הסגווי היה אמור להיות להיט גדול. כאשר יצא ב-2001 תלו בו תקוות שיבצע מהפכה תעבורתית קטנה, ושתוך מספר שנים יצטופפו על מדרכות הערים המוני מכשירים כאלו - מעין הכלאה בין אופניים לקורקינט חשמלי, המסוגל לנסוע במהירות של עד 20 קמ"ש. "הסגוויי יעשה למכונית את מה שהמכונית עשתה לכרכרה", אמר הממציא דן קיימן. אבל זה לא קרה. לא ברור מי יותר אשם: שיווק כושל, מחיר גבוה מדי שממש אינו שווה לכל נפש (5,000 עד 6,000 דולר בארצות הברית, מדינה בה ניתן לרכוש בקלות רכב במחיר כזה) או חוסר מוכנות של הציבור להשתמש במכשיר שאולי הקדים את זמנו. פחות מ-30 אלף מכשירים כאלו נמכרו מאז השקתו.
התקווה שמדובר במכשלה טכנית ולא קונספטואלית היא תקוותה של חברת Ewee הגרמנית, משווקת ה-ewee-PT, שהוא מעין תואם סגווי. "האחות הקטנה של הסגווי", מכנה החברה את המכשיר, לו עיצוב שונה, עדין וקטן יותר. אין לו הגה ארוך או גלגלים מאסיביים. הוא מתגאה במינימליזם הזה ובמערכת יציבה דינמית (המכשיר פועל על אותו עקרון של תנועה לפי תזוזת המשתמש). ניתן להשתמש בו גם בתוך הבית ולא רק מחוצה לו, והוא מומלץ למסדרונות ארוכים שדות תעופה וקניונים.
האח הגדול או האחות הקטנה?
מהירותו המקסימלית של ה-ewee-PT היא 16 קמ"ש. הוא יתחיל להיות משווק בקרוב (הזמנות מוקדמות כבר מתקבלות באתר החברה), החל ממחיר של 800 יורו (כ-4,000 ש"ח). האם אתם רוצים לרכב על האחות הקטנה של סגווי (נשמע קצת גס) או מעדיפים את אחיה הגדול (נשמע... לא משנה)?