זרים ברכבת האינטרנט

כשאנדריי טרנובסקי, צעיר רוסי בן 17, הקים את האתר צ'ט רולט (Chat Roulette) הוא בסך הכל רצה לכייף קצת. נמאס לו לצ'טט עם אותם חברים מוכרים בתוכנת הסקייפ, ולכן החליט לגוון ולמצוא חדשים. טרנובסקי כתב כמה שורות קוד פשוטות למדיי, העלה את האתר לרשת ופרסם את הלינק בקרב מכריו. לא היה לו מושג שהצ'ט הסמי-פרטי שיצר יגדל במהירות מסחררת ויהפוך לשיחת היום ברשת.

צ'ט רולט עלה לרשת בנובמבר 2009. מדובר באתר בעל עיצוב מינימליסטי, המאפשר לנהל שיחה פרטית עם אדם זר. אתם לא בוחרים עם מי תדברו, מאיזו מדינה יגיע המשוחח השיני ומה יהיה צבע עורו. הכל רנדומלי לחלוטין. את התפקיד הדומיננטי מכל משחקת בצ'ט רולט מצלמת הרשת. היכולת לראות את מראהו של הזר איתו אתה משוחח, אבל עדיין לא לדעת עליו שום דבר, מסתמנת כסוד הקסם של השירות.

האנונימיות של צ'ט רולט היא מעין תנועת מטוטלת קיצונית לכיוון הנגדי לזה אליו הולכת הרשת כיום. עידן הרשתות החברתיות הפך את ההזדהות ברשת לסטנדרט. אחרי שנים של ניקים והתחבאויות, פתאום זה הכי אלמנטרי לחשוף בפייסבוק את שמך המלא, פרטיך האישיים והתמונות ממסיבת הפורים בה חגגת לאחרונה. נדמה כי צ'ט רולט הוא סוג של תרבות נגד. הוא הולך למקומות אפילו קדומים יותר מאלו של הצ'טים הותיקים, דוגמת ה-IRC. בממלכת האנונימיות ההיא, אפשר איכשהו לעשות סדר בבלאגן. אנשים משתמשים לרוב בכינויים קבועים ונמצאים באותם חדרי שיחה.

השיחות בצ'ט רולט, לעומת זאת, הם סוג של שיוט בחלל בין אלפי כוכבים, שברגע שעברת אותם – ברור שלא תזכה לראותם שוב. אפילו לאחר צ'ט מוצלח שמשאיר טעם של עוד, אין דרך לזהות ולסמן את הצד השני ולדאוג להיתקל בו בביקור הבא באתר. אם לא תחליף איתו פרטים – לא תוכל להגיע אליו שוב לעולם. וזה מה שהופך את צ'ט רולט למקום חסר העכבות שהוא.

בחור אמריקאי בשם קייסי נייסטאט יצר סרטון קצר המתעד את ההתנסות שלו בצ'ט רולט. נייסטאט פילח את המשתמשים לשלושה סוגים עיקריים: גברים (75 אחוזים), נשים (15 אחוזים) ו...סוטים (14 אחוזים). ב"סוטים" כלל נייסטאט את אלו המתערטלים מול המצלמה. כמעט תמיד מדובר בגברים, שלרוב בוחרים להתנהג בחיבה רבה כלפיי איבר מסוים בגופם. ההערכה של נייסטאט נדמית כמבוססת. בניסוי משלנו במערכת וואלה! זכינו להיחשף למציאות הזאת פעם אחר פעם, עם ממוצע של מתערטל אחד על כל עשרה קליקים. אותם מאוננים מיהרו לנתק כשראו שמולם בצ'ט נמצא בחור.

