הצעת חוק חדשה: כתבתם טוקבק? ניתן יהיה לגלות את כתובת המחשב שלכם ללא משפט

ועדת המדע של הכנסת דנה בהצעת חוק של משרד המשפטים, שמטרתה לעגן הליך חשיפת פרטי כותבים ברשת ללא משפט

פנחס וולף ודניס ויטצ'בסקי

כתבתם משהו רע על הבוס ברשת בצורה אנונימית? בקרוב הוא אולי יוכל למצוא ולתבוע אתכם בקלות רבה יותר. ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת דנה אתמול (ד') בתזכיר חוק של משרד המשפטים, שמטרתו לעגן הליך חשיפת פרטים של אדם ברשת. "חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית" עדיין לא עבר הצבעות בכנסת, ונכון לעכשיו הוא נמצא בשלב הדיונים על ניסוחו, בו גם האזרחים יכולים להשפיע עליו.

החוק מאפשר לכל אדם לפנות לספק שירות – כמו האתר בו אתם קוראים שורות אלה, למשל – ולטעון שתוכן שהופץ בצורה אנונימית פוגע בו או בזכויות קניין רוחני שלו. נכון לעכשיו, האתר לא מחוייב לספק למתלונן כזה אף פרט מזהה של כותב התוכן ללא צו של בית משפט. תחת החקיקה החדשה יהיה רשאי המתלונן לקבל "נתון טכנולוגי" ללא צורך בהליך שיפוטי כלהשו.

מהו אותו "נתון טכנולוגי"? בתזכיר החוק הוא מוגדר כ"חלק מפרוטוקול התקשורת, המאפשר איתור של מחשב או רשת שמהם הועלה תוכן". במילים אחרות, מדובר בכתובת IP – הכתובת הייחודית שהמחשב (או הנתב האלחוטי) שלכם מקבל כשהוא מתקשר עם ספקית האינטרנט שלכם.

יש לציין כי תיאורטית אין דרך לשייך כתובת IP למחשב ספציפי ללא עזרה של ספקית האינטרנט, לה הכתובת הזו שייכת - במיוחד במדינה כמו ישראל, בה מרבית הכתובות מתחלפות מדי פעם, ויש צורך בהצלבה של כתובת עם הזמן המדוייק בו התוכן פורסם. את הפרטים האלה תוכל ספקית האינטרנט עדיין למסור רק לאחר שתקבל צו. אך בו בזמן, כתובת IP, בהנחה והיא טרם התחלפה, יכולה לשמש פורץ כדי להשתלט מרחוק על מחשב או לפגוע ברשת שלו. בנוסף, ניתן לזייף כתובת IP, ובכך להפליל אדם אחר במעשה.

ברגע בו אדם פונה ומבקש לחשוף פרט טכנולוגי אודות מעלה התוכן, מציע החוק לקיים הליך טרום משפטי, בו האדם שאותו מנסים לחשוף יוכל לוותר על האנונימיות ולאשר חשיפה של פרטיו. כדי לעשות זאת, יחוייב הספק להודיע למנוי "ככל שהדבר אפשרי בנקיטת מאמצים סבירים", ולבקש את הסכמתו למסור את פרטיו.

בניגוד להצעות קודמות שהועלו בנושא, החקיקה הנוכחית לא מבקשת לראות בבעלי האתרים אחראיים לטוקבקים שנכתבים באתריהם, אך כאמור, בו בזמן מחייבת אותם למסור פרט העשוי להיות פרט מזהה על פי דרישה של המתלונן עצמו, ללא שום פניה לבית המשפט.

יש לכם מה להגיד על ההצעה? באתר "שיתוף הציבור" תוכלו להעביר את הערותיכם לועדת המדע

ההשלכות - רשת טובה יותר או רשת מסוכנת?

