שמעו קטע: נגיד שאתם גיימרים בעלי מחשב אישי חזק במיוחד, ואתם חושקים במשחק Assassin's Creed 2, שעומד לצאת בעוד כשבוע לחנויות. מכיוון שאתם לא פיראטים, חסכתם כבר את הכסף ודאגתם להגיד למוכר בחנות המשחקים האהובה עליכם לשמור לכם עותק כשהמשחק יגיע. אתם בקטע? כי אם כן - יש סיכוי סביר שמצפה לכם, כשסוף סוף תתקינו את המשחק ותתחילו לשחק בו, הפתעה לא נעימה.
הסיבה היא מנגנון למניעת העתקות (DRM, או כמו שאנחנו קוראים לו בחיבה: נז"ק) אכזרי במיוחד, שייכלל מעתה בכל משחקי חברת Ubisoft שיגיעו למחשב האישי ויאפשר למי שרכש את המשחק לשחק בו רק כאשר המחשב שלו מחובר לאינטרנט. לא מדובר בחיבור חד פעמי כדי לאשר את חוקיות עותק המשחק (כמו שנהוג למשל במערכות הפעלה), ואפילו לא בחיבור ראשוני כשמפעילים אותו. החיבור לאינטרנט צריך להיות רציף והמשכי - אחרת המשחק יפסיק לפעול.
מה זה אומר? שכל מי שחיבור האינטרנט שלו לא יציב יכול לשכוח מהמשחק הזה אתם לא באמת רוצים שהמשחק ייקטע בכל פעם שיש הפרעה בחיבור. גם גיימרים שנוהגים לשחק על הלפטופ בבסיס הצבאי שלהם או במשרד חסר ה-Wireless (בתנאי שהבוס בחופשה, כמובן) לא יוכלו ליהנות מהעלילות המשובחות של המתנקש אציו.
וזה רק חלק ראשון מהמנגנון הבאמת-דרקוני הזה. החלק השני משנה את כל הליך השמירות. מעכשיו, המשחק לא נשמר על המחשב שלכם, כי עם על השרתים של המפיצה דבר שיקשה מאוד על פריצת המשחק (צריך לשכתב מחדש את כל מנגנון השמירה) ובו בזמן יעביר את האחריות על שמירת המשחק לחברה המפיצה. וזה, איך לומר, קצת מרתיע.
מקוריים זה לחלשים
המקרה של Assassin's Creed, שמרעיד את אתרי הגיימינג הגדולים באינטרנט בשבועות האחרונים, הוא לא המקרה הראשון בו מערכת נז"ק מזיקה לגיימרים המעטים שעדיין רוכשים משחקים מקוריים, אך ללא ספק במקרה מקרה הכי קיצוני בחומרתו ובנזק שהוא עלול לגרום לצרכנים.
הביקורת הגדולה ביותר שנשמעת לגבי המהלכים האלה היא שלמרות שהם אמורים למנוע פיראטיות, מדובר בסופו של דבר בצעדים שרק מעודדים אותה. הגרסאות הפיראטיות של המשחקים מגיעות פרוצות ונטולות נז"ק, מה שאומר שהפיראטים נהנים פעמיים: המשחקים שלהם גם בחינם, וגם נותנים להם לשחק כמו בני-אדם, ללא מגבלות משונות וניתוקים מהמשחק בכל פעם שקו האינטרנט שלהם משהק.
כמובן שהביקורות האלה נכונות, ואין ספק שגם קברניטי חברות המשחקים מודעים לעובדה הזאת. מדוע, אם כך, הם ממשיכים את הנז"ק ואף הופכים אותו לגרוע יותר ויותר עם כל משחק גדול חדש? התשובה, ככל הנראה, קשורה למתחרות הגדולות של המחשב האישי כמכונת משחקים: קונסולות המשחק.
הקונסלות כמשיח
זו לא הנחה פרועה במיוחד, וזה לא סוג גדול שמפיצות המשחקים מצ'פרות את שחקני הקונסולות בחודשים האחרונים. כך גם במקרה של Assassin's Creed 2 - לא רק ששחקני הקונסולות נהנים מגירסה נקייה מדרישות הזויות ויכולים לשחק ללא הפרעות - הם גם נהנים מהמשחק כבר חודשים רבים, שכן גרסאות ה-Playstation וה-Xbox של המשחק יצא זמן רב לפני גירסת המחשב האישי. שחקני קונסולות מקבלים גם לעיתים קרובות תוכן בלעדי להורדה שלא תמיד זמין לגרסאות המחשב האישי. בקיצור: ברוב המקרים בעלי הקונסולות נהנים מחיים פשוטים וקלים יותר מאחיהם בעלי המחשב האישי.
למה זה קורה? התשובה פשוטה: בעולם הקונסולות נושא הפיראטיות הרבה פחות נפוץ מבמחשב האישי. שלא כמו במחשב, שם צריך רק להוריד מהאינטרנט ולשחק, פריצה של קונסולה כרוכה בשליחתה למעבדה (להתקנת שבב או פריצה פיזית לכונן הדיסקים). הפריצה עלולה להוביל גם לתוצאות בלתי רצויות: מיקרוסופט, למשל, נוטה לאתר קונסולות פרוצות בעזרת החיבור לרשת, ולנטרל חלק מהתכונות שלהן - למורת רוחם של הגיימרים הפורצים.
כמובן שפחות אחוזי פיראטיות שווה יותר רווחים למפיצות המשחקים. מערכות הנז"ק כאילו זועקות לגיימרים שעליהם לעבור לשחק בקונסולות. לא רק שהם יקבלו חווית משחק טובה יותר - הם גם יכניסו יותר כסף לכיסים של החליפות שעומדים בראש התעשייה.
מסר למפיצות: גדלו ביצים
הבעיה היא שהמסר הזה שהמפיצות מנסות למסור לנו הוא מסר עקיף. כנראה ששנים של מסורת גיימינג במחשבים אישיים (ואולי גם פזילה קנאית להצלחה של Steam, מנגנון ההפצה המקוון של חברת Valve למשחקים) גורמים לקברניטים לשקשק בתחתונים ולהמשיך להוציא גירסאות מסורסות של המשחקים המצליחם שלהם למחשב האישי בצורה שתגרום גם לגדולי המעריצים לוותר עליהם.
העצה שלי למפיצות המשחקים היא פשוטה: גדלו ביצים, בלעו את הרוק ותפסיקו להוציא מוצרים שפוגעים בצרכנים שלכם. דעת הקהל השלילית שתקבלו אם תודיעו שאתם מפסיקים להפיץ משחקים מסויימים למחשב יהיה כאין וכאפס לעומת הנזק שאתם גורמים בעזרת הנז"ק.