יום הולדת עצוב לגל של גוגל

כשגוגל השיקה את Wave נדמה היה שהיא שוב עומדת לטלטל את הרשת. התמונה נראית אחרת ביום הולדתו הראשון של השירות

  • גוגל
  • גוגל ווייב
אסף לבנון

כאשר אנה כריסטינה דאגלס העלתה פוסט חדש בבלוג גוגל הרשמי זה נראה לרגע כבדיחה עצובה. "היום עברה שנה שלמה מאז שהודגם החזון החדש של גוגל ווייב", סיפרה שם אשת שיווק המוצרים של גוגל. "אני משתמשת בווייב עם משפחתי... משיחות עם אנשים אחרים אני יודעת שאני לא לבד. הופתעתי מהתקשורת הטבעית והאישית שיש לעבודה בווייב ולתגובה הרגשית שמפגינים אנשים שמתנסים בו לראשונה... אתם באמת חייבים לנסות את זה כדי להאמין", ניסתה דאגלס להלהיב את קהל קוראיה לגבי המוצר שבאותו היום חגג את יום הולדתו הראשון ונפתח לראשונה להרשמה לכל. היה קשה שלא לקרוא את הפוסט הזה מבלי לחייך במבוכה. אולי גם לתהות אם מישהו שם בגוגל חי במציאות חלופית מזו שמכירים גולשי הרשת. שכן שנה לאחר שהושק רשמית, נדמה שגם אלו שנתנו לגוגל ווייב את כל ההזדמנויות האפשריות – הרימו ממנו ידיים במהרה.

ההתחלה של גוגל ווייב הייתה שאפתנית. כאשר הוכרז לראשונה, ב-27 במאי 2009, הגדירה אותו החברה כ"כלי רשת חדש לתקשור ושיתוף פעולה בזמן אמת". גוגל הסבירה שמדובר בפלטפורמה אינטרנטית שתשלב במקום אחד אי-מייל, מסרים מיידיים ומדיה חברתית. הפוקוס בכלי יהיה עבודה משותפת עם תקשורת שתתבצע בזמן אמת. משתמש יכול לפתוח "גל", מעין הודעה פומבית המזכירה במשהו תחילת שרשור בפורום, להזמין אליו משתמשים ספציפיים ולנהל איתם דיון, בו ניתן לשלב טקסט ומולטימדיה, לערוך, לשנות ולתקן חומרים.

עוד בוואלה! NEWS

"קמפוס ירוק": השינוי הסביבתי שמקדמת האוניברסיטה העברית

בשיתוף האיחוד האירופי
לכתבה המלאה

"היה לנו להיט גדול בידיים"

חובבי הרשת קיבלו את גוגל ווייב בזרועות פתוחות. "קיבלנו אפילו יותר הייפ ממה שציפינו. מומחים חזו לנו סיכויי הצלחה גבוהים. סרטון הדמו של ווייב ביוטיוב זכה למעל ל-9 מיליון צפיות", כתב לארס רסמוסן, חבר בצוות הטכני של גוגל, בפוסט אורח שפרסם באתר הפינגטון פוסט. מיליוני אנשים השתוקקו לנסות את המוצר החדש והמהפכני, והזמנות אליו הפכו למצרך מבוקש שאף הוצע למכירה באיביי. הציוץ "למישהו יש הזמנה לתת לווייב?" נראתה תכופות בטוויטר, שם הפך המוצר ל-Trending Topic המוביל של 2009. הרושם היה שגוגל שוב מצליחה לזעזע את יסודות האינטרנט ולהביא למשתמשים משהו שישנה מהותית את הרגלי הגלישה שלהם. "היה נראה שיש לנו להיט גדול בידיים, הרגשנו כמו כוכבי רוק", מספר רסמוסן בפוסט. "אבל אז החלה הנחיתה. מפסגת הציפיות עברנו לאזור ההתפכחות. חמשת המיליונים שביקשו להיות חלק מהניסוי היו הרבה פחות סלחניים מהמיליון הראשון. אחוזי ההישארות של משתמשים חדשים ירדו בענק. טוויטר התמלא בהודעות 'יש לי גוגל ווייב – אבל מה עכשיו?'. והכי גרוע: המשתמשים הראשונים החלו לטפטף אל מחוץ לשירות, כי חבריהם לא היו בעניין. ההתלהבות הוחלפה בתחזיות על כשלון ודאי".

