כנס Contech 2010 מדכא אותי. הוא התחיל רק לפני שעה, וכבר משרה אווירה של דכאון. הסיבה היא שני הנאומים הראשונים שבו: אלו שלאריק האגרס מ-BBC ומשה ליכטמן ממיקרוסופט. הנאומים הדגימו לי שוב - באמצעות עזרים ויזואליים מרשימים - את אחת הבעיות של הפיכת העולם לכפר גלובלי קטן: אנחנו מתחילים לקנא.
אריק האגרס דיבר על ההכנות של BBC - רשות השידור הבריטית, לאולימפיאדת 2012. חוץ מדכאון שנובע מהשוואה בין מצבה של ה-BBC לבין מצבו של הערוץ הראשון, כל שקופית ושקופית בהדגמה של האגרס, כל מוצר חדשני שהוא הציג, הזכירו לי שהסכמי תוכן קיימים לא יאפשרו לי להשתמש במוצרים האלה. גם המצגת של משה ליכטמן הייתה מלאה בתמונות: של Hulu, של נטפליקס, של Zune. גולת הכותרת הייתה ההדגמה של קינקט - הבקר החדש מבית מיקרוסופט. ליכטמן רקד לצלילי ליידי גאגא ואמר שהמוצר הוא "התגשמות החלום האישי" שלו. ואז הוא שאל מי רוצה לנסות? לא התנדבתי. הוא אמר שמי שרוצה לנסות, שיגיע לאירוע של מיקרוסופט בסוף החודש. באילת. אפילו יהיו שם כמה מכשירים!
הם מדברים על השירותים האלה בשמחה ובהתלהבות ניכרת. משה ליכטמן מספר בחדווה על חווית האקס-בוקס לייב, שמחברת בין אנשים באזורים שונים בעולם. אריק האגרס אומר שבמהלך אולימפיאדת 2012 יוכלו אנשים לראות את כל התחרויות שירצו על מסך הטלוויזיה, המחשב, האייפד והאייפון. אה, רגע, רק אם הם בבריטניה. ואני יושב שם, ומקנא. מקנא בעושר החוויות, מקנא בקלות הגישה לתוכן. מתעצבן מכך שהדוברים לא מתייחסים כלל לישראל בנאומיהם. אל מי הם מדברים?
אין דבר כזה - צרכן מדיה גלובלי, פשוט כי חלקים כל כך גדולים מהתוכן נעולים בהסכמים אזוריים מיושנים, מוגנים על ידי אנשים שמפחדים מהשתלטות האינטרנט כפלטורמת הפצה כי היא תגרום להם לפשיטת רגל. הם ייכנעו, בסוף, לא תהיה להם ברירה. המודלים השתנו, הכפר הגלובלי יגיע באמת, אבל זה עדיין לא קורה.
בינתיים חייבים לזכור שהמצב אצלנו אמנם לא אידאלי, אבל גם לא כל כך רע. ספקיות תוכן הוידאו במדינה לא מאוד מפגרות מבחינת היצע שירותים, כשחלק מהם (StartOver של HOT, למשל) מאוד מתקדמים גם יחסית לעולם. חוויות רשת התקדמו גם הן (וואלה! yes, ו-Ynet Hot הן דוגמה טובה) ומפיקים של ערוצי טלוויזיה הבינו שלא יוכלו להתמודד עם הפיראטיות אם לא יביאו את הסדרות ה"חמות" בזמן, כשהם מספקים חוויה טובה יותר מהורדת הפרק מביטורנט, ובהפרש זמן נמוך מספיק כדי להצדיק את ההמתנה.
אז עד שהמהפכה האמיתית תגיע, אנחנו נצטרך להיות עיוורים וחרשים בצורה סלקטיבית. להתעלם מכך שביותר מ-30 מדינות בעולם יש אקס-בוקס לייב ושיווק רשמי של אקס-בוקס, מכך שהאמריקאים יכולים לראת את הטלוויזיה שלהם ב-Hulu על הפלייסטיישן 3 ומכך שיש שפות שאשכרה נתמכות על ידי מוצרים גם בדור הראשון שלהם (אני מסתכל עליכם, מוצרי אפל, יחד עם Windows Phone 7 ואנדרואיד). ואז, יום אחד, נפתח את העיניים והאוזניים, וכל זה יהיה גם בישראל.
באנו לקנא
8.11.2010 / 11:46