בניגוד לתחומים אחרים, שבהם אנחנו מפגרים מאחור ביחס למדינות העולם המערבי - תחבורה ציבורית, תשתיות, דיור, שירותים צרכניים ואחרים - בכל הקשור לאינטרנט אנחנו מהמדינות המתקדמות בעולם. רמת החדירה בישראל לאינטרנט היא מהשיעורים הגבוהים בעולם: שיעור ניכר מהצרכנים הישראלים עושים באינטרנט שימוש יומי קבוע בתהליך קבלת ההחלטות שלהם - החל מאיזה כלי רכב לרכוש, דרך איזה גן לרשום את הילד וכלה באופן שבו אנו משלמים את החשבונות החודשיים. מחקר שערכה חברת TNS העולמית, חברה בת בקבוצת הפרסום והשיווק הגלובלית WPP, מציג את הגולש הישראלי ביחס למקביליו בעולם. על המחקר עובדים ב-TNS העולמית זה כשנה, והסקר עצמו נערך באוגוסט האחרון ותוצאותיו כעת מתפרסמות לראשונה בישראל, שהיא אחת מ-46 מדינות שלקחו חלק בסקר.
"זה סקר שמייצג 88% מהגולשים בעולם", אומרת חנה גוטליב, יו"ר TNS-טלסקר. בישראל השתתפו בו 1,000 איש בני 16-60 בראיונות עומק. בסך הכל לקחו בו חלק 50 אלף גולשים ברחבי העולם. "הנסקרים השיבו על עשרות שאלות הקשורות באורח החיים הדיגיטלי שלהם לפי מאפיינים של דמוגרפיים, צרכים ועמדות, תדירות שימוש באינטרנט במחשב ובאינטרנט בסלולרי. כמו כן, פירטו הנסקרים לגבי הפעילויות שלהם ברשת מדי יום", אומרת גוטליב. לדברי גוטליב, "המחקר בוחן את האינטראקציה בין המדיות האחרות לבין האינטרנט. למשל, הקשר בין פרסומות בטלוויזיה וההתנהגות ברשת. יש כאן לראשונה הסתכלות מהם הצרכים שמניעים את הגולשים לעשות פעילויות מסוימות".
אילן רם, מנהל הפיתוח ב-TNS-טלסקר, אומר כי "מהמחקר עולה שאנחנו מהבולטים בעולם בשימוש באינטרנט, אבל גם מהצרכנים הביקורתיים בעולם כשזה מגיע לשימוש ברשת: אנחנו מאוד ביקורתיים באופן שבו מותגים מנסים ליצור עמנו קשר באמצעות האינטרנט, וערים לנושא פרטיות". אחת התופעות הבולטות בישראל בשנתיים האחרונות היא צמיחה מואצת של רשתות חברתיות. "כשבודקים את המניעים של הישראלים להצטרפות לרשתות חברתיות, רואים כי הסיבה העיקרית לכך היא הקשר עם הסביבה והחברים", אומר רם. "השיתוף מעניין את הגולש הישראלי. לעומת זאת, לגולשים במדינות אחרות יש סיבות אחרות לפעילות ברשתות חברתיות", אומר רם. "בספרד, למשל, הסיבה העיקרית שמניעה את המשתמשים היא צריכת בידור. פייסבוק נהפך עבור הספרדים לאמצעי בידור בעיקרו - מולטימדיה, תכני וידיאו ומוסיקה - מה שקורה פחות בישראל". לדברי גוטליב, "עד עכשיו מחקרי האינטרנט הגלובליים התייחסו לצרכנים כאל אוסף של הקלקות, אבל צרכנים הם לא אוסף של הקלקות. הם אוסף של אנשים שיש להם צרכים, רצונות ושאיפות. המחקר מראה מה מניע אותנו ומה הצרכים שלנו ברשת".
האינטרנט הדיח את הטלוויזיה
הסקר מדרג את שלושת אמצעי המדיה הגדולים בעולם מבחינת שיעור השימוש בהם, בחלוקה על פי מדינות. מהסקר עולה כי האינטרנט (הנייח והנייד) כבש את ראש טבלת אמצעי המדיה העולמית בהיקף שימוש יומיומי. פרט למדינות אחדות, כשהבולטת שבהן היא הודו, שלושת אמצעי המדיה הגדולים בכל מדינה מבחינת היקף שימוש יומיומי הם האינטרנט, הטלוויזיה והרדיו.
הגלישה באינטרנט - בין אם באמצעות מחשב ובין אם בסלולר - היא פעילות המדיה הרחבה בישראל: יותר אנשים מצהירים כי הם נכנסים לאינטרנט לפחות פעם ביום מאשר אנשים שפותחים טלוויזיה פעם ביום, או קוראים עיתון. בישראל יש כ-4.5 מיליון גולשים, וכמעט 80% מהם מעידים כי הם נכנסים לאינטרנט לפחות פעם אחת ביום, מדי יום. זאת, לעומת 64% מהם שאומרים שהם צופים בטלוויזיה לפחות פעם אחת ביום, מדי יום; ו-50% שאומרים שהם מאזינים לרדיו פעם אחת ביום לפחות. העיתונים מדורגים במקום הרביעי מבחינת סדר השימוש - 38% בלבד אומרים כי הם קוראים עיתון פעם ביום לפחות, מדי יום.
ביחס לעולם, הישראלים הם צרכני מדיה בולטים: פרט לקריאה במגזינים, שבישראל תרבות זו נפוצה פחות, בכל הקשור לשימוש היומיומי בשאר אמצעי המדיה אנחנו מובילים על הממוצע העולמי. בעוד שהממוצע הגולשים העולמי שנכנסים מדי יום לאינטרנט הוא 61% מהגולשים, בישראל מדובר ב-79%. 54% מהגולשים בעולם אומרים שהם צופים לפחות פעם ביום בטלוויזיה, בעוד שבישראל מדובר על 64% מהגולשים