פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ועדת טרכטנברג במדיה החברתית: שקיפות או להטוט?

      הוועדה לפתרון המשבר החברתי פתחה נציגויות רשת בכל כלי עיקרי וזכתה לתשבוחות. יש מי שחושב שמדובר במסך עשן

      בשבוע האחרון נראה שוועדת טרכטנברג הופכת לתמנון אינטרנטי. הוועדה, שהוקמה בעקבות מחאת האוהלים ואמורה להגיש דו"ח שיעזור לפתור את המשבר החברתי, פתחה לקראת סוף השבוע שעבר שורה של ייצוגי רשת בכל הפלטפורמות המרכזיות. הבלוג הרשמי גרר תשבוחות על העיצוב האינטרנטי הנכון ועל הטון השולט בשני הפוסטים שכתב פרופ' טרכטנברג. בפייסבוק יש לוועדה כבר יותר מ-3,000 חברים, שמפציצים את הקיר שלה באין ספור הצעות לנושאים בהם עליה לטפל, לדעתם.

      עוד הצעות נמצאות באתר אינטרנט נוסף שנפתח - "הידברות" - בו יכולים גולשים להעלות רעיונות ולהצביע בעד רעיונותיהם של גולשים אחרים. שוב ושוב מנסה נציגות הרשת של הוועדה (המנוהלת על ידי ד"ר אורן צוקרמן ושירי פרציגר כהן) להעביר את המסר ש"צוות מנואל" (השם האינטרנטי שנבחר) מעוניין מאוד לא רק בשקיפות, אלא גם בשיתוף הציבור ובשמיעת דעותיו. בחשבון הטוויטר של הוועדה, שנפתח ביום ראשון השבוע, נרשמו כבר מעל ל-170 ציוצים, וניכר שהמתפעלים מקפידים לענות למי שכותב להם שם משהו. לערוץ היוטיוב הרשמי הועלו כבר שלושה קטעי וידאו, שניים מהם הם תגובות ישירות לסוגיות שעלו גולשים.

      זורמים בגרוב של המהפכה

      [ "אני מוצא חובה לשתף אתכם, ההולכים המיוזעים בנתיב ה-300,000, בתחושות ובהרהורים, בלבטים ובכמיהות, בהתרוממות הרוח ובחרדות שפוקדים אותי בעת שאני יוצא למסע זה. כתיבת יומן זה פירושו מבחינתי לא רק רישום סתמי של הכאן ועכשיו, אלא מחויבות לדיאלוג, פנימי וחיצוני, לגיטימציה של התלבטות, שותפות של חוויה ושל התווית כיוון". פרופ' עמנואל טרכטנברג בפוסט הפתיחה של הבלוג הרשמי ]

      "לא קראתם טקסט כזה מאיש ציבור. אני מקווה שהוא מבין איך הוא מעלה את רמת הציפיות מהוועדה שלו כשהוא כותב ככה מדהים", כתב בהתלהבות בפייסבוק צביקה בשור, סמנכ"ל תוכן ואסטרטגיה בחברת דיבור לשיווק במדיה חברתית. גם מספר ימים לאחר קריאת אותו פוסט ראשון בבלוג הוועדה נשמע בשור, שיזם לפני מספר שבועות את יום השביתה במשק במסגרת המחאה, נלהב. "השיח של פעילות האינטרנט של הוועדה זורם בצורה מוחלטת עם הנרטיב והגרוב של המהפכה", הוא אומר. "זה טון מהפכני. יש שם טקסטים של טרכטנברג שהם כמעט משתפכים. הקול שלו (ואני מאמין שהוא עצמו כותב את הפוסטים) הוא קול מאוד אישי, מדויק ואמין. הם מסתכלים על דור חדש ומבטיחים לצעוד איתו יחד לעתיד חדש, שונה מהותית ממה שיש עכשיו.

      השאלה היא אם זאת באמת כוונת המשורר. לכן גם קשה להגיד באמת אם צוות הניו-מדיה עושה עבודה מעולה או נוראה, כי זה נגזר מהתוצאות הסופיות. כמו בכל פעילות מדיה חברתית ושיווקית – המוצר הוא זה שיקבע את ההצלחה או הכישלון של הדבר. אם בסוף הוועדה תמליץ להזיז כמה מיליארדים מפה לשם, מבלי לתת חזון להזדהות איתו – האכזבה שלי תהיה כפולה, כי פעילות הניו-מדיה הזאת יצרה אצלי ציפיות. הם הצליחו לגרום לנו שנקשיב להם, והקשב הזה יכול להיות חרב פיפיות – כי אם הם יגישו דו"ח לא מספק, אני הולך להגיד ש'זה לא זה' ולהפיץ את הדעה הזאת בכל מקום. אני מאמין שכך יעשה כל מי שמקשיב לוועדה".

