היי פד

אתם לא צריכים את ה-iPad. אל תאמינו לסטיב ג'ובס, ולמכונת יחסית הציבור המשומנת של אפל – אתם פשוט לא צריכים את האייפד. ואם נדייק, האייפד לא ימלא חור משמעותי בחייכם, הוא לא החוליה החסרה שהופכת את השימוש בשירותי הרשת לאינטואיטיבי יותר מנשימה.

מה הוא כן? ובכן, זו שאלה לא פשוטה, ובוודאי כזו שלא ניתן לענות עליה אחרי חצי שעה עם המכשיר. למזלנו, לנו היה הרבה יותר מחצי שעה, ובימים בהם השתמשנו בו, התחלנו לקבל מושג לגבי היכולות של מחשב הלוח והדרך בה הוא יכול להשתלב אי שם, בין המחשב לבין הטלפון הסלולרי.

דבר אחד כדאי להוציא מהמערכת עוד לפני תחילת הביקורת עצמה. כן, הוא יפה. כן, הוא פופולרי. כן, אם תשבו איתו בבית קפה, במיוחד כשאתם נמצאים במדינה בה הוא טרם הושק רשמית, אנשים יסתכלו עליכם בקנאה והחלקם יעירו הערות. אם זהו הקריטריון לרכישת מכשיר, מבחינתם, קנו את האייפד היום.

נתחיל, כראוי, מהרשמים הכלליים, כי אפילו הגאדג'ט הכי מתוחכם לא שווה הרבה אם הוא לא נוח. אבל היי, אנחנו מדברים כאן על אפל – חברה שמשקיעה משאבים אדירים בעיצוב וחווית משתמש וה-iPad הוא לא יוצא דופן כאן. מחשב הלוח של אפל הינו נוח, נוח מאוד אפילו.

במבט ראשון, אכן נראה כאילו מדובר בגרסה ענקית של האייפוד טאץ' (להזכירכם, לא מדובר בטלפון, אז ההשוואה לאייפון פחות הגיונית) – אותה צורת המסך, אותו הכפתור הבודד על פני המכשיר. זה לא מקרי – אם השתמשתם באייפון או אייפוד טאץ', האייפד יהיה אינטואיטיבי להפליא עבורכם. רק שכאן, המסך הוא בגודל 9.7 אינץ', והמעבד שונה. זה חשוב, ועל כך בהמשך.

החסרון הבולט הראשון של ה-iPad הוא במשקל. אתם יכולים להחזיק מכשיר ששוקל 680 גרם במשך 5-10 דקות בלי להרגיש את המשקל, אבל אז הוא מתחיל להציק קמעה. ואז עוד קצת, ואז עוד קצת. ואז, אתם חייבים להניח את המרפקים על השולחן או לשים את המכשיר על משהו, כי זה פשוט לא נוח. לפחות צורת האחיזה נוחה – המכשיר דק, ובו בזמן בנוי טוב מספיק כדי שלא תחשבו שהוא שביר.

אך בסופו של יום, מצאתי את עצמי משתמש באייפד בעיקר כשהוא מונח על ברכיי, או כשאני שוכב על המיטה ומחזיק אותו על הצד. יבורכו מהנדסי אפל, שהשכילו להכניס לתוך המכשיר מתג נעילת אוריינטציה, שמונע מהאייפד להחליף ממצב אופקי לאנכי כשאתם מסובבים אותו מעט.

מבחינה פיזית גרידא, לא קשה לענות על השאלה "מהו אייפד". אבל כשאתם מנסים להגיד את המכשיר מבחינת היכולות שלו, המשימה הופכת לא פשוטה בכלל. "מחשב לוח" הוא שם לא מובן בעליל, ו"אייפוד גדול" לא עושה עם האייפד צדק.

