לאוזניכם בלבד

חיפוש אוזניות יכול להפוך לסיוט, גם אם לא אכפת לכם באמת מאיכות הצליל. מגוון רחב של עיצובים וסוגים, יחד עם פוטנציאל של כאבי אוזניים מעצבנים, מאלצים אותנו לעיתים להתפשר על הנוחות. כותב שורות אלה, למשל, לא יכול לסבול אוזניות כפתור, ואוזניות גדולות הופכות למעיקות בזמן ההליכה. הפשרה – אוזניות In Ear, אך אלה עשויות לגרום לכאבי אוזניים לאחר מספר שעות שימוש רציף.

אך אי שם, יש קטגוריה נוספת – רק שלרבים מאיתנו אין גישה אליה. מדובר באוזניות שמותאמות לאוזניים שלכם. בדרך כלל, התהליך הזה כולל הליכה למומחה, ששופך סיליקון לאוזן שלכם ועושה "הדפס" של פנים האוזן. לאחר מכן, על פי ההדפס הזה מכינים את הדבר האמיתי. לשיטה הזו שני ייתרונות: הראשון הוא שהאוזניות מתאימות בול לאוזניים שלכם, מה שאמור למנוע כאבים שנובעים משימוש ארוך-טווח. היתרון השני הוא באטימה – האוזניות האלה אמורות לאטום את תעלת האוזן בצורה הרבה יותר טובה מאוזניות רגילות, ולסנן היטב רעשים חיצוניים.

גם החסרונות, יש לומר, ברורים למדי: הטרחה שבהכנת האוזניות האלה, והמחיר הגבוה-מאוד שגובים בדרך כלל על הכנתן. חברה בשם Sonomax, שהתעסקה עד עכשיו בעיקר באטמי אוזניים מקצועיים, חושבת שמצאה את הפתרון לשתי הבעיות האלה. לפני מספר שבועות, יצא לנו לנסות אותו על אוזנינו.

שמן של האוזניות האלה הוא Eers, ומאחוריהן מספר פטנטים מעניינים, שמטרתם לאפשר לכם להכין אוזניות מותאמות אישית בלי עזרה של איש מקצוע, תוך 5 דקות. כשפותחים את הקופסה של ה-Eers לראשונה, אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באוזניות שנכנסות אל תוך האוזן, עם רצועה עילית גדולה ומסורבלת במיוחד, אך אין זה נכון. בסופו של התהליך, תנתקו את האוזניות מהרצועה, ותוכלו לזרוק אותה לפח.

התהליך הוא כזה: בתוך שני מיכלים שנמצאים בצידי הרצועה ישנו סיליקון נוזלי. אותו הסיליקון, רק במצב יבש, מרכיב את מה שנראה כמו האוזניות ונכנס לאוזניים שלכם בזמן ההכנה. ברגע שתשימו עליכם את הרצועה, ותורידו את מתגי המיכלים, הסיליקון הנוזלי יתחיל לזרום מטה אל האוזניות. אלה תחלנה להתנפח, כשהן בתוך האוזן שלכם, ולאחר שתושג האטימה המלאה, הסיליקון יתחיל להתייבש. כעבור 4 דקות, תוכלו להוציא את האוזניות, כשהן בצורת פנים האוזן שלכם, ולהיפתר מהמיכלים.

התהליך הזה נשמע פשוט, והוא אכן כזה. כל מה שצריך זה לא לדבר במהלך 4 הדקות בהן הסיליקון זורם לאוזניות, על מנת שהוא יתייבש כשתעלת האוזן נמצאת במצב "הטבעי" שלה, ולא כשהלסת זזה לפה ולשם. גם ניתוק האוזניות מהרצועה הנו קליל, והעובדה שהסיליקון לא נוגע באוזניכם (אין סכנת התפוצצות בתוך האוזן, לדברי אנשי החברה, ויש להם תעודות כדי להוכיח זאת).

אחרי מספר שבועות של שימוש, אנו יכולים להגיד שמבחינת נוחות, מדובר בהחלט בעולם השונה מזה של האוזניות ה"רגילות". אם אין לכם סלידה מאוזניות פנים-אוזן באופן כללי, זהו כנראה הפתרון הנוח ביותר שתוכלו למצוא במחיר הנמוך מ-1,000 שקלים. הבעיה היחידה שיש לנו עם האטימה של Eers היא איכותה – קצת מפחיד ללכת עם האוזניות האלה ברחוב, כי גם בעוצמת צליל בינונית לא תשמעו שום דבר מרעשי הסביבה, ותהיו מודעים הרבה פחות למה שקורה סביבכם.

ומה באשר לסאונד עצמו? כאן מדובר בביצועים קצת פחות טובים. הדגם שקיבלנו לבדיקה הוא הפשוט-יותר, עם דרייבר אחד שנותן קצת יותר מדי דגש על בס, לטעמנו. יש לומר שהוזהרנו מראש על ידי אנשי החברה כי הדבר נעשה בכוונה, על מנת לקסום לקהל צרכני. דגם יקר יותר כולל שני דרייברים, ותוכנן לשחזור צלילים "שטוח" – השמעה מדויקת של הצליל.

אז האם ה-Eers שוות את המחיר שלהן, שעומד כיום על 200 דולרים (300 דולרים לדגם היקר)? עבורנו, התשובה היא "כן" וודאי. אחרי שנים של כאבי אוזניים, היינו שמחים להשקיע סכום כזה תמורת צליל טוב (אך לא מצוין) ונוחות מרבית.

הערה: ה-Eers לא נמכרות כיום בישראל. ניתן להשיגן באינטרנט ובחנויות לכלי מוזיקה בארה"ב.