      "כרגע, אחרי שהם ביססו מבחינתנו איזשהו קשר ראשוני של אמון – צריך להתחיל לפרוע את השטרות. הם צריכים לפתוח כמה שיותר דלתות ולהציג את המידע: דיונים פתוחים, פרוטוקולים בזמן אמת. מה שהם יכולים להוציא – שיוציאו".

      - ריבוי הערוצים הזה (שני אתרים, פייסבוק, טוויטר, יוטיוב) לא מוגזם?

      בשור: "בלוג זה ערוץ מצוין. דרך פייסבוק מגיעים לרוב האנשים. זה שיש יוטיוב זה גם אחלה. מה שחשוב זה איך משתמשים בכלים האלה. בפעילות בפייסבוק הם כל הזמן מדגישים שהרעיונות המוצגים על ידי הגולשים יעלו בדיונים בוועדה. מהבחינה הזאת יש איזושהי פתיחות מבורכת".

      סופסוף מדברים באותה השפה

      [ "מנואל: הכי חשוב זה להזין אותי במה אתם חושבים הן הסוגיות המרכזיות שבהן צריכה לעסוק הוועדה". ציוץ של הוועדה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה ]

      גם יהודה נוריאל, עיתונאי "ידיעות אחרונות" ותומך נלהב של מחאת האוהלים, מרוצה בסך הכל מהנוכחות האינטרנטית של הוועדה. "אני חייב להסיר את הכובע, גם אם ברמת הסתייגות מסוימת. שיחקתם אותה, אנחנו מדברים באותה השפה ובאותה הפלטפורמה. אני לא אומר שזה יגרום לי לאהוב אותם או להזדהות או להעריך יותר, אבל הם מדברים בשפה שלי. זו תקופה בה כולם מדברים עם כולם. אם אני חוזר לדבר עם מתנחלים - מה שלא עשיתי כבר 20 שנה - אז סבבה, בואו ניפגש גם בטוויטר. אי אפשר לא להיות שם היום, פשוט אי אפשר. אני לא רוצה להגזים בחשיבות טוויטר, אבל גם לא יכול להמעיט בה. זו זירה חשובה מאוד לטעמי, גם אם בארץ יש בה רק כמה אלפי אנשים. זו זירת השיח.

      אבל אני גם לא עושה מה-140 תווים האלה יותר ממה שהם. לא מסתחרר לי הראש שלוועדה יש עכשיו ניק ואוואטר והם עונים לכל אחד. זה סבבה, יופי שאתם בדבר הזה, בואו נדבר גם פה. אבל אני לא לוקח את הדבר הזה הרבה מעבר, ומתייחס לזה בפרופורציות. צריך להיות בוגרים וחכמים מספיק ולהגיד, 'אוקיי, אז מה אתה אומר לי בעברית החדשה הזו בה אנחנו מדברים?'. אני מבין שהגישה שלהם היא 'אנחנו יודעים שאתם חושבים שאנחנו ועדת הקוסמטיקה של ביבי, יודעים שאתם חושדים בנו. בואו, דברו איתנו בגובה העיניים, תציעו לנו מה לעשות'. אז זה הגרוש שאני אתרום – להגיד לוועדה אם לדעתי צריך לעשות את 1, 2 או 3".

      - אולי יש כאן מניפולציה? לתת לציבור רושם שווא שמקשיבים לו, כדי להרדים אותו ואת המחאה?

      נוריאל: "ועדת טרכטנברג מונתה על ידי נתניהו, כך שמראש היא מגיעה מכיוון הממסד הניאו-ליברלי. מלכתחילה הם לא האנשים שאני מצפה מהם לייצג את דעותיי, אבל סחתין, הם פה במדיה החברתית, ואני מכבד את זה. יש הרבה שאומרים שזו סתם דרך להעביר את הזמן, לבלבל את השכל, להיראות כמו החברים שלנו בזמן שהם מנסים לקבור את הכל. תנו לי מספיק קרדיט שאזהה את הדבר הזה".

