פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טכנולוגיה: כן בבית ספרנו

      משרד החינוך מציב לעצמו מטרה: להכניס את בתי-הספר למאה ה-21. זאת באמצעות שורה של אמצעים טכנולוגיים בחדרי הכיתות

      לפעמים נדמה שלפחות כאשר מדובר בישראל – מהפכת המחשוב עצרה בכניסה לדלתה של מערכת החינוך. בעוד שמגוון מכשירים ממחושבים חדרו לרבים מתחומי החיים שלנו ועשו בהם שינויים רדיקליים – כאשר מדובר בבית-הספר, הדברים נראים דומים מדי לצורה בה הם היו לפני חמש, עשר או אפילו 20 שנה. נכון, מערכת החינוך לא התעלמה משכיחותם של המחשב והאינטרנט בחיינו ושילבה אותם במידה, אך ליבת השיטה הלימודית עדיין מבוססת יותר על לוח וגיר מאשר על מסך מחשב ומקלדת. אם להאמין לדברי משרד החינוך, המצב הזה עומד להשתנות דרסטית בשנים הקרובות. כבר בשנת הלימודים שתיפתח השבוע תתחיל חדירה אינטנסיבית יותר של כלים ממוחשבים שונים לכיתות.

      "הכיוון שלנו הוא להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21", מכריז ד"ר עופר רימון, מנהל מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך. "אחד היעדים המרכזיים שלנו הוא העצמת תחום הטכנולוגיה ושילובה בחינוך. אנו מעוניינים במצב בו הטכנולוגיה נכנסת לתוך בית הספר. כבר עכשיו היא קיימת שם – אך הבעיה היא שהמחשבים נעצרים במזכירות ולא מגיעים עד לכיתות. אנחנו רוצים להביא לשם אותם, יחד עם טכנולוגיית המידע".

      "בעידן של היום, בית הספר צריך להתנהל אחרת", מסכימה גילה בן-הר, מנכ"לית המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), המפתח כלים טכנולוגיים לשימוש במערכת הלימודים. "כיום נכונה יותר מסגרת רב-תחומית ולא מסגרת של כיתות ושיעורים. יש לשלב בין מקצועות ואולי אפילו בין גילאים שונים. הסביבה הטכנולוגית מאפשרת לנו לעשות את זה בצורה טובה ומעמיקה. התלמיד נמצא היום חלק גדול מזמנו באינטרנט והוא יותר ויותר מיומן בחיפוש ובאיתור מידע ברשת. הוא מקושר לפורומים וקהילות שונות ברשת, ומתעמק בעזרת אלו בתחומים שמעניינים אותו. צריך לקחת את החוזקות האלו ולראות איך ניתן להעצים באמצעותן את תהליך ההוראה בכיתה. הייתי רוצה לראות את מערכת החינוך צועדת קדימה בשינוי כל הקונספט החינוכי-פדגוגי של סביבת בית הספר והכיתה. זה כולל ארגון מחדש של תכנים לימודיים , ארגון הלומדים וארגון של מארג התוכן עמו התלמיד מתמודד".

      לא רחוק היום של 'לפטופ לכל תלמיד'

      במסגרת התובנות האלו מפתחת מט"ח שורה של כלים לימודיים שחלקם כבר נכנסו לשלב פיילוט, שעומד להתרחב בשנה הקרובה. אחד מהם הוא "הילקוט הדיגיטלי" – מחשב המחובר לכל מארזי התוכן הדיגיטליים - ספרי לימוד, מאגרי מידע, סימולציות, מבחנים. לא מדובר במידע סטטי, אלא בכזה שניתן להוסיף עליו שכבות של תוכן – דוגמת קישורים והערות, על ידי המורים והתלמידים המשתמשים בו. "אין שום סיבה היום לילקוט כבד ומלא בספרים", אומרת בן-הר. "כלי כזה מאפשר את כל הלמידה על גביו, כולל הטלת משימות שונות לתלמידים שונים".

      - איזה עוד אמצעים טכנולוגיים נכנסים לשימוש השנה?

      בן-הר: "הועלו לרשת כל ספרי הלימוד, מכיתה ג' עד י"ב, כולל הרבה מאוד שכבות וקישורים. השנה גם אלפי תלמידים ילמדו ברשת מקצועות ברמה של 5 יחידות לימוד. לאחר שבבוקר לומדים בבית הספר ואחר הצהריים נפגשים עם חונך, בערב ניתן להיכנס למאגר גדול של סימולציות. 80% מהתלמידים שהשתתפו בניסיון השיטה הזאת קיבלו במבחן ציון של 85 ומעלה. כמו כן, יגדל מספר המקצועות לבגרות שניתן יהיה להם בהם בחינת בגרות ממוחשבת. מהצד של המורים – יורחבו השתלמויות אינטרנטיות שלהם בכל המקצועות.

