כמוני, כמוך

אתרי היכרויות נכנסו מזמן למיינסטרים, וכבר אינם מיועדים רק לביישנים בעלי קשיים חברתיים. כיום מדובר בתעשייה יעילה ומשגשגת, שאף מגלגלת לא מעט כסף. שוק ההיכרויות האינטרנטיות האמריקאי אמנם נשלט על ידי כמה אתרים גדולים ובולטים (match.com, eharmony, plentyoffish), אך עדיין נשאר מקום להמוני אתרי נישה, המנסים לשדך בני זוג לפי פרמטרים יותר ספציפיים מאשר גיל/השכלה/תחביבים. קיימים עשרות אתרים כאלו, אם לא מאות. כינסנו כאן כמה מהמעניינים והמשעשעים שבהם.

כאשר אתר היכרויות מוקם על ידי זוג נשוי שבעת חתונתו היה הגבר בתול בן 34 והאישה הייתה בתולה בת 29 – אפשר לנחש לאיזה קהל יעד הוא פונה. כן, לאנשים בתולים יש אתר היכרויות שנועד במיוחד עבורם. Youandmearepure.com ("אתה ואני טהורים") מציע פלטפורמה לאלו שלא מעוניינים לחלל את עצמם במין מלוכלך לפני הרגע בו יביטו אחד בעיני השנייה ויכריזו: I do.

"אנחנו מעריכים אנשים שנכנסים למערכת יחסים כאשר הם בתולים", מסבירים באתר. "מטרת האתר היא להשתמש בבתולים ככלי התאמה משמעותי לחיבור אנשים. יש אנשים שאולי מתעלמים מהכוח המחבר של הבתולים, אך כוח זה אינו יכול להירכש בעד שום סכום כסף בעולם". מה שכן יכול להירכש בכסף הוא שורת מוצרים שמציעה "חנות הבתולים" של האתר הטהור, ביניהם "צמידי בתולים" (המעידים על העונד אותם) ו"קלפי בתולים".

אם אתם נוהגים לשיר בשכנוע עמוק את I am beautiful, no matter what they say – צמד אתרי ההיכרויות הבאים כנראה אינו בשבילכם. אלו נועדו לאנשים שהסביבה דווקא כן מעידה עליהם שהם יפים. מטבע הדברים, ברי מזל כאלו מעוניינים לא פעם להתרועע עם אנשים לא פחות יפים מהם. מה לעשות שבאתרי היכרויות קשה למצוא יותר מדי כאלו? סלקציה, כמובן. הן האתר beautifulpeople.com והן האתר darwindating.com נועדו אך ורק לטובי המראה שבינינו. שניהם מפעילים מערכת סינון בה מצביעים אלו שהתקבלו לאתר על תמונותיהם של אלו שמנסים להתקבל אליו. לא קיבלת ציון גבוה מספיק מתושבי המקום? הכרטיס שלך לא ייכנס למאגר ולא תוכל לפסוע לשערי גן העדן של האנשים היפים.

beautifulpeople.com הוא היותר מקצועי מבין השניים, כאשר darwindating.com גם נראה חובבני יותר ולא מנסה אפילו להיות פוליטיקלי קורקט. "גם לנו נמאס מאתרי היכרויות של שמנים מכוערים ולא אטרקטיביים", מוצהר בעמוד הכניסה שלו. רשימת הפיצ'רים הפסולים בו היא ארוכה מאוד, וכוללת בין השאר אפים גדולים, רגליים שעירות, משקפיים חנוניות ואפילו ג'ינג'ים. אכן, לכך התכוון דארווין כשתבע את המונח "הברירה הטבעית".