      מראית עין של שקיפות

      [ "יש לפעול לביטול כל הריביות שהצטברו בתיקי הוצל"פ!... הטלת מס גבוה פי מאות אחוזים על רוכשי דירות תושבי חוץ... "לבחון מחדש את האחוזים שלוקחים מתווכי דירות"... צריך להעדיף את הפריפריה, בעיקר את הנגב והגליל. שם העתיד!" הצעות גולשים בפייסבוק של הוועדה ]

      מי שבהחלט יכול להיכנס לנישה החשדנית הוא העיתונאי והבלוגר נועם שיזף, עוד תומך של המחאה. "יותר מהכל, זה נראה לי כמו מסע יחסי ציבור של הוועדה", הוא מכריז. "כמו מנהל של חברה ששומע על פייסבוק וטוויטר מהבת שלו, ומבקש שיפתחו כזה גם לעסק. הוועדה פתחה במסע יחסי ציבור אפקטיבי, שאני לא מאמין שתצא ממנו איזו תועלת".

      - מה הבעיה כאן?

      שיזף: "הגענו לשלב בדיון הטכנולוגי בו אנו מבינים שיש רמה של פסאדה של העניין ורמה של מהות. הרי לכולם יש אתר ועמוד פייסבוק וטוויטר. השאלה מה עושים עם זה. היכולת של האינטרנט להעמקה ובדיקת עובדות ביסודיות היא גדולה מאוד, ולא מתבטאת בלפתוח עמוד פייסבוק ולהגיד 'תזרקו לי פה את כל הרעיונות שלכם'. זה הופך את זה לטוקבקים. זו מראית עין של שיתוף הקוראים, אבל בסך הכל הדיון הופך לפופוליסטי, סהרורי ורץ לשוליים. כך אין בו שום תועלת לציבור. אנחנו בשלב בטכנולוגיה בו עברנו את הבנת עקרון 'הזנב הארוך', ומבינים שהכוח של הרשת זה דווקא הבודדים שמעמיקים בחומר, ולא המסה. הוועדה רוצה לקבל מחמאות מהתקשורת ולייצר מראית עין של שקיפות. אבל אין בכך באמת שיתוף. שיתוף זה אם טרכטנברג יכתוב בבלוג שלו מה בדיוק גבולות הגזרה שנתן לו נתניהו. שיכתוב על העבודה מול הדרגים הפוליטיים והמקצועיים. אבל הוא בחיים לא יכתוב על הישיבות עם ראש הממשלה ושר האוצר, אלא רק שישב עם החבר'ה במאהל בכיכר המדינה.

      מה הוא כתב בפוסט שלו? 'יותר מכל התרשמתי מכך שערכי יסוד כסולידריות ואחריות וצדק וקבלת האחר פורצים החוצה בעוצמה רבה מתוך שטף הדיבור, כאילו היו חבויים שם כל העת, בעומק הלבבות הדוממים, עד שנסדק מעטה הניכור מרעם צעדת ה- 300,000'. מה זה הקשקוש הזה? בשביל לכתוב פרוזה שילך לישראבלוג. אין לי שום ערך בזה ש'מנו' מתרגש מהלבבות ההומים. זה לא מעניין אותי ולא צריך לעניין אף אדם. מה שמעניין אותי זה לשמוע מה המנדט שקיבלת מביבי. החשיפה של ההליך הפוליטי היא לא בשלב הזה של היכולת שלי לכתוב טוקבק למישהו. החשיפה היא של הליכי קבלת ההחלטות שנסגרים בחדרי חדרים. זה מה שהוועדה צריכה לחשוף, אם היא בכלל מעוניינת לחשוף משהו. השלב הזה שבו הוא כותב: 'אני רוצה לשמוע את קולכם' הוא בעיני קצת חסר משמעות. זה בדיוק כמו רמת עמוד הפייסבוק של חברת טמפו".

