהם זמינים גם לחוויות רומנטיות. כמו במשחקים קודמים של החברה, גם כאן ניתן לפתח רומן עם כמה מדמויות המשנה, והרשימה לא מוגבלת באופן מוחלט לפי בחירת המגדר של הדמות שלכם. אם אתם משחקים דמות נשית, יש לכם אופציה רומנטית גם עם אחת הדמויות הנשיות. אם אתם משחקים דמות גברית, יש לכם אופציה רומנטית עם אחת הדמויות הגבריות.

מכיוון שעידן הדרקון לא בנוי על מבוכים ודרקונים, נדרשו ב- BioWare לבנות מכניקת משחק חדשה לגמרי. זאת מתגלית כמוצלחת מאד. אמנם יש עץ כישורים מוגבל, אבל הוא סולידי מאד, ומאפשר לבנות דמויות עם מגוון רחב של כישורים או עם התמחות צרה בסוג אחד של לחימה או יכולות.

כנהוג במשחקי תפקידים, מתקפות מוכרעות לפי הסטטיסטיקה של הדמות ושל כלי הנשק בהם היא משתמשת. עם זאת, לא מדובר רק בהצבעה ולחיצה. במקרה של גנב, לדוגמה, צריך למקם את הדמות מאחורי יריבים על מנת לבצע דקירה מוצלחת בגב, וצריך לשים לב לטווח של הקשת על מנת לפגוע במטרות. אבל אלה דרישות מינוריות.

הבעיה העיקרית עם המכניקה היא מצבי הקושי. יש פער גדול מדי בין הקושי ב-Easy ו-Normal, שהופך את המשחק ב-Easy לקל מדי, ו-Normal לקשה מדי. הבעיה נפתרה חלקית על ידי גרסת תיקון שניתן להוריד מאתר החברה, אבל אנחנו מצאנו את עצמנו משחקים ברמת Easy רוב הזמן, כדי להוריד את רמות הלחץ והמוות. עם זאת, היכולת להקפיא את המשחק בכל רגע ולשלוט בכל דמות מאפשרת להתמודד גם עם רמות קושי גבוהות. זה הופך את הקרבות למסורבלים בהרבה – וטקטיים בהרבה, למי שאוהב את זה – אבל זה בהחלט עוזר.

תכונה אחת של הקרבות הופכת אותם למספקים יותר ומתסכלים יותר כאחד: מהלכי סיום. כאשר אתם מחסלים בוסים קשים במיוחד, המשחק נותן לכם הילוך איטי של מהלך חיסול מורכב ומרשים. זה כיף וזה מספק. אבל אם יש לבוס חברים בשטח, זה גם עשוי לגרום לכך שחבריכם ימותו בעודכם עושים סלטות באוויר.

קשה לבנות סוף מספק באמת למשחק תפקידים. בדרך כלל, קרב הבוס האחרון נוטה להיות קל מדי ואנטי-קלימקטי או קשה ומתסכל. כאן, אין את הבעיה הזאת. כל סיקוונס הקרב האחרון מצליח להיות מספק להפליא, עם רמת קושי סבירה – במיוחד עם ניצלתם את כל הקווסטים הצדדיים על מנת להעלות את רמת הדמות שלכם – ועם תחושה של ניצחון אמיתי ומוצדק. מהלך הסיום האחרון במשחק מלווה בתחושת הקלה ושמחה.

וכמו שסוף המשחק מספק, כך גם המשחק כולו. לטעמנו, מדובר במשחק התפקידים הלא מקוון הטוב ביותר מאז Star Wars: Knights of the Old Republic. הוא מורכב, הוא כיפי, הוא מספק, והוא דורש ומתגמל משחקים חוזרים.