ואכן, ההייפ העצום של ווייב חזר אליו כבומרנג. המשתמשים לא הצליחו להבין את השימושיות המוצעת ולא הרגישו שהשירות אינטואיטיבי מספיק כדי להנחות אותם מה לעשות בו, וכיצד. שנה אחרי, הרושם הוא שווייב ירד מסדר היום של המשתמשים ושהוא אינו נלקח בחשבון ולא נכלל בארגז הכלים של חובבי האינטרנט.

מה בעצם עושים כאן?

אז מה בעצם קרה שם? איך חברה כמו גוגל ששמה את כל כובד משקלה על מוצר חדש וטוענת שהוא ייצור מהפכה חדשה מגיעה לתוצאות מביכות כאלה? "זה מוצר שיצא בלי שאף אחד הבין מה גוגל חושבת שנעשה איתו", אומרת רומי יצחקי, יועצת ומנהלת פרויקטים באינטרנט. "אף אחד לא ידע מה נכון בו, ואנשים ניסו לברר מה בעצם עושים בתוך הדבר הזה. זה יותר כמו פורום? צ'ט? אי-מייל? משהו צריך להיות מספיק דומה לדברים שאתה מכיר, אבל גם שונה – כדי שתהיה לו ייחודיות".

כמו רבים מקבוצת הייחוס שלה – חובבי אינטרנט וטכנולוגיה הממהרים לנסות כל מוצר אינטרנטי חדש שנראה מבטיח – מיהרה יצחקי להתארגן על הזמנה לגוגל ווייב ולהירשם לשירות. "ואז נכנסתי, ואמרתי: אוקיי... למה זה טוב? במשך תקופה היו סביבו ניסיונות רבים. קבוצות של אנשים עשו כל מני בדיקות וסימולציות כדי להבין את אופן הפעולה בו. השתתפתי בכמה גלים כאלה, אבל לא מצאתי לזה שימוש מעשי. זה לא השתלב בחיים שלי בשום צורה, והנטישה קרתה מעצמה".

עוד משתמש שניסה לעשות סימולציית ווייב הוא לאון פלדמן. מלבד עבודתו כעורך תוכן, פלדמן הוא גם איש רדיו (המגיש מזה כעשור את התוכנית "נפולאון" ברדיו קול הקמפוס 106FM) ופריק של מדיה חברתית. כאדם שבחשבונות הפייסבוק והמיי-ספייס שלו רשומים אלפי חברים, היה זה טבעי שהוא ימצא את דרכו במהרה גם לגוגל ווייב. "הרושם הראשוני שלי היה שזה נראה מאוד מרשים ומעניין. חשבתי שיש סיכוי שזה יחליף את המסנג'ר, ויהיה יותר לעניין מפייסבוק – יותר אישי, ובלי כל המשחקים והשטויות שיש שם. אבל תוך כמה ימים הבנתי שזה לא הקטע שלי, וחזרתי לפייסבוק. ברגע שהחברים שלך לא משתמשים בזה – זה חסר תועלת. אם אף אחד לא מגיב לך ולא מתקשר איתך שם – זה הופך לסתם עוד בלוג".

אם המשתמשים לא שם - זה לא קיים

בניסיון לתהות על קנקנו של הווייב פתח פעם פלדמן גל בשם "ישיבת פלייליסט", בו ביקש מחבריו חוות דעת על שירים חדשים אותם הוסיף לגל דרך אופציית ההטמעה מיוטיוב. מתוך 16 המוזמנים לגל הגיבו בו קצרות ארבעה אנשים. "ציפיתי לתגובות מיידיות, וזה לא קרה. ההיענות הייתה מועטה ואנשים הגיבו באיחור של כמה ימים. הבנתי שבעצם אין אינטראקציה אמיתית ומיידית. בקטע הזה טוויטר, למשל, הוכיח את עצמו כיותר מתאים – שם מיד רואים את מה שאתה כותב ומגיבים".