אליק אוסטר, משתמש בן 27 בצ'ט רולט, מאשר שכך גם המצב אצלו. "כמעט כולם שם גברים, ונדמה שמחצית מהם מאוננים מול המסך. כמעט כולם מאוכזבים לגלות שהקהל שלהם הוא גבר נוסף – ואז מעבירים הלאה. יש בזה משהו משעשע, וכמעט מרתק: לחשוב כמה גברים מאוננים סביב העולם בכל רגע נתון". מצלמה המופנית אל בחורה, לעומת זאת, מהווה בדרך כלל תעודת ביטוח לכך שהצ'ט לא ינותק מטעמו של הצד השני. נהפוך הוא - לרוב ניסו המאוננים אף לפתח את הסיטואציה, ודרשו מהגברת שבצד השני של הצ'ט: "תראי את הציצים".

"השיא שלי זה ארבעה מאוננים ברצף", מספרת דנה, פרסומאית בת 27 במשרד אינטראקטיב, המבקרת בחודש האחרון בצ'ט רולט. "ברור שגם היו כאלה שהציעו לי להתערטל. מלבד המאוננים הרגילים גם יש את אלו שיושבים מול המצלמה עירומים, אבל מוסיפים איזו תחפושת לעירום שלהם. בדרך כלל, אם נופלים עלי יותר מדי סקס פריקס – אני יוצאת מזה".

דנה נחשפה ללהיט החדש דרך חברים באינטרנט. "מישהו זרק איזה משפט על זה בגוגל באזז, אז נכנסתי לראות במה מדובר". מאז, היא נכנסת לצ'ט כמעט מדי יום לכמה דקות. "זה סתם צחוקים לרגע עבורי. אני כמעט ולא מדברת שם, בטח לא נכנסת לשיחות עומק. אני לא מאלה שמחליפים דעות על אמנות. מקסימום שיחה שטחית מאוד עם מישהו, פחות משתי דקות, ואז – Next. אני אף פעם לא מצ'וטטת לבד. בדרך כלל אני עם חבר אחד או יותר מול המצלמה. זה בילוי מבחינתי, וכשיש חברים אז צוחקים יותר. כך גם עם הצד השני – כשבצד השני יש מלא אנשים זה הכי נחמד.".

אליק: "זה ממכר נורא. אולי החיפוש המאיר אריאלי אחרי 'מקרה שיקרה אם אפשר במקרה'. אולי זה שכל העניין נראה כאילו הוא לקוח מקומדיית דייטים אמריקאית: שוטים קצרים, מתחלפים, של אנשים שונים. כובעים, חולצות, לילה, יום, שולחן אוכל, אצבע משולשת. יש אנשים שנודדים על פני הרשת רק כדי לקלל אותך ולברוח. זה מצחיק".

דנה: "זה מחזיר את המהות של האינטרנט מפעם. גם ככה אנחנו טובעים היום באנשים שרוצים לדבר איתנו בפייסבוק ובטוויטר. כאן זה אחרת. זו חוויה מאוד מסוימת. זה משעשע, מפתיע, חצי מביך. אצלי עיקר החוויה זה הזפזופ בין המצ'וטטים, הרנדומליות. אתה לא יודע מה הולך להיות. זה כמו להעביר תחנה ברדיו בלי לדעת מה אתה הולך לקבל. עולים על תדר ורואים מי עולה מולנו. הקטע הויזואלי מאוד מרכזי, וכל השאר זניח. יש, למשל, את אלו שמתחפשים כדי לתפוס תשומת לב. כשאני מבינה שנפלתי על מישהו שהוא סתם, רגיל כזה – אני עושה Next".

ה"לעשות נקסט" הזה הוא, כנראה, הפעולה החשובה ביותר בצ'ט רולט. הרצון לדעת מי מסתתר מעבר לפינה ואם הוא עדיף על מי שנפלת עליו עכשיו – גורם ליד להיות קלילה מאוד על הדק העברת השיחה. "זו הפונקציה המרכזית ביותר בשירות", אומר אליק. "אתה יכול לנקססט אנשים, ואנשים מנקססטים אותך מהר מאוד. מבט, חצי מבט, קטעי ניבים סתומים – ואתה נעלם. אין רגשות אשם, אין אי נעימויות ולא תפגוש את האיש שמולך שוב לעולם".