      גם צביקה בשור, עם כל ההתלהבות, מצפה לקבל יותר מידע רלוונטי. "כמי שצורך את הוועדה – אני מרגיש שאני לא מספיק בעניינים. אני שומע כוונות ורגש – וזה מאוד חשוב – אבל לא מקבל מספיק מידע. עדיין לא ראיתי דיונים, או אפילו לו"ז. שיגידו מתי הם יושבים. חשוב לי גם לשמוע את ה'אני מאמין' של כל אחד מחברי הוועדה, וגם את זה אני לא מקבל. התחושה היא שכל הפרויקט של הגישה לאנשים הוא של טרכטנברג עצמו ושזה מאוד חשוב לו, אבל אני רוצה לשמוע גם מה יוג'ין קנדל ושאר החברים חושבים".

      יהודה נוריאל לא מתרגש מהביקורת על אפקט הטוקבק עליו מדבר שיזף: "גם אם זו ערימת טוקבקים, זה 95% ממה שקורה, וחלק גדול ממה שהפרלמנטרים שלנו עושים. זו גם המציאות. אתה מדבר בשפה מסוימת, וזו השפה הקיימת".

      הפוטנציאל ההרסני של האינטרנט

      [ "כאשר יוקרן שידור חי מהועדות השונות תוכלו להציג כאן את ההערות והתגובות שלכם. כמו כן, אתם מוזמנים להציע רעיונות לכל ועדה וועדה". מתוך אתר "התעוררות" ]

      לנועם שיזף יש הסבר לפרגון הכללי לצד האינטרנטי של הוועדה, כולל זה המגיע מעיתונאים מנוסים וציניים בדרך כלל. "ברשת מסתובבים הרבה מאוד אנשים שמבקשים שיכירו בכוח הטכנולוגיה לשנות את החיים הדמוקרטים. גם אני שותף לרצון הזה. אבל זה כמו שאם אתה פעיל איכות סביבה – אתה לא אמור להתרשם מכך שמישהו צבע את גדר המפעל בירוק. כשאתה מעוניין להשתמש בכלים המופלאים של הרשת בשביל לחזק את המימד הדמוקרטי בדיון הציבורי – אתה מעוניין שיעשה בהם שימוש אמיתי. החשיבות של הרשת היא לא במימד הצורני של הטכנולוגיה, אלא בהבנה הסוציולוגית העמוקה שלה, בהבנת השינוי החברתי ששימוש נכון בכלים האלה עושה. הוועדה הזאת נתפסת למימד הצורני של הרשת. ממה שאני רואה מהבלוג ומהאתר זה מחזק מאוד את התחושה שלי. נכון, יש משהו כובש בכך שאפשר לעשות לייק להצעות של צוות ממשלתי, אני עצמי עשיתי. אבל כשאתה קורא את כל רשימת ההצעות הזאת – אתה קולט את הנטייה לדברים הזויים".

      "לשתף את הציבור זה לא ברמה של לבקש מ-7 מיליון איש להגיד מה הם חושבים, זה בדיקה ברמת הלייקים. לשתף זה לקחת את החומרים האמיתיים מהם נפרסת עוגת התקציב ולהשתמש בכלי של האינטרנט כדי להגיע לידע של המומחים. היכולת של האינטרנט לרדת לרזולוציה הכי נמוכה של הדברים. מה שהופך שימוש בניו-מדיה לאפקטיבי זה שימוש מושכל, אגרגציה של חומר שמגיע ממקורות שונים ויכולת להשתמש בכלים של הרשת כדי לברור את המוץ מהתבן בכל מה שמסתובב בחוץ ולהגיע בעזרת הציבור לרעיונות שמחוץ לקופסה. הרשת יכולה להיות חזקה בכך שיעלו אליה תוכנית והגולשים יראו, ינתחו ויבקרו אותה. זה יהיה יותר יעיל מכל עורך דין או פעיל שהועדה תזמין לשמוע. הדברים יהפכו להיות משמעותיים ברגע בו הוא ישתף אותנו במימד של קבלת ההחלטות הפוליטיות והכלכליות. כל השאר הוא חסר ערך".

      "השימוש המאוד ציני של הוועדה בכלים של הרשת מלמד משהו גם על הפוטנציאל ההרסני של האינטרנט להרוס את הדיון הציבורי. עצם זה שטרכטנברג כותב נונסנס, דברים שאין להם חשיבות ציבורית, וזה נתפס כשיתוף – מלמד על הכוח של הרשת להחניק את הדיון הציבורי, לחסל אותו, לערפל אותו.