"הייתה הרבה התעסקות בתרבות ההתנהגותית של זה", מוסיפה רומי יצחקי. "ניסו להבין מה הקודים שמתפתחים שם בפנים. לכל כלי הרשת כבר יש התנהגויות מוכרות – אתה יודע לא לצפות שתגובה לאי-מייל תגיע תוך דקה, ויודע שאם אתה עוזב צ'ט אתה מודיע על זה. איך נכון לתקשר עם אנשים אחרים ולהצטרף ולצאת משיחה בוויב? אם אתה מגיע באמצע שיחה – אתה קורא את מה שנאמר קודם? ואיך אתה יודע שגל התעדכן? אחד הכשלים הבולטים היה שעד לאחרונה לא היה לווייב חיבור לאי-מייל, והיית צריך להיכנס לשירות כדי לבדוק אם משהו שם התעדכן. הייתה לזה גם איטיות מסוימת, למשל כשנכנסת לגל שכבר היה עמוס בתוכן. אתה אומר לעצמך 'אם זה בא מגוגל – אז בטח חשבו על זה', אבל זה לא הרגיש בשל. מה שמאפיין כלים מהסוג הזה הוא שהם 'מתבשלים', ומגיעים לבסוף לאיזשהו סטנדרט. בווייב, במקום להגיע לסטנדרט – זה דעך. לא נכנסתי לשם הרבה מאוד זמן ולא שמעתי על מישהו שעושה בזה שימוש כלשהו".

גם פלדמן כבר לא טורח לבקר בווייב. "ברגע שאתה שם לבד והאנשים האחרים לא מתלהבים להתעסק עם זה – זה מספיק כדי לזנוח את זה. אם הייתי צריך לכתוב או לערוך משהו עם עוד אנשים – אולי אז הייתי מנסה להשתמש בזה".

התקווה הראשונה: חברות וארגונים

ה"אולי" הזה של פלדמן יכול להיות גלגל ההצלה של ווייב. כרגע מסתמן שהסיכוי של השירות טמון בעיקר בסביבה הארגונית, במקומות עבודה בהם אנשים לא רק ירצו להשתמש בווייב, אלא פשוט יהיו צריכים אותו. יתכן שהוא לא יהיה מוצר חברתי של פנאי וכיף, אלא פשוט עוד כלי ארגוני בארגז הכלים המשרדי המודרני. "אנשים מדווחים שהם משתמשים בווייב כדי לבצע עבודה, ושהוא הופך אותם לפרודוקטיבים יותר", הכריז לארס רסמוסן באותו פוסט שפרסם בהפינגטון פוסט. "אנו שומעים את הפידבק הזה במיוחד מצוותים שמשתפים פעולה על פרויקטים הדורשים תיאום ותקשורת רבה. שוב ושוב אנו שומעים שווייב משנה את הדרך בה אתם עובדים, לעתים בדרכים לא צפויות".

דן מיכאלי, אנימטור בן 30, הוא מאלו שכן הצליחו למצוא שימוש הולם לווייב. בחברת האנימציה בה הוא עובד הוא נדרש לעשות פרויקטים יחד עם מספר אנשים, ומוצא את המוצר של גוגל יעיל עבור כך. "הווייב ביטל לי את כל הבלאגן באי-מייל. גם בסקייפ ובמסנג'ר אני משתמש פחות", מצהיר מיכאלי. "בעבודה על הפרויקטים שלנו יש ידע רב שצריך להיות נגיש, שאנשים יוכלו לקרוא בו במקביל, לעבוד עליו, לתת תשובות בזמן אמת וכדומה. ווייב מאפשר לעשות את זה בצורה יעילה יותר, בלי להתעסק בפורווארד של אי-מייל. אני כותב שם משהו, ממשיך בעבודה וכבר מקבל תגובות. כשאני מעלה קבצים – האחרים יכולים לצפות בהם, להוריד אותם, לתקן אותם ואז להעלות אותם לגל בדיוק מתחת לגרסה הקודמת שהעלתי קודם. אם, למשל, העליתי ציור ואני רוצה לקבל עליו תגובה – היא תופיע מתחתיו, ולא במקום אחר. אני לא צריך לחפש איפה זה נמצא. זה מאוד נוח. הכל פרוס לך כמו גיליון, אתה יכול ליצור תבניות, ולא צריך לחזור לאיזה מייל שקיבלת לפני יומיים ולבדוק אם שם נמצא החומר שאתה מחפש".

- יש דברים שעובדים לך פחות טוב?

"לא תמיד אפשר להוריד מהשיחה משתמש שהוספת אליה, למרות שאתה זה שמנהל את הגל. לאחרונה דווקא הוסיפו פיצ'ר כזה, אבל הוא לא תמיד עובד. לפעמים הווייב נתקע – לי זה לא מאוד מפריע, אבל כבר שמעתי אנשים שמקטרים על זה. לשימושים אחרים אני עדיין משתמש בכלים אחרים, ובכלל לא משתמש בווייב למטרות שאינן עבודה – ואולי פה הכישלון הגדול שלו. אני לא רואה מה עוד אפשר לעשות איתו".

