תעזבו את האייפון בשקט

עכשיו, כשלכולם יש אייפון, או לפחות הזדמנות שווה לקנות את מכשיר המגע הכי יפה בשוק, הגיע הזמן להודות: האייפון הוא חרא של טלפון. הוא אחלה גדג'ט, אבל חרא טלפון. נסו לדבר איתו ביום חם, כשהלחי שלכם זולגת על מסך המגע וטיפות הזיעה מחייגות עבורכם בטעות מספר לא רצוי; נסו לשלוח SMS תוך כדי הליכה, כשרמת הדיוק ותיקון השגיאות האוטומטי (והמיותר) של המכשיר היפה הזה, מוציאה לכם משפט כמו "חני מחגה לף למטב" (לא הבנתם? יופי, גם מי שחיכיתי לו למטה שעה לא הבין); לכו תסבירו למי שמעבר לקו שתזוזה אחת מהאוזן גרמה לתפריט להופיע שוב וכפתור ה"השתק" גרם לכך שאת נאום חוצב הלבבות שלכם, אף אחד לא שמע. נסו גם לקבל אמפתיה כשאתם מסבירים לאדם עם המכשיר הפרימיטיבי שמעבר לקו שזה "האייפון המעצבן הזה שלי".

אין מה לעשות. בעידן שבו טרנדים מתחלפים כמו סווינגרים בסבנטיז, אין מחיר שלא שווה לשלם בשביל להיות מגניב. מה הם כמה מסרים משובשים ואי הבנות סלולריות כשאפשר לשחק אותה "דו"ח מיוחד" על הצג ולפתח לכדי שלמות את תנודות האצבע העדינות. מה יותר מגניב מלחצות את הכביש ביום שמש ולסנוור את רוכב האופניים עם סמל התפוח המנצנץ בגב המכשיר. ובצד הפרקטי, איזה כיף זה לשמוע מוזיקה ובלחיצת כפתור קטן על האוזנייה, לענות לטלפון.

אבל כמה אפשר לנגוס מהתפוח האסור, לפני שאלוהיי האייפון יזרוק אתכם מגן עדן? כבר שנתיים לפחות שהמשפט "מה זה, אייפון? איפה קנית?" מעורר בי גאווה סמויה. כן זה שטחי, מיותר, מגוחך, לא יותר מסמל סטטוס פתטי שמפריד אותי מהבריות, אבל אם כבר אנחנו באווירת ההודאות – זה עושה לי – ולכל מחזיק אייפון פרוץ שנקנה במדינה זרה – טוב על הלב. סתם, ככה. כי לי יש ולכם אין.

אבל רצה אותו אלוהי האייפון, ורצו אותם נתיני הפרובינציה להיות מגניבים כמוני וכמו אלו שכמותי והנה, במזל טוב, ובאיחור הכי לא אופנתי משאר העולם, גם לכם, נובורישים נשרכים שכמותכם יש אייפון חדש. ואפילו עמדתם בתור כמו החקיינים נטולי הסגנון והקלאסה שאתם, בשביל לקנות מכשיר, שכל מה שאמור להישאר בו אחרי שתבינו שהוא טלפון מסריח, זה אפיל מגניב. אותו אפיל שבעצם ההתנפלות שלכם עליו (זו שמסגירה את העובדה שאתם נעדרי כל אלמנט מגניב), שללתם ממנו את זכות הקיום הסטייליסטית שלו בעולם.

אז סלחו לי, טורפי שאריות חסרי סגנון שכמותכם, בזמן שאצא לשפשף את האייפון שלי במדרכה. מעתה ועד הטרנד הבא, אהיה עסוקה בשחיקת התפוח המנצנץ ובשריטה תדירה של המסך המבריק של האייפון המיושן שלי. כי מעכשיו, הודות לכם, אולדסקול זה הקול החדש.