פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פיראטיות: (לא) כל האמת

      ארגון הלובי של חברות התוכנה מנסה להפחיד אותנו עם נתונים חסרי משמעות על פיראטיות בישראל. עם שטויות כאלה, מי צריך ביטורנט?

      פיראטים, הם בכל מקום. דו"ח חדש של איגוד BSA שפורסם בסוף השבוע שעבר גורס כי " היקף הפירטיות בתוכנות למחשבים אישיים בשנת 2010 בישראל עומד על 31% ומסתכם ב-170 מיליון דולר". מספר מרשים ביותר, במיוחד כשמצרפים אליו את הצהרתה של עו"ד נעמי אסיא, היועצת המשפטית של הארגון, הטוענת ש"ככל שנצליח לצמצם את התופעה של פיראטיות תוכנה, כך ייטב לכלכלת ישראל".

      אז מה, מצב האומה עד כדי כך גרוע, שפיראטיות התוכנה מסבה נזק של 170 מיליון דולר בשנה? לא באמת. גם הטענה המרכזית השנייה שמתפרסמת כאן אינה מדויקת. כדי להבין למה, יש להבין מהו ה-BSA. "איגוד התוכנה העסקית" הוא לובי בינלאומי של חברות תוכנה גדולות, בו חברות ענקיות דוגמת אפל, אדובי ומיקרוסופט. עיקר עיסוקו נועד לצמצום פיראטיות תוכנה, בין השאר באמצעים מעוררי מחלוקת כמו מלשינון בו עובדים יכולים לדווח על מנהליהם. הדו"ח השנתי הוא עוד אחד מכלי התעמולה של הארגון.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

      קחו, למשל, את אותם 170 מיליוני דולרים מדוברים – "היקף הפיראטיות", על פי הארגון. מה המספר הזה מודד באמת? לא את הנזק האמיתי שהפיראטיות הסבה לתעשיית התוכנה, כי אם את הערך הכספי של כל התוכנות הפיראטיות, אילו היו נמכרות במחירי שוק. המספר הזה איננו רלוונטי בעליל. יש להניח שממש לא כל מי שמשתמש בעותק פיראטי של פוטושופ היה הולך וקונה אותו בהיעדר הפיראטיות.

      גם ההצהרה השניה, על כלכלת ישראל, לא באמת משקפת את המציאות. הכלכלה לא ממש תלויה בתעשיית תוכנה, ואם אתם מבזבזים את הכסף אותו לא בזבזתם על תוכנה על מוצר אחר בישראל, התרומה שלכם לכלכלת המדינה לאו דווקא נמוכה יותר.

      בהודעה לעיתונות שפרסם ה-BSA יש עוד כמה הצהרות מכעיסות. נטען שם, למשל, ש"כלכלות מתפתחות הפכו להיות כוח מניע מאחורי התופעה של פיראטיות תוכנה. שיעורי הפיראטיות בעולם המתפתח גבוהים פי 2.5 מאלה שניתן למצוא בעולם המפותח, והערך המסחרי של תוכנות פיראטיות (31.9 מיליארד דולר) מהווה למעלה ממחצית משיעור הפיראטיות העולמי". הנתון הזה מתעלם לחלוטין מהצורך של מדינות מתפתחות בתוכנות זמינות וזולות למטרת המשך התפתחותן. דווקא שם ה-31.9 מיליארד דולרים האלה ממש לא מתורגמים להפסד אמיתי.