"האינטראקציה הבסיסית בצ'ט רולט היא בת כשלוש שניות: הערכת הצד השני, אינטראקציה מינימלית ולחיצה על Next", איבחן העיתונאי סם אנדרסון בכתבה מקיפה שפרסם על השירות ב"ניו-יורק מגזין". "18 האנשים הראשונים שראו אותי – ניתקו לי מיד. הם הופיעו על המסך, ובכל פעם הייתה בי תחושה קטנה של התרגשות. בכל פעם הם עזבו מבלי להגיד דבר. לפעמים אפילו יכולתי לראות אותם מושיטים את היד לכפתור ולוחצים Next", סיפר בזעזוע. גם קייסי נייסטאט מספר בסרטון שלו שרוב האנשים בחרו שלא לדבר איתו. "בשלב מסוים 19 מתוך 20 איש העבירו אותי הלאה", הוא אומר, ומגלה כי הפעולה הזאת כבר הספיקה להפוך למושג בתרבות הרשת: "Getting Nexted זה כשאדם זר לוחץ על Next מיד אחרי שראה אותך", הוא מעדכן, ומגלה שבצורה לא מפתיעה – כאשר העביר את מושכות הצ'ט לחברתו המצודדת – השתנה היחס באופן קיצוני, ו-9 מתוך 10 מצ'וטטים טרחו לדבר עמה לפחות שתי דקות. נייסטאט לא באמת מתלונן על חוסר הפופולריות שלו. "גם אני עצרתי רק על בחורות יפות", הוא מודה בסרטון. דנה אומרת שלא חוותה יותר מדי ניתוקים בפרצוף. "לא יוצא לי שיעשו עלי הרבה Next, אולי כי אני בעצמי מזפזפת במהרה, ולא עוצרת הרבה. אולי זה גם כי אני אף פעם לא לבד מול המצלמה, וחבורה של אנשים נראית יותר מעניינת ותופסת תשומת לב".

- איך היית מגדירה את האנשים שמצ'וטטים שם?

"משועממים תהיה מילה מתאימה. גם אצל הרציניים ביניהם אתה רואה את השעמום העמוק בעיניים".

ואכן, שימוש בצ'ט רולט יכול להביא את הבן-אדם למסקנות עצובות לגבי השעמום והבדידות האנושית. אחד אחרי השני מופיעים מולך אנשים עם מבט כבוי. חלקם מביטים למצלמה בחוסר עניין וחשק, אחרים בכלל שוכבים במיטה, מכוסים בשמיכה (כל נטבוק בסיסי מגיע היום עם מצלמת רשת מובנית) ולא ברור אם הם ישנים או ערים. נדיר לפתח שם שיחה של ממש וגם ניסיונות לאחת כזו נתקעים לרוב בדרך ללא מוצא. "פעם ב-30 אנשים אתה פוגש איש משועמם או חביב כמותך, שרק מבקש לנהל שיחה סקרנית. במרבית המקרים תגלו שעם כל הרצון הטוב, אין לכם על מה לדבר. מאיפה אתה? וואו, רחוק. וואו, קר. מה השעה אצלך?וואלה. אוקיי. Next", מאבחן אליק. "כל העניין בדיאלוגים האלה הוא שהם קצרים וחתוכים. אם לפני הפעם הראשונה אתה קצת לחוץ, כמו לפני שיחת טלפון ראשונה עם מישהי או לפני דייט, אחרי זה אתה מבין בדיוק איך זה עובד ואת חשיבותו של כפתור ה-Next", הוא מוסיף.