עם זאת, מה שניתן להגדיר כלב המערכת של המכשיר הזה היא מערכת ה-iPhoneOS, על שלל פתרונותיה ומגבלותיה – גרסה מתוחכמת של מערכת הפעלה לילדים, בה ההורה קובע למה הם ייגשו ומה הם יוכלו לעשות. אז נכון, כאן המגבלה שלכם מגיעה בדמות חנות האפליקציות העצומה של אפל, וניתן לשים על המכשיר גם תוכן צד-שלישי שלא מפוקח, אבל בכל זאת, ההרגשה שאני משחק עם קומפי מתקדמת בגרסה למבוגרים לא הצליחה לנטוש אותי במהלך כל זמן השימוש. באייפוד טאץ' ואייפון זה היה פחות מפריע, כי הם נגן מוזיקה וטלפון, בהתאמה, אבל מהו הייעוד של המכשיר הזה?

באפל מנסים למכור לכם כמה שימושים אפשריים. הראשון שבהם הוא גלישה באינטרנט, השני הוא ספר אלקטרוני והשלישי הוא בית חם ליישומים של האייפון, שבחלקם הגדול פועלים גם על האייפד. כיום יש בחנות גם יותר מ-3.5 אלף אפליקציות שנבנו לאייפד עצמו. עכשיו בואו ננסה לעבור על כל אחד מהשימושים.

השעון המעורר בסלולרי מצלצל, והיד מושטת אליו לא רק כדי לכבות את הצליל המעצבן, כי אם גם לבדוק את המיילים ולראות אם יש ידיעות מרעישות שהופיעו בזמן שישנתי. אם זהו הבוקר הרגיל שלכם – האייפד ישפר אותו פלאים. לא עוד צפיה בחדשות על מסך קטן או המאמץ ואי-הנוחות שבפתיחת לפטופ. iPad נועד לאפשר לכם להתעדכן בכל מה שחדש בלחיצת כפתור, והוא מבצע את התפקיד הזה נאמנה.

גם במהלך היום, מקל המכשיר על כל מי שרוצה להישאר מחובר לרשת באופן תמידי להתעדכן בכל מה שחדש בלי להתאמץ ובלי לחפש מחשב. אם אתם לא מפחדים לשים לידו ספל קפה, או עוגת גבינה, האייפד יוכל לשדרג גם את חווית הישיבה בבית הקפה. בכלל, המכשיר לוקח את תפיסת ה"אינטרנט בקצה אצבעותיכם" צעד אחד קדימה.

ובו בזמן, שני צעדים אחורה. מי, תגידו לי, מוציא לשוק מחשב לוח שאמור להיות השליח של אלהי האינטרנט עלי אדמות, ולא מכניס בו קישוריות סלולרית? כן, אני יודע, הגרסה עם ה-3G בדרך, אבל אני לא מבין למה יש גם גרסה נטולת חיבור סלולר. טוב, אני כן מבין, כדי להרוויח כסף. אבל זה עדיין מציק. ה-iPad בגרסתו הנוכחית שווה הרבה פחות ממה שהוא יכול להיות עם חיבור רשת תמידי.

כמו כן, קשה בלי פלאש. תגידו מה שתגידו, חלק ניכר מחווית האינטרנט של ימינו כוללת אלמנטים של פלאש. ההתעקשות של אפל לא לתמוך בפלטפורמה אולי נכונה עבור החברה בטווח הארוך, אך את לקוח הקצה היא בעיקר תעצבן כיום.

מצד אחד, שימוש ארעי באייפד בתור מכשיר לקריאת טקסט יכול לעבוד. הגרסאות של ניו יורק טיימס ו-Wall Street Journal שמותאמות לאייפד נראות מדהים. החוויה של קריאת עיתון דיגיטלי שכזה, עם וידאו מובנה בתוך הטקסט, הינה מרשימה ביותר. אני יכול גם להבין את המגניבות שבספרי לימוד אינטראקטיביים.

מצד שני, האייפד הוא לא תחליף לספר, וגם לא למכשיר המבוסס על דיו אלקטרוני. עם כל החיבה שלי למסך שלו, מדובר במסך LCD עם תאורה, והעיניים שלי לא הצליחו להסתגל לאייפד כשניסיתי לקרוא עליו ספר. הדבר אקוטי במיוחד בשני מצבים קיצוניים: הראשון הוא שכיבה במיטה בלילה, עם אור כבוי. נכון, אתם תראו את מה שכתוב, ותראו את זה טוב, אבל העיניים מתאמצות הרבה יותר מדי בתסריט כזה. המצב השני הוא כזה שבו אתם נמצאים בחוץ, באור שמש. גם כאן המסך ייכשל בהעברת התמונה כמו שצריך, כי מה לעשות, הוא לא מותאם לזה.

