מזמינים אתכם לזוז

"עתיד המשחקים – גרסת סוני" נראה מטופש מהצד. באמת שקשה להסתכל על אנשים המנופפים בשלטים שבסופם נורה גדולה מבלי לגחך קצת. אבל כשמשתמשים ב-Move, הבקר החדש של פלייסטיישן 3, ההרגשה כלל לא מטופשת. למעשה, אחרי ההתנסות הראשונה שלנו במשחקי הדור הראשון של המכשיר, אנחנו מאוד אופטימיים.

בראשית הייתה נינטנדו. טכנית זה אמנם לא נכון – בקרים מבוססי תנועה דוגמת מצלמת ה-EyeToy של סוני ושטיחי הריקוד של קונאמי היו כאן עוד לפני ווי – אך נינטנדו היא זו שגרמה לחברות המשחקים להבין את הפוטנציאל הטמון בבקר שמאפשר לכולם, מהילד ועד לסבתא, לשחק בצורה אינטואיטיבית, בלי הצורך להכות במקשים. מיקרוסופט כבר לוקחת את החוויה הזאת צעד אחד קדימה עם קינקט (עליו נביא לכם רשמים מחר) - מצלמה שהופכת את כל הגוף שלכם ואת קולכם לבקר של האקס-בוקס 360. סוני? היא הלכה לכיוון מעט אחר. בחברה לא מפסיקים להזכיר של-Move יש כפתורים, ואלה די שימושיים כמשחקים בכותרים דוגמת Socom ו-Killzone.

כפי שכבר ציינו, מהצד זה נראה מאוד מטופש. ל-Move שני חלקים: הראשי הוא אותו בקר עם נורה ענקית בסופו, והמשני הוא בקר קטן עם ג'ויסטיק אנלוגי. המטרה פשוטה: יד ימין עובדת כפי שעבדה בעבר, בג'ויסטיק DualShock. יד שמאל, לעומת זאת, צריכה להתרגל לזוז כל הזמן.

למרות הציפייה שיהיה בלבול ראשוני כלשהו כשמשתמשים ב-Move - זה מעולם לא הגיע. שני הבקרים נוחים לאחיזה ומשקלם נמוך מספיק כדי לא לעייף את הידיים. הדבר היחיד אליו באמת צריך להתרגל הוא מיקום כפתורי הפנים (איקס-עיגול-משולש-ריבוע). אלה נמצאים על הצד העליון של הבקר הראשי, אך מסודרים בריבוע ולא מעוין.

המשחק הראשון אותו ניסינו הוא הכותר החדש בסדרת Socom. לדברי אחד ממפתחיו, לא נדרשה התאמה מיוחדת ל-Move בעיצוב שלבים או תכנון האינטליגנציה המלאכותית של האויבים בכותר, אשר יכול לעבוד גם עם בקר רגיל. טענתו היא שלאחר תקופת הסתגלות מאוד קצרה, ביצועי השחקן עם הבקר החדש לא נופלים מאלה שהיו עם DualShock.

אכן, אחרי 5 דקות אנחנו מכוונים ויורים בקלות רבה, וזה אפילו ממש כיף. הנורה, ממנה מעט חששנו לפני השימוש כי פחדנו שהיא תציק לעיניים, כלל לא מורגשת, אפילו שהיא זוהרת באדום.

לאחר מכן אנחנו עוברים ל-Shoot - משחק יריות-על-מסילה, בו אתם לא שולטים בתנועה, אלא רק בירי. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לכוון ולירות, כשבעמדת המשחק מוצג ה-Move עם תושבת שגורמת לו להיראות כמו אקדח צעצוע עתידני. המפתח שמסביר איך לשחק, אגב, אינו יודע אם התושבת תגיע בחבילה עם הכותר.

זה מתחיל רגוע יחסית, אבל אז יותר ויותר אויבים מתחילים למלא את המסך. “נסה להניף את האקדח מעל לראשך" אומר לי המפתח, והתנועה שאני מבצע מעבירה את המשחק למצב "זמן קליע" לכמה שניות. כך, אתם אולי באמת צריכים רק מקש אחד כדי לשחק בכותר הזה, אבל זה לא אומר שלכוון ולירות זה הדבר היחיד אותו תוכלו לעשות.

לאחר התנסות בעוד כמה כותרים, ביניהם משחק מכות אחד, משחקי גולף ופינג פונג, ו"צעצוע של סיפור 3” (לא העזתי להתקרב למשחקי ריקוד בפומבי), ה-Move נראה יותר ויותר כמו צעד הגיוני של סוני, ולא משהו שצריך לצחוק עליו. זיהוי תנועה טוב יחד עם מנגנוני שליטה מוכרים, נותנים לאולפנים שמפתחים עבור פלייסטיישן 3 מספיק כלים כדי ליצור משחקים עם מערכות שליטה חדשות, אך בו בזמן לשמר את הגיימרים שרוצים שליטה עם ג'ויסטיק אנלוגי וכפתורים.