ארצות הברית לא מרוצה מכך שאתם מפרים זכויות יוצרים. משרד סחר החוץ האמריקאי שוב הגדיר את ישראל כיעד חשוב למעקב בדו"ח השנתי שעוסק בשמירה על זכויות יוצרים. יחד עם ישראל, נכנסו לרשימה גם סין, רוסיה, אלג'יר, ארגנטינה, קנדה, צ'ילה, הודו, אינדונזיה, פקיסטן, תאילנד ווונצואלה.
הסיבה במקרה של ישראל דווקא לא קשורה לגניבת משחקים וסרטים, כי אם לתעשיית התרופות הישראלית ולנהלי רישום פטנטים. אך גם הפיראטים סובלים מנחת זרועה של מעצמת התוכן הגדולה בעולם.
"ארה"ב מעודדת את ישראל לאשרר וליישם את אמנות האינטרנט של ארגון זכויות היוצרים העולמי" נכתב בדו"ח. אם תעשה זאת, יתחזק משטר ההגנה על זכויות היוצרים, וייתן לבעלי זכויות אפשרויות אכיפה אפקטיביות נוספות נגד הפרת זכויות ברשת". בנוסף, ארה"ב מעודדת את ישראל לשנות את חוק זכויות היוצרים שלה, כך שיעגן פיצויים בחוק". הדוד מאמריקה אף "מפציר בישראל להכיר בכך שבתי עסק נושאים באחריות פלילית לפיראטיות של משתמש קצה". אה, ו"ארה"ב מעודדת את ישראל לאכוף החלטות משפטיות שמחייבות מפעילי כבלים לפצות בעלי זכויות על שידורים חוזרים לא מורשים של אותות טלוויזיה המכילים את עבודתיהם, ולהקים מערך פיצוי הוגן על שידורים חוזרים נוספים".
שני הסעיפים האחרונים הם, בעצם, אלה שרלוונטיים למשתמש הקצה. הראשון שבהם נועד לאפשר לתבוע ספקי שירות על פיראטיות של משתמשים, מה שיפיל את האחריות לאכיפת זכויות יוצרים על חברות כמו ספקי אינטרנט ותשתית, ויחייב אותן להתגונן באמצעות התערבות בתעבורת האינטרנט שלכם. הסעיף השני נועד לדרוש מחברות הטלוויזיה המקומיות פיצויים על חיבורים ושידורים פיראטיים.
חשוב להבין כי לא באמת מדובר בהמלצות בלתי מחייבות. כך, למשל, הפעיל משרד סחר החוץ סנקציות יבוא נגד אוקראינה לפני כעשור, לאחר שזו לא פעלה למיגור פיראטיות בתחום המוזיקה. בנוסף, ארה"ב עשויה לפתוח בהליך סכסוך דרך ארגון הסחר העולמי בעקבות הפרה של הסכמי זכויות יוצרים.
דו"ח פתוח, הסכם סודי
בשנים האחרונות, מנסה ארצות הברית פעם אחרת פעם לכפות את הדרך שלה לשמירה על זכויות יוצרים על שאר העולם. הדו"ח שיצא היום הוא אחת משתי הזרועות העיקריות באמצעותן הדבר מתבצע, כשהזרוע השניה היא הסכם ה-ACTA.
ההסכם, שהחל להתגבש ב-2006 ביוזמת ארצות הברית, נועד ליצור סטנדרט אחיד של אכיפת זכויות יוצרים, תוך יצירת גוף חדש שיאכוף את ההחלטות. למרות הניסיונות לשמור על הדיונים בין המדינות המנסחות את ההסכם בסוד, כל טיוטה שלו עד כה דלפה לרשת, וזכתה לביקורת קשה הן מצד פעילי קוד פתוח והן מצד פעילי זכויות האדם. תקנות בהסכם צפויות להרחיב את מידת האחריות של מאחסני התוכן במקרה של הפרת זכויות, לעודד ספקיות אינטרנט לאסוף מידע על משתמשיהן, ולהפוך עבירה על זכויות יוצרים לפלילית. לטענת המתנגדים להסכם, לאחר שייחתם תנסה ארה"ב לכפות אותו על מדינות עולם שני ושלישי כתנאי להסכמים מסחריים אחרים.