עולם חדש ומופלא

Civilization V כבר כאן. הכותר האחרון בסדרה ותיקה של משחקי אסטרטגיה מבוססי תורות, המהלכים על התפר הדק בין משחקי בניית אימפריה לבין משחקי-הלוח הישנים דוגמת Stratego מנסה, כמו קודמיו, לשלב בין הנטיה הטבעית שיש לנו מילדות לבנות מגדלים ענקיים ומפוארים, לבין הרצון המתחרה לבנות צבא גדול וצמא דם כדי להרוס את מגדליהם של כל האחרים.

האנשים המוכשרים ב-Firaxis עבדו שעות נוספות בהטמעת שינויים והתאמת קונצפטים חדשניים למהדורה האחרונה של הקלאסיקה שלהם, והניסוי שלהם נראה על פניו כמוצלח – לפחות אם לשפוט לפי השקיות מתחת לעיניים שלי וההזנחה הכמעט-גורפת של כל תחום אחר בחיי מזה כשבועיים.

הרעיון בבסיסה של סדרת Civilization פשוט: אתם המנהיגים של אחת מ-18 התרבויות במשחק, ותפקידכם הוא לבנות אימפריה רחבת היקף, בעלת מורשת גאה, שתשרוד עד קץ הימים. עליכם להוביל את האימפריה שלכם מימי תקופת האבן ועד לעתיד בו מתהלכים רובוטי מוות ענקיים בשדות הקרב (זה לא נאמר בצחוק, היחידה הקרבית החזקה ביותר במשחק נקראת Giant Death Robot), תוך ניסיון להגיע לנצחון באחת מ-5 הדרכים הפתוחות בפניכם: נצחון הזמן (להגיע לשנת 2050 עם הניקוד הגבוה ביותר), ניצחון תרבותי (לחקור עד הסוף חמישה ענפי התפתחות ולבנות פרוייקט מיוחד), נצחון מדעי (לשגר חללית לכוכב אחר), נצחון צבאי (לכבוש את בירת כל היריבים שלכם) או נצחון דיפלומטי (להיבחר כמנצח על ידי יתר השחקנים).

הגם שהימים הראשונים שלי עם המשחק לוו בתחושה משונה מן הסוג שמקבלים מיד לאחר שעוברים דירה ועדיין לא רגילים לקרוא לה בית, ותגובתי הראשונית הייתה להירתע מן השינוים שנעשו, אט-אט הבנתי את ההיגיון שמאחורי השיטיון והתאהבתי לחלוטין.

השינוי הבולט ביותר ב-Civilization V הוא בתחום הממשק. כך, למשל, במקום הרביעים שחילקו את שטח המשחק בצורה שרירותית למדי, המעבר למשושים מאפשר להרגיש שתנועת היחידות טבעית וחלקה יותר, כשהחלוקה גם מקנה למפה מראה מציואתי יותר באופן משמעותי.

מעבר לכך, תפריטי הפעולות מעוצבים בעיצוב ארט-דקו מיופף ומכוער, אשר אין חולק כי הוא מקנה אופי מיוחד וציורי לממשק הגרפי. יתרונם הגדול של התפריטים האלה על פני קודמיהם הוא בכך שהם מציגים לשחקן את כל המידע שהוא צריך לדעת לפני שהוא מקבל החלטה כלשהי, מבלי להעמיס עליו מידע בלתי חיוני. התפריטים החדשים מצמצמים למינימום את ההפרעות המיותרות ואינם כופים החלטה מידית על השחקן, כשבכך הם ומאפשרים לו לקבוע בעצמו כיצד לנהל את התור שלו במשחק, ועל ידי כך להגיב טוב יותר להתרחשויות בשטח.

גם אופי ניהול הקרבות עודכן: אי אפשר לאכלס משבצת משחק עם יותר מיחידה קרבית אחת בסוף כל תור (אם כי עדיין ניתן להעביר יחידות צבאיות דרך משבצות מאוכלסות), ולכן חייבים להציב את כוחות הצבא בפריסה אסטרטגית אמיתית, כאשר היחידות הקדמיות מגינות על העורפיות והתוקפות מרחוק (הקשתים שלכם יכולים סוף כל סוף לתקוף מטרות המרוחקות מהם יותר ממשבצת אחת!). גם כיבושן של ערי האויב הפך עתה למבצע צבאי מורכב, שכן הערים עצמן הן בעלות דירוג קרבי מרשים ויכולות להגן על עצמן מפני התקפות בכוח הרסני.

Civilization V אף מפגיש אתכן לראשונה בסדרה עם ערי-המדינה, מדינות קטנות שנשלטות על ידי המחשב ושאינן מהוות מתחרות ישירות לאימפריות שלכם או של אויביכם. ככל שהקשרים ביניכם לבין הערים הללו טובים יותר תגלו שהן מעניקות לכם בונוסים שונים ומשמעותיים, וככל שהקשרים ביניכם רעים יותר, עליכם להיות מוכנים למלחמה...

יחד עם זאת – לא הכל מושלם. המשחק עצמו כבד מאד, ודורש מחשב חדש מאד בכדי לרוץ בצורה חלקה. המולטיפלייר שלו מלא בבאגים שונים ומשונים ההופכים את המשחק בו – כרגע, לפחות – לבלתי אפשרי, ולא אחת נזרקתי החוצה ל-Windows בעקבות שגיאה זו או אחרת. יחד עם זאת, אלו הם חבלי הלידה המאפיינים כמעט כל משחק בהיקף כזה, אשר יש לצפות כי הם יתוקנו בעדכון בשבועות הקרובים.

אך חוץ מזה, הכל כרגיל. לכל הדברים החדשים שנוספו בסדרה והשינוים בה מתרגלים אחרי שעות משחק בודדות (שיעברו לכם, כמובן, בישיבה רצופה עד השעה 4 לפנות בוקר), אתם תקבלו חווית משחק שהיא מצד אחד שונה לחלוטין ממה שהתרגלתם לקבל עד כה ממשחקי Civilization, אך מצד שני נראית פשוט כמו המשך טבעי שלה. אם, מנגד, אתם נמנים על קהל האנשים שעבורם המילה Civilization מציינת שיעור אנגלית ומשחק אסטרטגיה הוא "סטארקראפט", אל דאגה - אין לכם הזדמנות טובה יותר להיכנס לעולם המופלא והקסום של Sid Meier מאשר עכשיו.