האתר OKcupid, שהושק ב-2004 נחשב לפחות בזמנו לאתר היכרויות עבור גיקים. לא היה מדובר במיתוג רשמי, אך האופי של האתר והדרישות שחבריו ימלאו שורה של שאלונים ושדות המפרטים תחומי עניין, הפכו אותו לכזה שקרץ לסוג מסוים למדי של אנשים. כפי שאפשר ללמוד משמו של האתר geek2geek, הוא לא הולך סחור סחור ומצהיר על עצמו כאתר היכרויות לגיקים, נקודה. מדובר בסוג של גן עדן לחנונים, בו זה בסדר להצטלם עם כובע של פיראט או חולצה של סופרמן עבור תמונת הפרופיל.

"לא משנה מהם תחומי העניין הגיקיים שלך – "מלחמת הכוכבים", "מסע בין כוכבים", משחקי תפקידים או מדע בדיוני – ב-geek 2 geek נמצאים אלפי אנשים לחלוק אותם איתך", נאמר באתר, שמכריז בגאווה ש"גיקים הם החברים והמאהבים הטובים ביותר". האתר אפילו מביא רשימה של עשר סיבות לעליונותם של הגיקים, ביניהם "גיקים לא בוגדים", "לגיקים יש דמיון" ו"לגיקים אין הרגלי זוגיות רעים".

אחד האתרים המקוריים ביותר והנישתיים ביותר בתחום ההיכרויות המקוון הוא cupidtino.com. קריטריון הסינון שלו הוא אחד ויחיד: חיבה עזה למוצרי אפל. "מעריצי מק ואפל שרופים חולקים פעמים רבות הרבה במשותף – אישיות, מקצועות יצירתיים, סגנון דומה של סטייל ואסתטיקה, טעם ואהבה לטכנולוגיה. אנחנו מאמינים שאלו מספיק יסודות עבור שני אנשים להכיר ולהתאהב", מסבירים מפעילי קיופידטינו (משחק מילים על "קופרטינו" – מקום מושבה של אפל) את הרציונל שמאחוריו. האתר הוקם ביוני האחרון וכבר רשומים בו יותר מ-20,000 חברים.

הרעיון להקמתו עלה אצל היזמים לגמרי במקרה: אחד מהם רב עם החברה שלו מכיוון שלא הרשתה לו להביא את מכשיר האייפד שלו לשולחן ארוחת הערב. לאחר הוויכוח הסוער בנושא הוא עזב בסערה את החדר באומרו: "הייתי מעדיף לצאת עם מישהי שאוהבת את מוצרי אפל!". בדומה לקהל היעד שלו, גם cupidtino.com פועל בצורה פנאטית: הוא לא מאפשר רישום וכניסה שלא דרך אחד ממוצרי אפל, לא כולל את טכנולוגיית הפלאש השנואה על החברה ומאפשר אינטגרציה של חשבון המשתמש באתר עם חשבון האייטיונס שלו – כך יוכל להציג באתר את טעמו המוזיקלי. בצורה אירונית משהו – לאתר עדיין אין אפליקציית אייפון, אך מבטיחים שם שעובדים על אחת.

לפני מספר שנים פרסם הניו-יורק טיימס כתבה העוסקת בשאלה כיצד ניתן לצלוח מערכת יחסים זוגית כאשר צד אחד בה הוא אדם שקורא ספרים בעוד הצד השני – לא ממש. זוגות שייפגשו דרך האתר alikewise.com לא יצטרכו להתמודד עם הבעיה הזאת, שכן מדובר באתר שמשדך על בסיס החיבה לקריאה. ממש כמו היזם מקיופידטינו שהבין שהוא רוצה לפגוש בחורה שאוהבת את מוצרי אפל, אחד מיזמי alikewise הבין שהוא מעוניין להכיר מישהי שאוהבת את אותם הספרים שהוא אוהב.

וכך, כאשר ממלאים את הכרטיס באתר ההיכרויות הזה לא מציינים רק גיל ומראה חיצוני, אלא מוסיפים פירוט על ספרים אהובים. זהו גם הדגש בחיפוש באתר – ניתן למצוא משתמשים על פי שמות של ספרים או של סופרים. העמוד הראשי של האתר מתעדכן כל הזמן עם ספרים חדשים שהזינו החברים, לצד חוות הדעת שהם כתבו עליהם. צורה מצוינת להכיר בני-זוג פוטנציאליים לצד יישום ניים-דרופינג על כל מה שקראתם.