בתור אייפוד טאץ' מגודל, האייפד מצטיין בלי סייגים. המעבד שלו – A4 של אפל, הינו מהיר מספיק כדי להפעיל את האייפד בלי איטיות. למעשה, הוא מהיר יותר מאייפוד טאץ' ומהאייפון בכל מה שהוא עושה, החל ממעברי תפריטים ועד זמן פתיחת אפליקציות.

נכון לעכשיו, מבחר האפליקציות שמותאמות במיוחד למכשיר לא מאוד מרשים, אך בחודשים הקרובים הדבר עומד להשתנות. כבר עכשיו ניתן למצוא כמה משחקי אייפד מגניבים מאוד – חלקם אף בחינם.

ואל לנו לשכוח את אפשרויות המולטימדיה של המכשיר. אתם כנראה לא תשתמשו ב-iPad בתור נגן האודיו הראשי שלכם, אך כנגן וידאו נייד הוא מצויין, בתנאי שתהיו מוכנים לצרוך תוכן מהחנות של אפל או להמיר אותו לפורמט הנדרש. רק כדאי לכם להביא אוזניות משלכם, כי הרמקול המובנה במכשיר פשוט גרוע.

כשבאפל הכריזו על האייפד, הם הציגו גם אפליקציות ליצירת תוכן, למרות שנראה כי המכשיר לא בדיוק מותאם לכך. ואכן, ניסיון לכתוב עליו טקסט, ואפילו הקשת כתובות אתרים באמצעות המקלדת הוירטואלית, אינם נוחים בעליל. נסו לדמיין שהשולחן שלכם הוא מקלדת ולהקיש עליו כמה מאות פעמים, ותגלו שהאצבעות מתחילות לכאוב. אז ככה זה גם באייפד.

כמו כן, אם אתם מחזיקים את המכשיר בצורה אנכית, תוכלו לכתוב גם בלי להניח אותו, בצורה סבירה יחסית, אך אם תחזיקו אותו בצורה אופקית, לא תהיה דרך נורמלית לכתוב עליו. באפל יציגו בקרוב פתרון בדמות מקלדת חיצונית עם מעמד, אבל זה גם ידרוש שולחן וגם יהפוך את כל החבילה שצריך לסחוב לגדולה יותר.

שווה להזכיר כי כיום התמיכה שיש לאייפד בעברית הינה חלקית. טקסט עברי אמנם תוכלו לקרוא, אבל אין לו, לאייפד, מקלדת וירטואלית בעברית, וגם לא ממשק עברי, מה שעלול להיות בעייתי עבורכם.

מעל כל אלה מרחפים להם חיי הסוללה של המכשיר. כשאפל אמרו 10 שעות, לא האמנתי. ואכן, זה לא נכון. הצלחנו להוציא מהאייפד כ-13 שעות של שימוש, אשר כולל גם חיבור Wifi כמעט תמידי, הדלקת בלוטות' וצפיה מרובה בוידאו. כאן באמת צריך להגיד "כל הכבוד" לאפל, שאמנם לא הכניסה למכשיר אפשרות להחלפת סוללה (ואל לנו לשכוח גם את היעדר אפשרות להרחיב זכרון עם כרטיסים) אך נתנה לו חיי סוללה מעולים.

כשנפרדתי מהאייפד והתיישבתי לכתוב את הביקורת, תהיתי למה אני מתגעגע בו. המשחקים? לא ממש. הספרים? ממש לא. העיתונים? כן, מעט, אבל לא מספיק כדי לקנות אותו. ואז נזכרתי באותה החוויה – אותה נוחות העדכון במה שקורה ברשת בלי לקום מהמיטה או לפתוח את המחשב. אז כן, הוא לא ממלא שום צורך, אבל יש פעולות עליהן הוא מקל בצורה משמעותית.

ובכל זאת, בלי 3G, המכשיר לא ממש שווה את הסכום אותו תתבקשו לשלם עליו, אפילו אם אתם קונים אותו בארה"ב, ולא סופגים את מחירי המכס והיבוא.