      "מה שקורה פה הוא דמוקרטיה ישירה"

      "השימוש של הוועדה בכלים של הרשת לא מחניק ומחסל את הדיון הציבורי, להפך", אומרת שירי פרציגר-כהן, יועצת הוועדה והאחראית על המדיה החברתית. "לראיה: הדיאלוגים שלנו עם העמדות השונות מול הגולשים והדיאלוגים שלהם בינם לבין עצמם שרק הלכו וגברו מהרגע שנכנסו לשיח, ואף קיבלו ממד נוסף".

      "ההתעקשות על ראיה בינארית - או שיחשפו הכל או שהם לא שווים כלום - היא ילדותית. מעולם לא היה במדינת ישראל דיון פתוח וחשוף בנושאים ציבוריים כמו שמנהל צוות מנואל עם הציבור בשבוע האחרון. אנחנו משחררים מסמכים, אנחנו מביאים ציטוטים ישירים מפיו של מנואל מבלי שיעברו סינון בתגובה לשאלות גולשים, ואנחנו עונים על רובן ככולן של השאלות, קשות ככל שיהיו בצורה הכי שקופה שאנחנו יכולים. מה שקורה פה הוא דמוקרטיה ישירה.

      אחת מהמטרות העיקריות של ערוץ המדיה החברתית של צוות מנואל היא לשמוע מה יש לאנשים להגיד ולקבל תמונה כללית לגבי הנושאים הבוערים, ועוצמתם. לשם כך צריך קודם לפתוח את הקווים. אני לא מסכימה שהכוח של הרשת הוא בבודדים ולא במסה - במיוחד לא במקרה הנדיר הזה שבו המסה מעורבת ועניינית. להבדיל מטוקבקים, שבדרך כלל לא נותנים לך הרבה חומר לעבוד איתו, ההצעות שאנחנו מקבלים בעמוד הפייסבוק שלנו הן ברובן הצעות שברור שמי שכתב עליהן חשב עליהן לעומק. האתגר הגדול שלנו הוא באמת לקחת את כל החומר שמצטבר אצלנו ולהצליח לסנן ולהכליל אותו ואז להעביר אותו למקומות הנכונים".

      - באמת אפשר לעשות סדר מהררי הצעות של אלפי אנשים?עשיתי scroll בעמוד הפייסבוק של הוועדה. בפעם החמישית שלחצתי על האפשרות של "הראה פוסטים ישנים יותר", שמתי לב שאני עדיין קורא דברים שנכתבו לפני כמה שעות בסך הכל.

      פרציגר-כהן: "אנחנו מאמינים שצריך לשמוע את כולם, כלומר את כל מי שמדבר דיבור ענייני. אף אחד לא שמנו להחליט את מי לגיטימי לשמוע ואת מי לא. הכשלון שלנו יהיה אם התהליך הזה יגמר בשמיעה בלבד, ללא עיבוד המידע והעברתו הלאה, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. להגיד "כל השאר הוא חסר ערך" זה להקטין את הפוטנציאל שיש לתהליך המדהים שקורה כאן לכדי מקום מאד מגודר, שאנחנו לא מסכימים איתו. אנחנו חושבים שיש ערך אדיר לדיאלוג שאנחנו מקיימים כרגע עם הציבור ואנחנו יודעים שיהיה לו ערך גם בשלב קבלת ההחלטות".

      - מה לגבי הטענה ששומעים רק את פרופ' טרכטנברג?

      פרציגר-כהן: "חלק מהפעילות בערוצי המדיה החברתית תהיה להביא גם את דבריהם של שאר אנשים הועדה".

      בנוגע לטענות על חשיפה חלקית של עבודת 'צוות מנו' נמסר מדובר הוועדה: "הוועדה מעלה לרשת כל מידע שניתן באופן מיידי, החל מכתב המינוי, שמות חברי הצוותים השונים ותחומי אחריותם, והודעת סיכום מיד בסיומה של כל ישיבה. הוועדה התכנסה עד כה לשתי ישיבות בימי שלישי השבוע ושבוע שעבר. הודעה לעיתונות הופצה לקראת הישיבה ומיד אחריה וכללה סיכום עיקרי הנושאים בהם דנו בכל ישיבה. הודעות אלו פורסמו בתקשורת והן בעמוד הפייסבוק ברשת".


      עוד בנושא:

      - אתר "הידברות" מזמין הציבור להשתתף בוועדת טרכטנברג

      - תוך שעות: העמוד של טרכטנברג בפייסבוק הוצף בהצעות