ממחזרים את המכשירים

קניתם מחשב חדש וזרקתם את הישן לזבל? קניתם טלויזיית פלזמה חדשה ואת המכשיר הישן והשמנמן הורדתם לחדר האשפה של הבניין? הצעת חוק חדשה מעוניינת למנוע מכם התנהגות כזאת. לקראת יום הסביבה הבינלאומי, שיחול ב-5 ביוני, יגישו בימים הקרובים חברי הכנסת ניצן הורוביץ, משה גפני ואורי אורבך את "חוק איסוף וטיפול בפסולת אלקטרונית". החוק שואף להסדיר את הטיפול בפסולת של מכשירים הפועלים באמצעות מעגל חשמלי או שדה אלקטרומגנטי, כגון מקרר, מכונת כביסה, תנור, מחשב וטלויזיה. זאת כדי למנוע את הסכנה ביצירת מפגעים סביבתיים ובריאותיים באוויר, בקרקע ובמים, הנוצרים כתוצאה משחרור מתכות כבדות וחומרים מסוכנים נוספים לסביבה בצורה לא מבוקרת.

לפי הצעת החוק, כל רשות מקומית תחויב להקים מוקד אחד או יותר לאיסוף פסולת אלקטרונית במקום נגיש לציבור, ללא גביית תשלום, ולהעביר את הפסולת הנאספת למפעל מחזור מורשה. יצרן מכשיר אלקטרוני ינקוט אמצעים לצמצם את היקף החומרים המסוכנים לסביבה במכשיר. המוכרים, מצידם, יהיו מחויבים לקבל לידיהם את המוצרים הישנים של אלו הקונים אצלם מוצרים חדשים, ולאחר מכן להעביר אותם למחזור במוקדים שיוקמו. הוראות אלו מתבססות על אחת הגישות המקובלות בעולם לטיפול בפסולת אלקטרונית - גישת "אחריות יצרן מורחבת", לפיה היצרנים אחראים למוצריהם לכל אורך מחזור החיים של המוצר.

דו"ח של חברת המחקר Pike Research משנת 2009, העריך כי בשנת 2010 תגיע הפסולת האלקטרונית לכמות של 73 מיליון טונות. מדינות רבות כבר הסדירו בחקיקה את הטיפול בפסולת האלקטרונית, כאשר רובן יוצרות איזון בין האחריות של הגורמים השונים בתהליך המחזור, תוך מתן דגש על הפרדת הפסולת האלקטרונית ממסת הפסולת הרגילה.

"70% מהחומרים המסוכנים באשפה בכלל – מקורם בפסולת אלקטרונית", אומר חבר הכנסת ניצן הורוביץ. "הצעת החוק נועדה למזער עד כמה שאפשר את הגעתה של פסולת מהסוג הזה למטמנות ולאדמה. מבחינת מחזור וטיפול באשפה – ישראל היא מדינה מפגרת מאוד. מדינה עם רמת חיים גבוהה אבל בכלל לא בסטנדרט טיפול באשפה של מדינות מפותחות".

- הצעת החוק מטילה על חנויות אלקטרוניקה לקבל מכשירים ישנים ולהעבירם למחזור, דבר שיחייב אותן להשקעת משאבים רבה ולעלויות גבוהות.

"הדרישה תחול רק על חנויות גדולות, שיכולות להקצות משאבים אלו. בארץ יש מן גישה כזאת שאם שמים משהו בפח הזבל – אז הוא נעלם וזה לא עולה כלום. בגישה הזאת צריך להיאבק. עלויות הטיפול באשפה הן עצומות מכל הבחינות. אנחנו אומרים שגם ל"יצרן המורחב" (יצרן או משווק מוצרים) יש אחריות למה שיגרום המוצר שלו. כשמטפלים נכון בפסולת אלקטרונית אפשר לצמצם באופן דרמטי את עלויות הטיפול, ההובלה וההטמנה".

- ואיך תגרום לצרכן לגרור את הטלויזיה הישנה והשמנה שלו עד לחנות, במקום לזרוק אותה בפח מתחת לבניין?

"דרך מודעות, כמו שקרה עם הבקבוקים הריקים. האזרחים יבינו שמדובר בפסולת עם רכיבים רעילים ומסוכנים. כבר היום כשאנשים זורקים מוצר אלקטרוני לזבל הם מרגישים אינסטינקטיבית שזה לא בסדר. ברגע שיהיה במערכת החינוך לימוד של העניין – זה יעבוד. בנוסף, אנחנו שוקלים לקבוע בחוק איזשהו תמריץ כספי שיעודד את הציבור למסור את הפסולת האלקטרונית לטיפול הנכון".