פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מתגברים על הבאזז

      השירות החדש של גוגל - Buzz, הוא לא אויב הפרטיות וגם לא המשיח המקוון. מה הוא כן? זו כבר שאלה קשה יותר


      על פניו, Buzz של גוגל הוא מיזם מגניב להפליא. כמו פייסבוק, רק בלי הבלאגן. כמו טוויטר, רק בלי מגבלות התווים ועם היכולת לנתב הודעות לקבוצות מסויימות. זאת, ועוד כמה שכבות, דוגמת שירותים מבוססי מיקום, שיכולים להראות לכם אילו "באזזים" נכתבו מהמסעדה אליה אתם מתכוונים ללכת ומאפשרים לכם להכיר אנשים חדשים ומעניינים שנמצאים בסביבתכם.

      על פניו, Buzz של גוגל הוא מיזם מפחיד. החברה שיודעת מה אנחנו מחפשים ועם מי אנחנו מדברים, עומדת לדעת גם באילו מקומות אנחנו מבקרים בדרך קבע, מאילו חנויות אנחנו קונים ומה אנחנו עושים בכל שעות היום.

      המציאות, עם זאת, מעט יותר מורכבת.

      יודע עלי הכל? מעולה!

      נתחיל מהחשש המתבקש מכך שלגוגל יהיה יותר מדי מידע עליכם. ובכן, אתם לא באמת מעניינים את גוגל. לא כאנשים, לפחות. מבחינת החברה, אתם ארנק עם עיניים, והדרך שלה להרוויח היא להציג לכם את הפרסומות הכי יעילות, הכי משפיעות עבורכם. זה משהו שאתם, תיאורטית, אמורים לרצות, בהנחה ואתם מכירים בכך שפרסומת היא לא הרוע האולטימטיבי – יש לה ערך עבורכם, כצרכנים. אז ככל שהחברה מכירה אתכם יותר טוב, היא תדע לתפור לכם את הפרסומות הכי רלוונטיות.

      גוף כמו גוגל הוא לא "טוב" או "מרושע", כי אם אינטרסנטי. ומה הוא כבר יעשה עם המידע שלכם? למכור אותו לשירותי ביון זרים אי אפשר, כי מישהו יגלה ואז אנשים יפסיקו להשתמש בשירות ובכירי החברה יילכו לכלא; לסחוט אתכם ישירות אי אפשר, כי זה גם לא חוקי וגם ידלוף; מה שנשאר זה באמת לפלח פרסומות.

      תסריט האימים התיאורטי שכן מתקבל על הדעת הוא שהמידע ייגנב, וישמש לפילוח קצת יותר זדוני מסתם הצגת פרסומות. כאן זה כבר עניין של אמון – בגוגל טוענים כי הם מגנים על מסד הנתונים הזה ולא מקשרים בין היישות בה אתם מזוהים לבין זהותכם ה"אמיתית". כשגורל החברה תלוי בזה – וכמה באמת אנשים ישתמשו בגוגל אם יידעו שמישהו עלול לגנוב את המידע שיש לה עליכם – ניתן להאמין שהרצון של גוגל לשרוד יגרום לכך שהמידע הזה יאובטח כראוי.

      לא פורצת דרך חדשה

      גוגל לא נכנסת כאן לתחום חדש ולא מוכר. טוויטר ופייסבוק מציעות כבר שנים את היכולת להתעדכן במעשי חבריכם בקלות ונוחות, ויש שיאמרו כי גם שני שירותים כאלה, אחריהם צריך לעקוב, הם יותר מדי. זרם המידע החברתי הבלתי פוסק יכול להעיק, והתחושה התמידית שאם לא תתעדכנו אז תפספסו את מה שקורה ותפסיקו להיות "בעניינים" כבר מזמן לא מספיק חזקה כדי לגרום לאנשים לבזבז שעות בכל יום על העדכונים.

      הערך המוסף שבשירותים חברתיים הוא מה שקובע כיום. פייסבוק, מעבר להיותו רשת חברתית, הוא גם פלטפורמת משחקים ומערכת לקידום אירועים; טוויטר הוא אחד מאתרי החדשות המובילים בעולם, שאף עולה על חלק מהידיעות לפני הסוכנויות.

      ומה עם באזז? מוקדם לדעת. בגוגל יורים לכמה כיוונים שונים: פלטפורמת הודעות מיידיות שמשלימה את הג'ימייל, רשת מיקרו-בלוגינג נוחה, רשת חברתית מבוססת מיקום. איזה מהם יתפוס, אם בכלל, נראה בחודשים הקרובים. בינתיים, בכל מה שבאזז עושה, הוא די מוצלח, אבל ספק אם יצליח להזיז אנשים מהשירותים בהם הם משתמשים אליו.