סם אנדרסון דווקא מתפעל במאמרו ב"ניו-יורק מגזין" מהפנים הרבות להן נחשף בצ'ט רולט. "מדובר בכניעה אקסטטית למגוון המופלא ולשפע של המין האנושי", הוא מגדיר את החוויה. "היה שם איש שחבש ראש של צבי, אחד שהופיע כאשר הוא מענג ראש של חסה וחבורה של אנשים הלבושים כנינג'ות". כמו דנה, גם אנדרסון רואה הבדל ניכר בין להשתמש בצ'ט לבד לבין לעשות זאת עם עוד חברים לצידו. בעוד שטיסת הסולו שלו השאירה אותו "מרוסק", לדבריו, בשל הדחיות הרבות, סשן שעשה עם חבר התגלתה ככייפי למדי. "החוויה בשניים הייתה שונה. הדחיות היו פחות טעונות, והיה קל להשתעשע מהן. דיברנו שם, רקדנו, התחברנו והתנתקנו במשך ארבע שעות. צ'יטטנו עם סטודנטים, עם אדם שישב על האסלה, עם איש שנפנף מולנו באקדח וסכין. ראינו צעירים סינים באינטרנט-קפה וצעירים בריטים שותים בירה".

"אני כבר לא בטוח מה זה צ'ט רולט כרגע", הודה יוצר האתר אנדריי טרנובסקי בראיון לניו-יורק טיימס. "כל אחד מוצא את הדרך שלו להשתמש באתר. חלק חושבים שזה משחק, אחרים חושבים שזה עולם לא נודע, אחרים חושבים שזה שירות היכרויות. נראה לי מגניב שקונספט כזה פשוט יכול להיות יעיל לכל-כך הרבה אנשים. יש את אלו שמשתמשים בו בצורה לא נאה, אבל אחרים עושים שם דברים מדהימים: הם ממציאים שירים על זרים ושרים להם אותם, או מציירים אותם או משדרים מוזיקה".

הגולש אליק חושב שצ'ט רולט "הצליחה במידה מסוימת לפצח את הפתרון לקשרים האנושיים", לא פחות. "זה העתיד. אנשים מחלצים אותך מן הבדידות ולא דורשים דבר בתמורה. אין מחויבות. אין אי נעימות. אתה יכול לקלל ואז לחייך, לשתות תה או להתפשט, ותמיד ללחוץ Next ולהעלים את מי שמולך מבלי לראות אותו שוב. פייסבוק הצליח להפוך את החברים שלך לזמינים מבלי שתצטרך להשקיע בקשר, להתקשר לאחל שנה טובה או פסח שמח ולדבר על כלום במשך רבע שעה. צ?ט רולט מקבץ סביבך אנשים מבלי שתצטרך להשקיע כלל. לא להתחכם, לא להיות מעניין לאורך זמן, לא להתעניין בשום דבר. זה העתיד".

האם עכשיו, לאור ההצלחה, קצרה הדרך להפיכתו של צ'ט רולט לאתר מסחרי? טרנובסקי לא פוסל זאת. "אני מתכנן להוסיף בקרוב שרתים, ולהכניס פיצ'רים שיהפכו את האתר ליותר מעניין ומוזר (במובן חיובי). אני יודע שהאתר פופולרי בארצות הברית. נראה לי שיהיה הכי טוב אם צ'ט רולט תהיה חברה אמריקאית", אמר לניו-יורק טיימס. בעיתונות המחשבים, לעומת זאת, לא בטוחים שיהיה קל כל-כך להפוך את צ'ט רולט לאתר מסחרי לכל דבר, שכן לא ברור כמה חברות ישמחו לשים מכספן ולפרסם באתר המכיל תכנים שחלקם הגדול מיני ובעייתי. "אני משארת שמהר מאוד כל מה שיהיה שם זה רק סקס." אומרת דנה. "במצב כזה לא בטוח שאשאר שם הרבה זמן. לאנשים כמוני כבר לא יהיה מה לחפש שם".