פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להתראות, חוברת הוראות

      חברת המשחקים יוביסופט החליטה להפסיק לייצר חוברות הוראות מודפסות למשחקיה. ארז רונן ברקוויאם

      שמעתם על "עידן ללא נייר"? הרעיון הזה, אותו מנסים ארגוני איכות הסביבה להחדיר לתודעתנו, גורס כי יום יבוא וכל הדפים שסובבים אותנו יהפכו לדיגיטליים. חברת המשחקים הצרפתית יוביסופט, האחראית לסדרות כמו Prince of Persia ו-Assassin's Creed, החליטה לאחרונה להיות חלוצה של העידן החדש הזה, והודיעה על כוונתה להפסיק את ההדפסה של חוברות הוראות עבור משחקיה. מעכשיו, אמרו ביוביסופט, יסתפקו רוכשי המשחקים בחוברות וירטואליות שתצורפנה לכותרים.

      על פניו, זאת החלטה הגיונית למדי. ברוב המשחקים המודרניים כלל אין צורך לקרוא חוברת הוראות, מכיוון שכל עקומת הלמידה נעשית במהלך המשחק עצמו, דרך שלבי הדרכה וטיפים שמוצגים על המסך בזמן אמת. המשחקים המועטים אשר עדיין מחייבים עיון בחוברות מודפסות (משחקי תפקידים העמוסים בכשפים וסוגי התקפות, למשל) יוכלו לכלול את החוברת בצורת מסמך PDF מסודר או תפריט בתוך המשחק.

      מצד שני, על פניו ניתן להגיד גם שאינטרנט אקספלורר הגיע לנתח השוק שלו בזכות היותו דפדפן מדהים. המציאות, בסופו של דבר, שונה לגמרי.

      למה אנחנו אוהבים חוברות הוראות?

      אין דבר רומנטי יותר מלהתכסות בפוך כשבחוץ יורד גשם זלעפות, ובחיקך חוברת ההוראות של המשחק שזה עתה קנית [דעתו של ארז רונן כלל לא משקפת את דעתה של מערכת וואלה! TECH. -ד.ו]. אין דבר משמח יותר מלקחת חוברת הוראות של משחק אהוב במיוחד לביקור בשירותים (סליחה על הציוריות) [באמת, דעתו ודעתנו, שונות הן! -ד.ו]. ובכלל, לעיין מדי פעם בחוברות של משחקים ישנים, לראות את התמונות, את סיפורי הרקע של הדמויות, את ההוראות - זה ממש כיף [טוב, נו, לגיטימי. -ד.ו].

      אחרי הכל, חוברות ההוראות הן ההוכחה הפיזית היחידה לבעלותנו על משחק הוידאו הוירטואלי. הן החלק היחיד אותו אפשר לקחת אתכם למיטה, לאוטובוס או לים (ולא, קונסולות ניידות לא נחשבות). מה גם, שהן יעילות מאוד, בכל משחק תמיד יגיע השלב בו נשכח את אחד הכפתורים, או נתהה איך גורמים לדמות להתכופף - ונפנה בשמחה לחוברת הנכספת.

      יש עוד סיבה שגורמת לנו לאהוב כל-כך חוברות הוראות. היא אולי לא רציונאלית במיוחד, אבל היא הסיבה הכי חזקה: אנחנו אוהבים את החוברות פשוט כי אנחנו אוהבים אותן. זה משהו שהתרגלנו לקבל עם המשחקים שלנו וזה חלק בלתי נפרד מהחבילה שכוללת גם קופסת פלסטיק (או, בעבר, קופסת קרטון) ודיסק. אם לא היינו אוהבים אותן, היינו מפסיקים לקנות משחקים בקופסאות ועוברים מזמן להפצה דיגיטלית.

      סופה של תקופה

      אך למרות האהבה הגדולה, אנחנו לא באמת מופתעים מהמהלך של יוביסופט. הסיבה לכך איננה רק ההיגיון הכלכלי והסביבתי שבעניין, כי אם הסימנים המקדימים. בשנים האחרונות, חברות המשחקים משקיעות פחות ופחות בחוברות ההוראות אותן הן מצרפות לכותרים, כך שדי צפוי שהצעד הבא באבולוציה יהיה הכחדה טוטאלית. זו לא נוסטלגיה חסרת קשר למציאות שגורמת לנו לחשוב כך, כי אם המציאות הקשה.

      בעבר, בימים בהם משחקי מחשב הגיעו בקופסאות גדולות עשויות קרטון, חוברות ההוראות היו מושקעות הרבה יותר מהיום. לא אחת היה ניתן למצוא ביחד עם הדיסק גם מילון של ממש למושגים מתוך עולם המשחק, שטרות כסף מדומים עליהם הודפסו גיבוריו, ספר תווים לרישום כישופים ועוד (הטוקבקיסטים מוזמנים לגלות מאיזה משחק לקוחה כל אחת מהדוגמאות האמיתיות לגמרי האלו). כיום, לעומת זאת, צריכים הגיימרים להסתפק בכמה עמודי כרומו מהודקים ברישול, בדרך כלל בשחור-לבן ובאיכות הדפסה עלובה למדי.

      פה ושם יש יוצאי דופן – נינטנדו, למשל, נוהגת לצרף לכותריה חוברות צבעוניות ומעוצבות במיוחד, כשחברת TellTalle (המתמחה במשחקי הרפתקה בניחוח נוסטלגי) מציעה למכירה "חבילות אספנים" של כותריה, הכוללות חוברות מושקעות ובונוסים נוספים. אבל בגדול - רוב המשחקים שלנו כוללים חוברות משעממות שלא באמת שווה לעיין בהן. ואם לא שווה לעיין, אז בטח גם לא שווה להמשיך להפיק אותן.

      ההחלטה של יוביסופט כואבת אך מובנת, ולא יהיה מופרך להניח שחברות משחקים נוספות ילכו בעקבותיה בקרוב. אולי זה הזמן לפתוח חשבון ב-Steam, או סתם לקפוץ לארונית המשחקים ולהיפרד בדמעות מחוברות ההוראות הערומות שבתוכה. אתן תחסרו לנו, חוברות. השם יקום דמכן.