התקווה השניה: סביבת הפיתוח

"כשלון זה עניין יחסי", אומר ניב קלדרון, מנהל המדיה החברתית של גיתם פורטר-נובלי ובלוגר טכנולוגי. "הווייב הוא כשלון יחסית למה? לפייסבוק? אלו ציפיות לא ריאליות, וזה לא נכון להתייחס לזה כך. כשנכנסים לווייב ומתחילים להשתמש בו, מבינים איך האי מייל יכול לחלוף מן העולם. אבל זו לא תובנה שמקבלים אחרי כמה שעות שימוש או כמה ימים. זה גם לא אומר שזה כלי שמתאים לכל אחד. אם אחרי שלוש שנים בשוק הוא לא יתפתח, אגיד לך: וואלה, לא השכילו לפתח את זה נכון. בינתיים, צריך לזכור שמדובר במוצר שהוא במצב אלפא, אפילו לא בטא. הוציאו אותו עם באגים – והודיעו על כך מראש. בסך הכל הוציאו אותו בשביל שמפתחים יוכלו להסתכל על מה הם יכולים לעשות איתו, שיכירו את מסגרת העבודה.

קלדרון רואה בגוגל ווייב קודם כל סביבת פיתוח, כזו שתמריא פחות בזכות המוצר ויותר בזכות פיתוחי הצד-שלישי שייצרו עבורה. בינואר השנה הוא ארגן כנס מפתחים לווייב, בו תורגלה עבודה עבור הפלטפורמה ופותחו שלוש אפליקציות עבורה. "כל מקום שמפתחים יכולים להיכנס אליו הוא מקום טוב למשתמשים, והווייב הוא שוק מדהים למפתחים. זה לחלוטין יכול להיות עוד סוג של פייסבוק/טוויטר/אייפון. השירות דורש עוד הרבה מאוד פיתוח מצד גוגל, וכן מצד מפתחי אפליקציות חיצוניים". גם קלדרון חוזה שווייב ימצא את עצמו בעיקר בסביבה הארגונית. "מה שאנחנו רואים עכשיו בווייב זה לא הדבר האמיתי. הווייב עצמו יהיה אולי פיסות קוד שיוטמעו בתוך מערכות ארגוניות, שיאפשרו שיתוף ברמה אחרת. הברייק הגדול יכול לבוא מזה שארגונים גדולים יטמיעו אותו בתוכם, ואז יהיה אפשר לפתח סביב זה תעשיה".

התחלה חדשה?

נראה כי גוגל פונה לכיוון הזה. יחד עם פתיחת ווייב לקהל הרחב, הודיעה החברה כי הכלי ישולב בחבילת תוכנות הרשת הארגוניות שלה Google Apps. החברה אף עטפה את ההכרזה בהבטחות על גרסה יציבה ומהירה יותר, כאשר היא מתייחסת רשמית לעובדה שמשתמשי העבר הרגישו שווייב עדיין לא מוכן לשימוש אמיתי. "עבדנו קשה כדי להפוך את ווייב לקל יותר לשימוש. כעת אפשר לקבל הודעות באי-מייל על עדכונים בגלים, לנווט לחלקים של השיחה שלא נקראו, להסיר משתמשים שהוספו בטעות ולנהל הרשאות", בישרה גוגל.

גם ממשק הפיתוח (API) של ווייב שופר, בתקווה שהמפתחים החיצוניים ירימו את הכפפה ויהפכו את ווייב למוצר אטרקטיבי יותר. האם זה יחזיר אליו את אלו שכבר ניסו ונכוו? לאון פלדמן מכריז שהוא לא מרגיש שהוא צריך את ווייב בשלב הזה. רומי יצחקי, מצידה, מציינת שלא תמליץ עליו ללקוחותיה. אפילו ניב קלדרון, שאוהב את המוצר בסך הכל, עדיין לא רץ לעשות לוגין מחודש לשירות. "הווייב נמצא אצלי בעצירה. כרגע אני לא מוצא לו צורך בחיים לי, ואין מספיק ישראלים שמשתמשים בו. אצלי הוא לא הולך לשום מקום עד שיפתיעו אותנו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully