פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בשם השוויון

      מי אשם בכך שתצטרכו לשלם 35 שקלים על דברים שתקנו מאי ביי ואמזון? ואל מי יילך הכסף? כל התשובות בפנים

      בימים האחרונים אנחנו שומעים לא מעט על הכוונה של דואר ישראל להתחיל לגבות כסף על חבילות שערכן נמוך יותר מ-50 דולרים. מס חדש? הוראות מסתוריות? לא באמת. וואלה! TECH עושה לכם סדר בבלאגן, ומסבירה אל מי יועבר הכסף שלכם.

      המצב היום

      נכון לעכשיו, מותר לכל אדם בישראל לייבא פריט באמצעות דואר חבילות, כל עוד הדברים שבחבילה לא נכללים ברשימה של דברים האסורים לייבוא, משקל החבילה לא עולה על 20 קילוגרמים ומי ששלח הצהיר על תכולת החבילה.

      ההצהרה זו, בה שואלים את השולח גם לגבי ערכו של מה שנמצא בחבילה, משמשת את המכס כשהחבילה מגיעה לארץ. על כל החבילות שערכן – כפי שכתוב בהצהרת הערך - נמוך יותר מ-50 דולרים (לא כולל טבק ואלכוהול) לא גובה המדינה מיסים. אגב, גם על חבילות שערכן מגיע ל-75 דולרים אין מס, אך ורק אם אלה ספרים, מוצרי הלבשה או הנעלה שנשלחו כשי, ללא תמורה, מאדם פרטי. אלו רק חלק מההוראות ובקישור המצורף למטה תוכלו לבדוק את השאר.

      ומה לגבי התהליך עצמו?. מישהו צריך לבצע אותו: להעביר את ההצהרות ולטפל בתקשורת מול המכס. אנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו, או – כפי שקורה במרבית המקרים – להסמיך את חברת השליחויות (או מי מטעמה) לעשות את זה עבורנו. זהו תהליך אוטומטי, בדרך כלל :– תנאי השירות של החברות, עליהן חותם השולח, כוללים את הסעיף המדובר.

      הבעיה

      ההוראות של המכס דורשות, נכון להיום, מכל חברה שמביאה חבילות לישראל להעביר רישום אודותיהן למכס. במקרה של כל החברות, למעט דואר החבילות של דואר ישראל, מדובר ברישום ממוחשב, שנמצא באחריות החברה. במקרה של דואר ישראל, המצב שונה מעט.

      כיוון שעד 2006 הייתה דואר ישראל רשות ממשלתית ולא חברה מסחרית (שנמצאת בבעלות המדינה), התהליך שאותו עברו חבילות שהגיעו דרך הדואר נעשה על ידי אנשי המכס. אחרי הכל, כולם עובדים עבור אותו הבוס. המעמד של הדואר אמנם השתנה, אך ההליך לא, וגם עכשיו אנשי המכס מטפלים – ידנית ברישום של חבילות דואר ישראל, למעט אלה של שירות ה-EMS המהיר.

      מה שיקרה בעתיד – עדיין לא ברור מתי, הוא שהתהליך הזה יהפוך להגיוני יותר. אנשי המכס יפסיקו לטפל בחבילות של דואר ישראל בהליך ידני, וכל התהליך הזה ימוחשב – כמו עם החברות האחרות. חברת געש, קבלנית של דואר ישראל לנושאים אלה, תעביר את המידע כמו שפדקס ו-UPS מעבירות אותו היום.

      משלמים בשם התחרות

      אין כאן מס חדש שמוטל על יבוא חבילות. מה שהמדינה עושה, זה להכריח את דואר ישראל לנהוג כמתחרותיה, ולהעביר את החבילות שאתם מקבלים דרך תהליך אותו עוברות החברות האחרות. הדואר יידרש לשלם לחברת געש על הליך שכיום אנשי המכס מבצעים עבורה בחינם, ואת הכסף הזה תשלמו אתם. זהו המקור של העמלה, שתעמוד על כ-35 שקלים (ולא כ-38, כפי שפורסם מוקדם יותר) עבור כל חבילה שתגיע בדואר חבילות לישראל. הרווח היחיד שהמכס יראה מהסיפור הוא תשלום של "עמלת מחשב" על טיפול ברשומון אותו געש תעביר.

      המיסוי יביא למצב חדש, כך שבמשלוחים שערכם נמוך יותר מ-50 דולרים, חברות משלוח שאינן דואר ישראל תהיינה האפשרות העדיפה לפעמים. משלוח דרכן אמנם יקר יותר, אבל חלקן מרשות לעצמן פשוט לא לגבות את אותם דמי הטיפול - שבדואר יעמדו על 35 שקלים - על משלוחים זולים וקטנים יחסית. כך, למשל, פדקס לא גובה דמי טיפול (למעט דמי משלוח, כמובן) עבור חבילות שערכן נמוך מ-50 דולרים, ומשקלן נמוך משלושה קילוגרמים.