ואם להכיר לפי טעם ספרותי, למה לא להכיר לפי טעם מוזיקלי? פריקים של מוזיקה יודעים שלטעמו המוזיקלי של הצד השני יכולה להיות השפעה לא מעטה על פוטנציאל הצלחת הקשר. ראיתם פעם היפסטר יוצא עם חובבת רמי-ריטה? מטאליסט שכורע ברך ומציע נישואין בהופעה של שרית חדד בקיסריה, אותה אוהבת חברתו?

חובבי מוזיקה מתגבשים פעמים רבות לכדי קהילה, ולכן לאתר כמו tastebuds.fm יש סיכוי להיות יעיל במיוחד עבורם. השימוש בו פשוט מאוד: מזינים מספר שמות של מוזיקאים אהובים, את גילכם ומיקומכם – והאתר מוצא את בני/בנות המין השני שגרים באותו האיזור וחולקים את אותה החיבה לליידי גאגא (למשל). דרך נוספת להשתמש באתר היא להזין בו את שם המשתמש שלכם בשירות last.fm. נתוני ההאזנה שלכם שם אמורים להספיק כדי לייצר עבורכם פרופיל משתמש ולבדוק מי מתאים לכם. לפחות בשלב זה כמות החברים באתר היא נמוכה למדי, ואין הרבה סיכוי למצוא בו ישראלים שחולקים אתכם חיבה למוזיקאי מסוים.

אפשר להגיד שגם עישון של גראס הוא סוג של תרבות. מי שמכיר היטב מגלגלי ג'ונטים ושואפי באנגים יודע שלא פעם מדובר לא רק בפעולה פונקציונלית, אלא בטקס של ממש, אותו מבצעים אנשים עם שפה משלהם, סגנון משלהם ותחומי עניין משלהם (אכילת ממתקים אינטנסיבית בעקבות מאנצ'יז, למשל). בנוסף – לא חסרים אלו הנרתעים לצאת עם סטלנים ומוצאים את המנהג כסוג של turn off עבורם.

כשמחברים את כל העובדות הללו ביחד, די ברור למה צריך אתר כמו 420dating.com, בו מוצא מין את מינו וסטלן את סטלניתו. ממשק האתר וטופס ההרשמה הם סטנדרטיים, וכוללים את אותם סעיפים שכולל אתר ההיכרויות הממוצע. ההבדל הוא שמי שנרשם ל-420dating או מחפש בו חברים רשומים – לא יהיה מופתע לרעה (או בכלל) אם במהלך הדייט ישלוף הצד השני ניירות גלגול ויציע איזו שאחטה.

לצד אתרי ההיכרויות הגדולים בישראל (קופידון ו-Jdate הם הבולטים שבהם) קיימים מעט מאוד אתרי היכרויות נישתיים. גם אלו הקיימים אינם אקצנטריים כמו הקולגות מחו"ל:

האתר "החצי השני" מיועד לאקדמאים (אך מאפשר הרשמה גם של מי שאינו כזה).

האתרים "דוסי דייט", "שניים שהם אחד" ו"קשרים" הם כמה מהאתרים שמיועדים לאוכלוסיה הדתית.

האתרים Xdate ו-Freelove נועדו למחפשי סטוצים.

עמותת אנונימוס מפעילה באתר שלה לוח היכרויות לצמחונים והאתר נמסטה מפעיל לוח היכרויות לרוחניים.

שחקן חדש יחסית במגרש הוא האתר "ארט דייט", שמגדיר את עצמו כאתר היכרויות לאנשים יצירתיים. שם, לצד תמונות הפרופיל, ניתן גם להעלות תמונות של יצירותיכם.