      - ומתי יגיע היום של "לפטופ לכל תלמיד"?

      בן-הר: "אמנם טוענים שמצב בו תלמיד מביא את המחשב הנייד שלו מהבית יכול ליצור מצב של איפה ואיפה, אבל אני לא מתנגדת לאפשרות הזאת. בכיתה גם ניתן לראות ילקוטים שונים לילדים – יותר ופחות יוקרתיים. אני מאמינה שכמו שהייתה כניסה של מחשבים לכיתות באוניברסיטה – זה גם ייראה יותר ויותר בבתי-ספר, ובמיוחד בתיכונים. כבר כיום תוכל למצוא ישובים ובתי ספר שבחלק מהכיתות הילדים מגיעים עם מחשב נייד לכל תלמיד. אפשר לראות את זה בבתי-ספר בעפולה, פתח תקווה, בגני תקווה ובנגב".

      "אני חושב שלא רחוק היום בו כל תלמיד יגיע לכיתה עם לפטופ", אומר ד"ר רימון ממשרד החינוך. "זה יקרה בין אם נרצה ואם לא. לאט לאט הרי קשה בכלל להבחין בין פלאפון למחשב. השאלה היא איך אנחנו מכינים את המערכת לקראת השינוי הזה. אנחנו בחרנו קודם להגיע לרמת בסיס בכל בתי הספר ולהכניס בשלבים את כולם למהלך. השנה אנחנו הולכים על 40 בתי ספר פורצי דרך שבהם נוסיף את האלמנט של מחשבים ניידים לתלמידים וכן לוחות אינטראקטיביים בכיתות. אבל חשוב קודם כל להביא את הטכנולוגיה הזאת למורים ולדאוג שיש להם את מיומנויות השימוש במחשבים האלה כחלק מעולם העבודה שלהם. חשוב לנו לבצע סטנדרטיזציה ראשונית: חיבור לאינטרנט בפס רחב, מחשב נייד לכל מורה, ומקרן בכל כיתה. צריך להתבצע תהליך הטמעה שכולל השתלמויות והדרכות".

      עוד לא אייפד

      בן-הר מספרת שבימים אלו עובדים במטח גם על אפליקציות למכשיר האייפד. "אנחנו מחכים למקלדת בעברית", היא מגלה. "אני מקווה שתוך תקופה קצרה נוכל להציג אפליקציות מעניינות למכשיר". ד"ר רימון עדיין לא ממהר להטמיע את הגאדג'ט החדש של אפל במערכת החינוך. "האייפד הוא פתרון קצה, וכרגע פתרון הקצה שלנו הוא המחשב הנייד. יכול להיות שבשנה הבאה נבדוק מחירים ומוצרים ונחליט על פתרון קצה אחר. אבל לא משנה מה פתרון הקצה – מה שחשוב זה שתהיה התשתית בבית-הספר ושיוקמו המערכות הדרושות".

      - הטכנולוגיה בכיתה לא מביאה איתה גם חסרונות? למשל תלמידים שגולשים בפייסבוק במקום באתר הלימודי או שוכחים איך לכתוב בכתב יד מכיוון שהם כל היום על המקלדת?

      בן-הר: "ברור שיש גם סכנות ואפשרויות של ניצול שלילי. אנחנו עובדים בהרבה כיתות בהן יש מחשב לכל תלמיד, וברגע שיש מטלות – התלמידים עובדים. בוודאי אם נותנים להם מטלות מעניינות ומאתגרות ולא סתם שינון של חומר".

      ד"ר רימון: "הטכנולוגיה משתלטת על תחומים רחבים בחיים אם נרצה או לא. החוכמה היא לחנך את הילדים להשתמש בה בצורה מושכלת. אנחנו לא רוצים להכניס אותה באופן גורף, אלא רק איפה שיש לה ערך מוסף. אנחנו רוצים לחנך את התלמיד לדעת להתמודד איתה. אם הוא רואה היום טקסט דיגיטלי באינטרנט - הוא בסביבה של המון גירויים, וישר לוחץ על מיליון לינקים. אנחנו רוצים לחנך אותו לבוא לטקסט עם אסטרטגיה, שלא ילחץ באופן היסטרי על קישורים. שידע שהוא נמצא בסביבה עם גירויים וצריך להתגבר על זה. לא לתת לטקסט להוביל אותו אלא שהוא יוביל את התהליך שהוא עובר דרך הטקסט. התלמיד צריך לקבל את כל הכלים כדי להתמודד עם הנושאים האלו בצורה המיטבית".