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ מאיר שטרית (קדימה), שתומך בחוק, אמר לוואלה! חדשות כי "המטרה היא לייצר מערכת איזונים מאוד עדינה, מצד אחד לשמור על אנונימיות ומצד שני לשמור על שמו הטוב וקניינו הרוחני של האדם. הכל הפקרות כאן? כמו שאתה רוצה לשמור על אנונימיות, צריך לשמור על השם הטוב. עדיף שבעלי אתרים יעמדו בפני בית משפט? הכוונה ליצור מצב שאדם ידע שהוא יכול לתת את הדין אם פוגע בכבודו של האחר מי שלא פוגע בשמו הטוב של האחר אין לו מה לחשוש".

אך מה עם התסריט ההפוך, בו גולשים יחששו לכתוב דברים, גם אם הם לא בגדר דיבה, משום שהאחר יוכל לחשוף את זהותם, גם ללא צו בית משפט? כך, לדוגמה, מעסיק יוכל לדרוש מאתר לחשוף את כתובת ה IP של עובד שכתב נגדו, גם אם הדבר לא מהווה דיבה. שטרית אמר בתגובה לטענה כי כותבי הטוקבקים יצטרכו להפעיל שיקול דעת אלו דברים לכתוב בטוקבקים.

לדברי ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), שהגיש חקיקה דומה והסכים לתמוך בחקיקה של משרד המשפטים, השאלה לא הוכרעה היום, והיא תגיע לדיון בישיבה הבאה בנושא. בכל מקרה, לדבריו, "אם אדם רוצה לכתוב תגובות אנונימיות, הוא מספיק מתוחכם לכתוב ממחשב שה-IP לא יחשוף אותו. גם משרד המשפטים אומר שההצעה היא לקריאה ראשונה בלבד ולאחר מכן יתקבלו הערות על תזכיר הצעת החוק וכל ההערות יישקלו מחדש. מה האלטרנטיבה? אם לצורך ה-IP צריך ללכת לבית משפט, הנזק של האתרים יהיה הצורך בהגנה. הרצון של החוק הוא לא לטפל באתרים, אנחנו רוצים להתעסק עם המעוול. צריך כאן איזון בין חופש הדיבור, ואני בעד שמירת אנונימיות כל עוד זה לא פוגע בחוק, לבין זה שאני לא רוצה שיתחילו להעסיק מחלקות של משפטנים באתרי האינטרנט כדי להתמודד עם מי שרוצה לתבוע. השאלה לא הוכרעה היום, היא תוכרע לקראת שניה ושלישית ויצטרכו לגבש את המידתיות".

עו"ד יהונתן קלינגר מעמותת אשנב - "אנשים לשימוש נבון באינטרנט" - מסר כי "הצעת החוק מציגה מספר בעיות והראשונה בהן היא החשיפה האוטומטית, בלי צו של בית משפט, של נתוני תקשורת על אודות גולשים. בין היתר, אם הצעת החוק תתקבל, כל אדם יוכל לפנות לאתר אינטרנט בו פורסם כל תוכן ולבקש את כתובת הIP וכל מיני נתונים מזהים. לדוגמא, די בכך שיתפרסם טוקבק באתר וואלה!, אף אם אינו לשון הרע, כדי לחשוף את העומד מאחוריו. בכך, לדוגמא, עשויות להפגע מתלוננות שמפרסמות את דבר תקיפתן המינית, חושפי שחיתויות ברשויות מקומיות ומשרדי ממשלה ופעילים פוליטיים שמשתמשים באנונימיות על מנת לפגוע בחופש הביטוי שלהם: במצב כזה אנשים יפחדו להתבטא כיוון שיהיה ניתן לחשוף אותם בקלות יתרה מדי, ואף אולי לפרוץ למחשב שלהם על סמך כתובת הIP שלהם".

אתם תומכים בהצעה או מתנגדים לה? בואו לספר לנו בפייסבוק

עוד בנושא:

- ועדת המדע אישרה את תקנות המאגר הביומטרי
- זבולון אורלב נגד ספנסר טוניק: למנוע צילומי העירום בים המלח

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully