איך נפטרים מהאי-מייל?

ב-30 בנובמבר שיחרר מנכ"ל חברת הטכנולוגיה Atos, טיירי ברטון, הודעה מרעישה: הוא החליט ש-80 אלף עובדי החברה, שמתפרשים על פני 42 מדינות, יפסיקו להשתמש באי-מייל ככלי עבודה. במקום זאת, הוא יעודד את העובדים להשתמש יותר בטלפון, בתוכנות מסרים מיידיים, או רחמנא ליצלן, בשיחות פנים אל פנים.

לדברי ברטון, עובד ממוצע בחברה שלו מקבל 200 הודעות מייל ביום, כשלהערכתו רק 20 מהן (10%) חיוניות. נתונים אלה גבוהים מממצאיה של חברת המחקר Radicati, שלפיהם עובד ממוצע שולח ומקבל 112 הודעות ביום. עדיין מספר לא קטן. לפי חברת המחקר, עובד ממוצע מבזבז 41% מיום העבודה (!) למעבר על תיבת המייל. ב-2006, לעומת זאת, הוא השקיע רק 26% מזמנו וב-2003 - 17%.

יתרונותיו של האימייל - מהיר, זול, ממוען במדויק - הפכו אותו לכלי העבודה הפופולרי בעולם. עם זאת, יש למערכת הזו לא מעט חסרונות: הודעות הולכות לאיבוד בתוך ערימת תכתובות חסרות תוחלת; קריאת הודעות מגבירה את הפרעת הקשב, מעודדת שטחיות ותגובה מהירה, ועלולה לגרום למענה לא ראוי להיגרר לבעיות מהותיות. תקשורת דרך המייל, הנעדרת אינטונציה ותנועות גוף, עלולה גם לגרום לאי הבנות קשות בין עובדים.

אז מה הפתרון ליעילותו הפוחתת של המייל? חברת Seriosity מציעה מערכת מוניטרית וירטואלית: כל עובד בחברה מקבל סכום "כסף" מסוים לשבוע, ולכל מייל שישלח יצמיד מחיר. ככל שהמחיר גבוה יותר, המייל יקבל חשיבות גדלה יותר ותיעדוף בתיבתו של הנמען. אופציות אחרות שהועלו בעבר הן הגבלת מספר המיילים לעובד, או הגבלת מספר הנמענים בכל מייל.

אלה רעיונות טובים, אבל הם כנראה לא יספיקו. מייל הוא פרקטיקה כה נפוצה, כה שזורה בהרגלים, שאפשר להגדירה כהתמכרות. דרוש מהלך מטלטל כדי לגמול את העולם ממנהג כזה. למשל, יצירת מערכת תקשורת מקצועית חדשה שתשנה את כללי המשחק, כמו שגוגל שינתה את עולם החיפוש, או שפייסבוק את הרשתות החברתיות.

זו הזדמנות עסקית אדירה, ולכן אין ספק שברחבי העולם עומלים אלפי אנשים ממש ברגעים אלה בניסיון לפתור את הבעיה. העובדה שפתרון ראוי עדיין לא נמצא, מעיד על כך שהקושי בפתרון בעיית המייל גדול אפילו יותר מהתסכול שבשימוש בו. בינתיים, תרמו את חלקכם למאמץ - ותרו על שני מיילים ביום. גם מסע של אלף מיילים מתחיל במייל אחד קטן.


עוד בנושא:

- החברה שאמרה 'לא' לאי-מייל