בינוני זה הטוב החדש

איך הופך שיר בינוני של ילדה בת 13 ללהיט עם יותר מ-50 מיליון צפיות ביוטיוב? על שאיפה לבינוניות ופיצוח מתכון ההצלחה

  • רבקה בלאק
דניס ויטצ'בסקי

"זמר ההיפ הופ שחום העור שמופיע לרגע במערכה הראשונה, יככב במערכה השלישית." –חוק הבינוניות הראשון של ARK

בזמן שאני כותב את הטור הזה, אלפי אנשים יראו את הקליפ Friday של רבקה בלאק (56,663,972 צפיות). בלאק, שפרצה לתודעה של עולם האינטרנט לפני שבועות אחדים, הפכה לסלבריטי לא בזכות הקול שלה, וגם לא בזכות המראה. ההישג של הנערה הצעירה הזו גדול הרבה יותר: היא התגשמות החלום האמריקאי.

כשהוריה של רבקה בלאק שילמו 2,000 דולר לחברות ARK כדי שזו תפיק לבת שלהם קליפ כמתנה ליום הולדת, הם כנראה לא חשבו להתחיל כך את קריירת השירה של בתם. בסופו של דבר, כל המעורבים בדבר יודעים שלרבקה בלאק אין כשרון שירה מדהים, בוודאי לא כזה שמצדיק מעמד של סלב. ו-ARK, ששמה המלא היא ARK Music Factory (בית חרושת למוזיקה) עשו את מה שהם עושים כל פעם, הכניסו את השיר לפס הייצור שלהם.

התוצאה הייתה, ובכן, כמו כל שיר אחר של החברה, זיכוך של אלמנטים עכשוויים בפופ. זה מתחיל בשימוש באואוטיון – טכנולוגיה שיכולה להפוך כל קול לסביר, תוך השמטת חלק ניכר מהייחודיות שלו; ממשיך במנגינה פשוטה להפליא שתוכל להיתקע במוחותיהם של כולם; עובר דרך מקצב ההיפ-הופ שמגיע בחלק השלישי של השיר, ומועבר בדרך כלל על ידי אפרו-אמריקאי חסון; ונגמר במילים הלא משמעותיות בכלל.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

התקרחות נשית היא בעיה רצינית - אך יש לה פתרון טבעי וקבוע

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

אבל אז משהו קרה

תוכנית הטלוויזיה האמריקאית Tosh.0 מראה לצופים האמריקאים סרטוני יוטיוב מצחיקים. הקליפ של בלאק פורסם בבלוג התוכנית לפני כשבועיים, תוך ציון לגנאי של המילים המטומטמות. לכדור השלג שהחל בעקבות הפרסום, אף אחד כנראה לא באמת ציפה. ביקורות במגזיני מוזיקה, הופעות אורח בתוכניות בוקר וערב – רבקה בלאק הפכה בין לילה למפורסמת בזכות הקליפ שלה, שזכה לתואר "השיר הגרוע בעולם".

בואו נשים את הדברים על דיוקם, הקונצנזוס הוא ש-Friday אינו באמת השיר הגרוע ביותר בעולם, למרות שהתואר הזה הוצמד לו על ידי כמה אנשים. ביוטיוב עצמו יש אלפי שירים עם יותר זיופים, או מילים יותר מטופשות. אז מה הופך את פריידיי למיוחד? כמו בכל תופעת רשת, אי אפשר להצביע על סיבה אחת וודאית. אך לכותב שורות אלה יש תיאוריה.

"פריידיי" הוא, ככל הנראה, שיר הפופ הבינוני, השבלוני במובהק והסטנדרטי ביותר שהצליחה אומת האינטרנט למצוא, עם מילים חסרות משמעות אמיתית. "אני נוהג, נוהג, כן כן/נתיב מהיר, מחליף נתיבים, יש מכונית בצד" ו-"מחר יום שבת/ואחר כך בא יום ראשון/אני לא רוצה שהסופ"ש ייגמר" הן המקבילה המוזיקלית של דו"ח מעקב של השב"כ אחרי פקיד עם קשרים רופפים לחמאס: מתישהו אולי יקרה משהו מעניין, אבל בינתיים מחשבים את המס.

הבינוניות הזו, שמאפיינת את רובנו בתחום השירה (סטטיסטית, רובנו זמרים בינוניים), גרמה לכך שמרגע בו השיר זכה לפרסום מינימלי, החל להתגלגל כדור שלג של תובנה חדשה. הרי מה שרבקה בלאק עשתה, גם אנחנו יכולים לעשות. לא צריך פיתוח קול, לא צריך סדנת כתיבה - כל מה שצריך זה 2000 דולר לבית חרושת מוזיקלי, וקצת מזל בתחום הפרסום.

מעכשיו, כדי להתפרסם לא צריך להיות מוכשר במיוחד (ראו ערך אמנות), ולא צריך להיות גם מוזר במיוחד (ראו ערך ריאליטי) – אפשר להיות גם בינוני במיוחד, כמו רבקה בלאק. החלום האמריקאי, שכל כולו הצלחה אישית, קיבל באמצעות "פריידיי" פסגה חדשה שעליה אנשים יכולים לטפס, פסגת הבינוניות. ויש לי חשש שבקרוב נראה אנשים שמתחרים בטיפוס על ההר הזה. רק שלא ישכחו לקחת עמם אפרו אמריקאי חסון עם כשרון מינימלי בתחום ההיפ הופ, הם יצטרכו אותו בבית השלישי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully